כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    המקום ממנו באתי

    ביקורת על "המקום ממנו באתי"

    המקום ממנו באתי

    1

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום חמישי, 12/11/09, 13:31

    המקום ממנו באתי

    תיאטרון חיפה

    THE OLD NEIBORHOOD   מאת דייויד מאמט (1947) הוא מחזה חדש של אחד מגדולי המחזאים האמריקנים כיום. מבט נוסטלגי של מחזאי וסופר יהודי אל עברו בשכונה היהודית בה גדל. מאמט זכור מ"אולאנה", "גלנגרי גלן רוס" ומהסרט "לכשכש בכלב", ומעוד מחזות נפלאים שראיתי בניו יורק. גדולתו של מאמט, כמו "רומנטיקה" (שהועלה בהבימה עם מוני מושונוב ורודי סעדה הנפלאים), היא ביכולתו לצחקק במילים, להתעלס עימן, וליצור מהמלל מחזה, גם ללא תבנית דרמטית קלאסית. זה מה שמאפיין גם את ההומור של סיינפלד ושל לארי דייויד , אף הם יהודים אמריקנים.

    בהצגה של תיאטרון חיפה שביים מנהלה האמנותי החדש והצעיר משה נאור שגם תרגם יחד עם אסף ציפור – חוזר הגיבור (מנשה נוי) למחוזות נעוריו. דו השיח הקולח שלו במערכה הראשונה, עם חבר ילדותו (דביר בנדק, הסוחף באמירותיו הכנות, במשחקו הטבעי ומלא החן והמרץ) הוא איזכור עברם. בהמשך, נפגש הגיבור גם עם אחותו (אורלי זילברשץ) ובעלה (רוברטו פולק, ששתיקותיו מדברות יותר מכל המלל, וכל מילה שלו – בסלע). בתמונה זו מתגלים פרטים על ילדותם, ההתעללות בהם, ונחשף עברו של מאמט, שבדרך כלל שומר בקנאות על פרטיותו.בתמונה האחרונה נפגש הגיבור עם אהבת נעוריו (ירדן בר כוכבא המצוינת, שהטקסט שהושם בפיה היה חמקני וערטילאי מדי). אך המסקנה הנובעת ממנו, ומכל המחזה – שאי אפשר להחזיר את העבר. מה שהיה אינו יכול לחזור, וחבל להיתפס לאשליות. מוטב להשאיר את הזכרונות טמונים בליבנו, ולא לנסות להחיותם. ההצגה נוגעת בכל אחד, ומכאן הקשר בין הצופים לנאמר על הבמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל