כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    ROTHSCHILD'S KITCHEN - השעמום הקולינרי מול הגיוון החברתי שעל שדרות רוטשילד

    2 תגובות   יום שלישי, 27/10/09, 20:26
     

    בחול המועד סוכות עברתי דרך שד' רוטשילד ההומה כדי להימנע מנסיעה בלתי אפשרית ברחוב אלנבי, ובדרך נתקלתי בפנינה חדשה בהירה וקורנת עם שולחנות עמוסים בחוץ. מסעדה חדשה שצצה לה בניסיון להתאים לאווירת הרחוב ושמה "רוטשילד קיטצ'נס". הברק של החלונות הגבוהים במסגרת עץ בצבע בז', שמשיות גדולות, כיסאות ושולחנות עגולים, ריצפת פרקט בצבע חום כהה והניגוד שלה לחזית הבהירה, יוצרים המון אור ששוטף את כל הפינה, צועק לך ומזמין אותך פנימה.

     

    מה שקסם לי במיוחד הוא המיקום הפינתי ברחוב רוטשילד ואם זה לא מספיק אז המסעדה ממוקמת בדיוק מול "דוכן" הקפה הכי פופולארי מבין השלושה שניצבים על השדרה, זה שאין לו שם אבל הוא כל הזמן מפוצץ ברוכבי אופניים העוברים במקום. סוג של פינת מפגש חברתית של תושבי השכונה. כשהתעניינותי הגיעה לשיאה ואיימה להתפוצץ, לקחתי את הדמיון המפוטם שלי והתיישבתי שם בצהרי יום ראשון לטעום את החידוש ולספק את סקרנותי החברתית והקולינרית.

     

    יש ברוטשילד קיטצ'נס, איך לא, מרפסת החיצונית, והיא מחולקת לשני חלקים. החלק  התחתון שמחובר לכניסה והחלק העליון שבו ניצבים להם מאוורריי הענק שמאיימים להעיף לא רק את התפריט אלא גם אתכם. למי שהנוף חשוב לו מאוד, המרפסת הזאת מציעה את אחת מפינות הישיבה המעניינות של העיר, אין ספק. למי שחשוב לו המיזוג דווקא, יכול שבת בתוך המסעדה. לי היה נראה שקצת צפוף שם, בגלל שהבר תפס את רוב המקום ודחף את השולחנות הקטנטנים לתוך הקירות. התמקמתי לי בחוץ ליד אחד המאווררים. אחרי זה התמקמתי לי לפני אחד המאווררים ואחרי זה ניסיתי לשבת כמה שיותר רחוק מכל המאווררים כי הרגשתי שצריך להיאחז בכיסא על מנת לא לעוף.

     

    קבלת הפנים הייתה מאוד סימפטית וחייכנית ולאף אחד לא הפריע שהחלפנו 8 מקומות ישיבה עד שבאמת התיישבנו. המסעדה הייתה כמעט ריקה, כנראה בגלל שהיה זה ביום ראשון בשעות הצהריים (מה שלא מנע מהרחבה סביב דוכן הקפה להיות עמוסה כרגיל). כשקיבלנו את התפריטים, אכזבה גדולה הזדחלה לה לתוך ליבי כי ראיתי שני דפים מודפסים סטייל עיתון. הבנתי שאני בסוג של "ברסרי" למרות שתכננתי (וקיוויתי) לאכול בסוג של "מסעדה".

     

    אכלנו ארוחת צהריים סטנדרטית שכללה מנה ראשונה (מהמבחר המצומצם), מנה עיקרית (מאותו המבחר כמו בתפריט ערב - ראוי לשבח) ושתייה (שיכלה להיות גם שליש בירה מהחבית בלי תוספת תשלום - גם כן ראוי לשבח). למנה הראשונה הזמנתי לי כבד קצוץ כי הוא נראה לי הכי מעניין מבין המבחר של סלט ירוק, קוביות חציל בטחינה, סלט סיזר ומרק. הצליח לי כי הכבד היה מאוד רך ולא טחון לממרח אלא חתוך לקוביות קטנות עם בצל מטוגן וצימוקים. היה לו טעם של כבד שסבתות מכינות בבית, ביתי ונימוח. הלחם שהגיע איתו אכזב קשות כי קיבלתי 3 משולשים של לחם לבן מת, קטן מדי, לא רך יותר מדי, דק מאוד וחסר אופי לחלוטין. היה מאוד קשה להעמיס את הכבד הטעים הזה על הלחם הקטן הזה. בן זוגי הזמין את קוביות החציל המטוגן, שהגיעו מעל סלט ירקות קצוץ וטחינה מזולפת מלמעלה. חביב ולא יותר מזה. הסלט היה קצוץ ממש דק, הקוביות של החציל המטוגן בתוך בלילה מסוג טמפורה היו קריספיים מבחוץ וספוגים בשמן מבפנים, כפי שמצופה מחציל והטחינה שמעליהם הייתה נוזלית ותעשייתית מאוד.

     

    למנה העיקרית אכלתי כבדים ברוטב מרסלה עם פירה. מנה טעימה ומשעממת. הכבדים היו מטוגנים בדיוק במידה הנכונה, רכים אבל לא "חיים מדי" והרוטב שלהם היה טיפה מתקתק והשתלב טוב עם הבצל המטוגן. הפירה היה בטעם של חמאה ובעל מרקם אוורירי בלי גושים ובצבע צהבהב טוב. הכול ביחד הרכיב מנה משובחת וחסרת ייחוד כלשהו. אותו הפירה עם אותם הכבדים יש בעוד מאתיים מקומות נוספים בתל אביב.

     

    בן זוגי אכל חריימה בורי שהגיע עם חלה וגם כן היה טעים לדעתו, לי מהצד זה נראה כמו שלוש חתיכות דג סתמיות בתוך רוטב אדום חריף. הדג אומנם היה מאוד רך ובלטה בו החריפות של הרוטב, אבל הרוטב עצמו היה סתמי לחלוטין, כנראה שהתרכזו יותר מדי בחריפות שלו והצבע האדום היה רק צבע, בלי שום מאפייני טעם נוספים. הצלחת נראתה שוממת מדי, הרוטב היה מאוד דליל, הדג היה מאוד בודד והצלחת הייתה מאוד לא מלאה.

     

    יש משהו בכלל לא מובן במקום הזה. מעוצב כמו מסעדה, מריח כמו מסעדה, נראה כמו מסעדה ולפי התפריט, מקסימום התעוזה שלו היא להיות סתם עוד בית קפה עם פה ושם יציאות ישראליות לא אוטנטיות כל כך כמו החריימה והכנאפה. לא זיהיתי שום אמירה מעניינת וייחודית וכל כך חבל לי כי המיקום והעיצוב פשוט מושלמים ומתאים למשהו הרבה יותר חזק ממקום שבתור המנות המומלצות באתר האינטרנט מציג עוף עם אורז, כבדים ופסטה פירות ים. סתמי לחלוטין ומבוזבז לחלוטין.

     

    מסקנה, ללכת לשם רק בשביל הנוף ורק למי שלא מעניינות אותו הפתעות קולינריות. לי אישית בתור אחת שאוכלת בחוץ לא מעט, חשוב מאוד לא רק לאכול אלא גם לגלות ולחוות תוך כדי וכאן לא היה לי לא את זה ולא את זה. מצד שני, בשביל חשבון של 120 שקל שיצא לנו בסוף, אי אפשר לבקש יותר (למרות שבבית קפה השכונתי שלי הייתי אוכלת את אותו הדבר בהרבה פחות). התשלום כאן הוא על הנוף המדהים של שדרות רוטשילד ואני משלימה עם זה.

     


    http://rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=9646&txtSR=1

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/09 21:23:

      צטט: ד ר ו ר 2009-10-28 10:24:46

      טוב שלא עפת מהמאוורר..

      ביקורת מצויינת הבאת!

      מחכה לבאות..

       

      שמחה שאהבת

      לעוף זה הכי כיף

      ואווירה לפעמים יותר חשובה מכל השאר לא?

      :-)

        28/10/09 10:24:

      טוב שלא עפת מהמאוורר..

      ביקורת מצויינת הבאת!

      מחכה לבאות..

      ארכיון

      פרופיל