כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מאוֹרנג' לְפֶלֶאפוֹן וּבַחֲזָרָה – כָּמָה פָּשוּט, אַך בִּלְתִי אֶפְשָרִי

    21 תגובות   יום שני, 2/11/09, 15:16

    מאוֹרנג' לְפֶלֶאפוֹן וּבַחֲזָרָה – כָּמָה פָּשוּט, אַך בִּלְתִי אֶפְשָרִי

    הייתי בטוחה שהרשימה הזאת תספר על הרפתקאותי בשגרירות בתור לקבלת הויזה. אבל למעט העובדה, הלא מפתיעה, שהגעתי עם הטופס הלא נכון, "מה רשום כאן"? הצביע האחראי על ראש הדף אותו מילאתי והדפסתי. "לא להדפסה" היה רשום שם. "זאת נרדמה בשעור" הפטיר לעבר חברו בזלזול. וחשבתי לעצמי, באמת, איך יתכן שכל החיים הייתי תלמידה מצטיינת? למעט העובדה הזאת לא נרשמו אירועים חריגים. קיבלתי טופס חליפי אותו מלאתי בקפידה בכתב ידי המוזר / מפוזר, כשלשוני משתרבבת בין שיני מרוב מאמץ אינטלקטואלי. עמדתי בתור. הסברתי לקונסולית שכל חיי כאן, וקרוב לוודאי שמותי גם. הויזה אושרה.

    אבל אני חייבת לספר על מאבק מרתק שאני מנהלת בשבועיים האחרונים.

    שנים רבות אני מנויה של אורנג'. לא היו לי טענות, למעט העובדה שהייתי על תכנית יקרה מאד ולא הצלחתי לשפר אותה באופן משמעותי. עדיין, לא עשיתי כלום, אני שונאת, אבל ממש שונאת, לעמוד בתור. בכל אופן, בחודשים האחרונים הטלפון שלי נפל והתפרק כמעט מדי יום, והחל לסבך את מערכות היחסים שלי כיוון שסיגל לעצמו מנהג מגונה - לכבות את עצמו באמצע השיחה, ועכשיו – לכי תסבירי. בקיצור - לא הייתה לי ברירה. ובדיוק אז, כשהבנתי שאצטרך לעמוד בתור, ולרכוש מכשיר חדש, ולנסות להבין את ההסבר של נציג המכירות בבליל המהומה (המסודרת כמובן) של אולם השרות של אורנג' בסיינט לוצ'יה, בדיוק ברגע זה התקשרו אלי מפלאפון והציעו שנציג מכירות שלהם יבוא לביתי. לא אצטרך לעמוד בתור, לא אצטרך לבטל את המנוי באורנג' – הוא יעשה עבורי הכל. ממש התערבות אלוהית.

    ידעתי שזה טוב מכדי להיות אמיתי.

    אבל היה נעים להאמין.

    הסכמתי.

    עלי לציין, ששי בני (הארצישראלי), התחנן בפני, ובקש, שבכל פעם שאתקף גחמה זו או אחרת, אתקשר להתיעץ איתו. לשנייה אחת, אמר, רק אחת.

    אבל אני זו אני.

    והילד שלי יכול להחליף הכל, חוץ מאמא שלו.

    להלן פירוט האירועים בעקבות החלטתי הפזיזה לחסוך עמידה בתור ולעבור מאורנג' לפלאפון:

    1.      שרון פלאפון הגיע, הבטיחני נאמנה כי לא יהיה לי שיג ושיח עם החברה, הוא יטפל בכל משאלותי, והציע עסקה  טובה מזו שהייתה לי באורנג'. הסכמתי. חתמתי. לקחתי מכשיר חדש שהתחבב עלי מהנקישה הראשונה. 2.      נזפתי בעצמי על שהייתי קטנת אמונה. 3.      הלכתי לתחנת השירות של פלאפון בסיינט לוצ'יה כדי להעביר את הזכרונות. התור היה מבולגן, כיוון שמשום מה בפלאפון החליטו שלביצוע פעולות מסוימות אין צורך בחלוקת מספרים. לפיכך נוצרה שם התגודדות ישראלית טיפוסית של כל עם ישראל. כשהגיע תורי נאמר לי שאי אפשר להעתיק את הזכרונות. נתקפתי היסטריה (בשלב זה מוסווית). התעקשתי. העתיקו את הזכרונות.
    ביליתי בתור – שעתיים של עצבנות, לא כולל נסיעה הלוך חזור.
    4.      התחלתי להרגיש שעשיתי טעות. 5.      שרון פלאפון היה צריך לחזור אלי למחרת להשאיר אצלי את טפסי ההצטרפות. זה לא קרה. 6.      צלצלתי לשרון פלאפון. הוא לא ענה לי. 7.      צלצלתי לשרון פלאפון. הוא לא ענה לי. 8.      המשכתי להרגיש שעשיתי טעות. 9.      מרב משימור לקוחות אורנג' התקשרה אלי והציעה עיסקה טובה יותר. 10.  החלטתי לחזור לאורנג'. הם אמרו לי שהחוק לצידי, אבל שאתכונן לכך שפלאפון יעשו לי בעיות. 11.  התכוננתי. 12.  צלצלתי לשרון פלאפון. הוא לא ענה לי. 13.  שאלתי את מרב שימור לקוחות אורנג' מה לעשות. היא אמרה שאני חייבת להגיע לתחנת שירות של פלאפון להחזיר את המכשיר. 14.  הלכתי לתחנת שירות של פלאפון בסיינט לוצ'יה. הם אמרו שהם רק מוכרים ומתקנים. כדי להחזיר מכשיר ולבטל מנוי עלי להגיע לתחנת השירות בסגולה.
    עלי לציין כי זה התרחש באחר הצהריים של היום בו הייתי אמורה לטוס לניו-יורק (ראה פוסט קודם – איך לא טסתי לניו-יורק). יש לזכור כי בשלב זה עדיין התכוננתי לטוס עוד כמה שעות. וכבר הייתי עצבנית.
    15.  נסעתי לסגולה. האיש שמחלק את התורים בכניסה, עיווה פניו בכעס כששמע את משאלתי לעזוב את פלאפון והודיע לי שיש תור ארוך. יתמזל מזלי אם אתקבל עוד שעתיים. חכיתי קרוב לשעה. החלטתי שלא שווה לפספס את הטיסה וחזרתי לביתי. 16.  לא טסתי (ראה פוסט קודם – איך לא טסתי לניו-יורק). 17.  נסעתי שוב לתחנת השירות בסגולה. חיכיתי בתור שעתיים. כששמע את בקשתי החל נציג המכירות לצלצל לכל העולם ואשתו. (כנראה שזה ממש ארוע חריג שלקוח מבקש להתחרט על הצטרפותו). אחרי למעלה מחצי שעה של חיכיון הודיע לי שאינם יכולים לבטל את המנוי כיוון שעשיתי זאת בביתי עם נציג מכירות, ורק הוא יכול לבוא לביתי ולבטל את המנוי. עניתי שכנראה גם הוא יודע את זה כי אינו עונה לטלפונים שלי.
    נציג המכירות חיבר אותי עם ערן פלאפון שהוא המנהל של שרון פלאפון. ערן פלאפון הבטיח לי נאמנה ששרון פלאפון יבוא לביתי ויבטל את המנוי. אמרתי לו שאיני מאמינה לו, ושאנחנו קרבים לעבור את השבועיים המוקצבים לי להתחרטות. ערן הרגיע אותי באמרו  - "יש לך את המספר שלי. שרון יגיע אליך ביום ראשון."
    18.  הלכתי הבייתה. סקרנית. 19.  יום ראשון, צלצלתי לערן פלאפון, צלצלתי לשרון פלאפון, שרון פלאפון הבטיח שיבוא, שרון פלאפון אמר שהוא בדרך אלי, שרון פלאפון לא הגיע. שרון פלאפון וערן פלאפון הפסיקו לענות לטלפונים שלי. 20.  יום שני הלכתי לחדש את הויזה בשגרירות ארה"ב. חזרתי לביתי.
    ואז – שימו לב מה קרה באותה שניה שנכנסתי הבייתה:
    21.  בחוץ סופת רעמים וברקים, הבית נעול וסגור, בובה אינה מקדמת את פני ואינה מגיחה משום מקום, גם לא מהמיטה שלי שזה "טאבו" מוחלט שנשבר לרסיסים בחרדת החורף שלה.  אזעקת הבית פועלת, יחד עם הסירנה בראשי, "איפה היא?" 22.  אורן אורנג' מתקשר כדי לומר לי שהם לא יכולים לעזור לי. עלי להגיע למרכז המכירות של פלאפון ולבטל את העיסקה. אני מסבירה לו שהייתי שם כבר שלוש פעמים והם אמרו ......  אין מוצא. 23.  באופן פלאי, שרון, איש המכירות של פלאפון עונה לי. אני שומעת איזו אישה צורחת עליו כמו מטורפת. הרגליים שלי רועדות מזעם. נדמה שלי שהאישה הזאת היא אני.
    הוא מבטיח להגיע אלי היום לבטל את העיסקה.
    24.  אני יוצאת לחפש את בובה. נוסעת ל"האוליווד" המקום בו היא מתגוררת בהעדרי. בשניה שאני חושבת לעצמי שלו הייתה מגיעה אליהם, היו מודיעים לי  – מתקשר ג'ף. היא שם. בדיוק כשהגעתי לשער.
    אולי יש אלוהים?
    25.  אני יושבת בסלון מחובקת עם בובה רטובה, מלוכלכת ורועדת מפחד.
    אח, לעזאזל עם זה.
    26.  אין אלוהים. לא לפלאפון בכל אופן. שרון פלאפון מתקשר. הוא לפני הבית שלי. זה היום ה- 15 לעסקה, ובמוקד לא נותנים לו לבטל את העיסקה. עבר הזמן. נחשו מי צריך לאשר את זה? – ערן פלאפון, כן אותו ערן פלאפון שבשבוע שעבר אמר שאין לי מה לדאוג, שרון פלאפון יגיע אלי בזמן.

    מספר ימים לאחר כתיבת פוסט זה - צל"ש לפלאפון על טיפול מהיר ויעיל בפיקוחה של נוי קדם, הדוברת, הזמינה לכל כאשר מקישים - דוברת פלאפון, בגוגל. וכן מנכ"ל פלאפון - גיל שרון, שוב, מקישים בגוגל מנכ"ל פלאפון, ומקבלים את כתובת המייל שלו, קו פתוח ל"חווית הלקוח". 
    ללא כל פרוטקציה, זמין לכל אחד, בתנאי כמובן שאת מספיק מתוחכמת להשתמש בגוגל, ובראש שלך.

    התודה להם.

    פרטים - בפוסט הבא שיכתב יותר מאוחר, כשאחזור מפילאטיס, עם בטן מוצקה לתפארת.

    והנה הפוסט "הבא" הנ"ל:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1306996



    זהו, עד כאן. המשך יבוא.© נעמי ר. עזר     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/3/10 06:43:


      הזכרת לי כמה טוב שכבר שנים יש לי נייד מהחברה.

      השירות ללקוחות עסקיים שונה לגמריי...

      כתבת יפה. כוכב

        19/2/10 15:24:

      תודה ששיתפת

      המשך יום מקסים

      מאיר
        22/11/09 21:26:

      לי יש אחד כל כך ישן

      שכשאני מדברת בו באוטובוס

      הילדים שואלים אותי

      מה זה????מופתע

        22/11/09 20:01:
      הייתי בקטע הזה . כמה פשוט וכמה בלתי אפשרי, המנגנונים הסלולרים  השתלטו על זכות הבחירה שלנו.ואנו מה עושים? רק בוכים ומתרעמים חסרי אונים. אבל יש דרך אחת ויחידה. לצרוח ולשכוח את מעט מנימוסינו.
        6/11/09 15:14:

      צטט: מרים 2009-11-06 09:25:37


      לי יש את אותו מכשיר כבר 5 שנים.[אפילו בטוח אני לא משלמת]. הילדים שלי קוראים לו "נייד של סבתא". העיקר שהוא יודע לחייג, לקבל שיחה ולשלוח SMS. יותר מזה אני לא צריכה

       

       

      אני איתך, אבל המכשיר שלי פשוט התפרררררק.

      דווקא החדש הולך ומתחבב עלי, למרות שהוא שולח smsים על דעת עצמו, מנתק שיחות, מחייג לאנשים שמתחשק לו. זותומרת האצבע שלי והוא עושים חיים, על חשבוני.

        6/11/09 09:25:

      לי יש את אותו מכשיר כבר 5 שנים.[אפילו בטוח אני לא משלמת]. הילדים שלי קוראים לו "נייד של סבתא". העיקר שהוא יודע לחייג, לקבל שיחה ולשלוח SMS. יותר מזה אני לא צריכה
        3/11/09 15:45:
      אני תקועה כבר המון שנים עם אותה חברה, בעיקר בגלל סיפורים מסמרי שיער כאלה. וגם כי הנייד שלי מתפקד יותר כמוצג מוזיאוני :)
        3/11/09 15:11:

      צטט: g.a 2009-11-03 15:02:29

      מי שלא מנסה לא טועה !!!

       

      (ומי זה השי בני הזה? זה מקצוע מה שהוא עושה או חברות לשמה ?)

       

       


      את צוחקת עלי או שאת שואלת באמת?. שי בֶּנִי זה הילד הקטן שלי, הבן הצעיר שלי. אז הוא גם מקצועי, וגם חברות לשמה, וקודם כל, ותמיד - הילד שלי.
        3/11/09 15:02:

      מי שלא מנסה לא טועה !!!

       

      (ומי זה השי בני הזה? זה מקצוע מה שהוא עושה או חברות לשמה ?)

        3/11/09 09:55:

      כל כך ישראלי וכל כך טיפוסי.

        3/11/09 09:21:


      כל מה שאני צריכה לדעת בשביל השקט הנפשי שלי זה שהטלפון שלך, עם אותו המספר, עדיין זמין....

      כן, ו - ד"ש לבובה, עם הפונפון בקצה הזנב, יש לי סנטימנטים אליו.

        3/11/09 00:16:


      עברנו גם כן מסלול יסורים דומה. אבל - אצלנו במוקד פלאפון היתה מישהי נחמדה שלא חיתה בשלום עם הסוכן- והסכימה לבטל לנו, מייד.

      מסקנה: גם כדי לבטל מינוי צריך מזל.

      *

       

      נעמה

        2/11/09 21:03:
      יש עוד שתי חברות שלא הזכרת ואני ממליץ עליהן...(אם יש בך עוד כח)   צוחק
        2/11/09 19:44:
      וואלה קראתי * 
        2/11/09 19:34:


      מרגיז  ברמות  על.

       

      אצל כל חברות הסלולר אותו סיפור -  מרגע שחתמת  אי אפשר להשיג אותם בטלפון, תתקשרי מטלפון

      אחר שהם לא מזהים  פתאום הם עונים.

        2/11/09 18:51:

      לא נעים אבל מצחיק

       

      ואיך אנו מתפתים כל פעם מחדש מפח אל פחת

        2/11/09 18:00:

      איזה כיף שאין לי טלפון נייד.

      ראית את המערכונים של שני כהן בשבוע סוף על ספיר? בטח לא, כי אם היית רואה לא היית מתפלאת על מה שקרה.

        2/11/09 17:25:

      *

      אז עברתי כמוך לפלאפון ובינתיים בסדר.

      אך מזדהה לחלוטין עימך,

      כי אני עברתי עם

      פרוטקציה

      ..

      זה כל ההבדל

      הכל אישי

      אמרנו

        2/11/09 16:04:

      ועל זה נאמר - אאאקרמפלמפק!!!

       

      ארכיון

      פרופיל

      נומיקן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין