כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קורעת ספרים

    חוקרת את השיח בין המינים בספרות, מנחה מועדוני קוראים אוהבי ספרות ברחבי הארץ, מבקרת ועורכת.

    בואו נקרע ספרים ביחד, במפגשים ספרותיים בהנחייתי!

    לפרטים: sara_sagi@walla.com

    0

    הדבר היה ככה: לא מספיק מעניין

    121 תגובות   יום שלישי, 1/12/09, 01:24

    על העטיפה כתוב: מאיר שלו. השפה והסגנון – מאיר שלו. המחיר? 88 ₪ טבין ותקילין על ספרון קטנטון. ללא ספק: מאיר שלו. 

    התוכן? או. טוב ששאלתם. אז התשובה היא ככה: אם זו לכם הפעם הראשונה שאתם קוראים את מאיר שלו, יכול להיות שתיהנו. לא בטוח. אם קראתם יצירות קודמות של מאיר שלו - צפויה לכם אכזבה. 

    מאיר שלו בחר לספר לנו סיפור משפחתי קטן. החומרים מוכרים מספריו הקודמים: רומן רוסי, כימים אחדים, פונטנלה ועוד, אלא שהפעם הנפשות הפועלות מופיעות בשמותיהן האמיתיים. אם כך – בִּדיון או ריאליה? על השאלה האם זהו ספר ביוגראפי עונה שלו בעצמו: "במשפחה שלנו הזיכרון והדמיון הם שני שמות שונים לדבר אחד" (22), ובקיצור – מתחמק מתשובה. 

    גיבורו המוצהר של הספר הוא שואב אבק. בחירה בעייתית. שלו מגייס לשם כך את השפה העשירה ואפילו מעט ממשחקי הלשון הידועים שלו. אבל – זה לא זה. לקראת סוף הספר תוהה סוחר שואבי אבק: "מעניין למה דווקא שואבי-אבק עושים אותנו סנטימנטליים כל-כך, הרבה יותר ממקררים או ממכונות כביסה." (224)

    ממאיר שלו לא הייתי מצפה לכזאת האבסה. תן לנו להחליט לבד אם שואבי-אבק עושים לנו את זה... 

    ההנמקה הרשמית להופעתו של שואב האבק בסביבה חלוצית ולא קפיטליסטית בעליל, נהלל של שנות ה-30, היא מלחמתה הסיזיפית של סבתא טוניה בלכלוך ובאבק. "...האדמה היא אינה רק נחלת אבותינו וקרקע בתולה... בנסיבות מסוימות, לא נדירות כלל, אין היא אלא לכלוך"(53). 

    שואב האבק מופיע רק במחצית הספר, ועד אז הוא מוזכר כהבטחה גדולה, או כממתק שאנחנו כה מצפים לו. אנחנו לא. כתפיו של שואב האבק צרות, תרתי משמע, מלשאת את כל המטענים המשפחתיים ששלו מעמיס עליהן, ובוודאי צרות מלשאת רומן שלם. (הזהו רומן?)

    אם ברומנים הקודמים של שלו עליתי על גדותיי מרוב התמוגגות (כן. אני מודה. השטיקים והטריקים עובדים עליי), הרי שהפעם נותרתי וחצי תאוותי בידי.

    אין לשלו להלין אלא על עצמו. זה הוא שהעלה כל כך את רף הציפיות. 

    העוקץ קהה. החזרות מרובות. אם פעם אחת גיחכנו למשמע שיבושי העברית של סבתא טוניה, הרי שבהמשך נאלצנו לקרוא את משפטי המחץ שלה שוב ושוב, בהקשרים שונים, בהיזכרויות ובציטוטי ציטוטים. חבל. דווקא חיבבנו אותה בהתחלה. 

    טריק נוסף שלא עבד (עליי, בכל אופן) הוא ההאנשה. חפצים ובעלי חיים מואנשים ומקבלים חיים משלהם. זהו גימיק נחמד ושובה לב כל עוד הוא מופיע במינון הנכון."הוא [הכיסא]  הביט סביבו, נבוך מעירומו הפתאומי, מהחופש ומהאור החזק... אך יודע שמדובר בשחרור של ערב אחד בלבד, בפגישה עם ישבן אחד בלבד ..." (25).

    גם בקרביו של שואב האבק פועמים רגשות אנושיים: "...ואילו עתה, כלוא באמבטיה, כרסמו בו אי-הוודאות והחשש, ואחר-כך גבר הייאוש, ובסופו של דבר הגיעו ההכרה וההבנה. הסוויפר הבין ששוב לא יראה אור יום." (167)

    או - "ווייטי היה סוס חכם ונחמד, אבל לשמור סוד הוא לא ידע" (128). 

    אם בספרים קודמים ניסיתי לא להפריע את מנוחת השכנים, והתאפקתי לא לצחוק בקול (ולא לבכות בקול), הרי שהפעם חייכתי קלות במקרים נדירים בלבד. הנה דוגמה: "כאן אני מבקש להבהיר שהשימוש בדימוי הסוס הטרויאני הוא שלי ולא של סבתא טוניה. אני חושש שעל אף ההיכרות הקרובה שהכירה כמה וכמה סוסים, באוקראינה ובפלשתינה, ולמרות ההשכלה שרכשה ב'גימנזיה', הסוס הטרויאני לא היה חלק ממערך האנלוגיות שלה" (161-162). אני לא יודעת מה איתכם. אותי זה הצחיק. 

    כמעט אמרתי נואש, מדי פעם ניקרתי ולא ידעתי אם אני מעיינת שוב ושוב באותה פיסקה או שזוהי עוד אחת מן החזרות המרובות המאכלסות את הספר הזה, אבל או אז באה ההארה. כלומר – האהבה.  

    כשני פרקים לפני הסוף מתאהב המספר בנערה קסומה, מושכת ומשוחררת, לא לגמרי פנויה ולחלוטין לא תמימה. וכשמאיר שלו כותב אהבה, הוא פשוט עושה אהבה עם המילים וגם איתנו, הקוראים. וכמעט ברגע האחרון אנחנו נושמים לרווחה: הוא לא איבד את זה!  

    שלו כבר לא מפליא כמו פעם במשחקי המילים, אבל כשהוא מבקש לתאר נשיקה בין שני ממושקפים הוא אומר: "לא אשחית מילים על עיניים ערלות" (184). ואנחנו יודעים בוודאות: לא נס ליחו. יש למה לצפות. יש למה להתגעגע.   

     

     

    מוזמנים לעיין בביקורתה של ד"ר שרה שגיא על תמונות מחיי הכפר של עמוס עוז, על ימיו ולילותיו של הדודה אווה של אמנון דנקנר, על בשבילה גיבורים עפים של אמיר גוטפרוינד ועוד. וכמובן - להגיב!

     

    המפגשים סהפרותיים בהנחיית ד"ר שרה שגיא מתחילים בספטמבר. נותרו מקומות ספורים בקבוצות זכרון ונהריה.

     

    לפרטים:
     
    sara_sagi@walla.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (121)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/1/12 00:21:

      ובכן,

      הדבר היה ככה: לפני כשנה. אולי יותר..

      חיפשתי ספר קטן וקל (במשקלו) בדיוטי פרי.. (בפעם ההיא שכחתי להביא ספר)

      (וכמובן, שם זה עלה פחות..)

      שמחתי לגלות את הספר הזה, מכיוון שהוא לא הכביד על משאי הצנוע.

       

      ובכן, 

      אני דיי מסכימה עם הביקורת שלך.

      למה רק "דיי" ולא לגמריי?

      א. כי בשביל הטיסה הוא היה בול. ממש ספר חמוד.

      ב. כי מי שקורא אותו בלי לצפות לחוויות הגדולות שמאיר שלו מסוגל להעניק,

      מסוגל להינות מה"חמידות" של הספר.

       

      - לכשעצמי, מהר מאוד הבנתי ש"מאיר שלו" כמו שאני מכירה לא ייצא מזה,

      אבל נהניתי ממה שכן היה בו. אפילו מאוד. באמת ספר טיסה חמוד. אבל כמובן, לא יותר.

       

       

        14/9/11 17:02:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-09-14 13:35:38

      כתיבה מהנה על כתיבה מהנה. תודה!

       

      תודה גם לך, שוש.

        14/9/11 17:02:

      צטט: אתי פתי 2011-09-14 13:22:04

      כן, דווקא הספר הזה התחבב עלי. הוא הספר היחיד מכל הספרים של שלו שלא טובע בפירוטכניקה מילולית. סיפור פשוט ומלא חיבה לדמויות שלו. וגם אם פה ושם הוא דוחף ריאליזם פנטסטי, בסיפור הזה אני סולחת לו. זה מצחיק וזה מתאים ובעיקר - לא עמוס באמצעים ספרותיים. סיפור אמיתי. והשואב אבק בעיני מחזיק יפה מאוד את הספר.

       

      אני שמחה שנהנית!

      כתיבה מהנה על כתיבה מהנה. תודה!
        14/9/11 13:22:
      כן, דווקא הספר הזה התחבב עלי. הוא הספר היחיד מכל הספרים של שלו שלא טובע בפירוטכניקה מילולית. סיפור פשוט ומלא חיבה לדמויות שלו. וגם אם פה ושם הוא דוחף ריאליזם פנטסטי, בסיפור הזה אני סולחת לו. זה מצחיק וזה מתאים ובעיקר - לא עמוס באמצעים ספרותיים. סיפור אמיתי. והשואב אבק בעיני מחזיק יפה מאוד את הספר.
        5/6/10 18:34:

      צטט: אלעד ארד 2010-06-03 23:57:06


      הספר נ-פ-ל-א!!!-!!!-!!!

      פשוט קובץ של חלקיקי אושר צרוף.

      מאד מאד מאד מומלץ

       

      תיהנה!

       

        3/6/10 23:57:


      הספר נ-פ-ל-א!!!-!!!-!!!

      פשוט קובץ של חלקיקי אושר צרוף.

      מאד מאד מאד מומלץ

        3/3/10 15:54:

      צטט: הטבחית 2010-03-03 12:07:58


      אהבתי מאד את  כ'ימים אחדים'

      גם 'רומן רוסי' היה טוב

      הבנתי כבר שבזה הוא מיצה

       

       אחרי הביקורת שלך

      לא אקרא

      בהחלט חסכת לי זמן

       

      תודה על תגובתך, טבחית.

      אני מבינה שנותר לך זמן לבישולים..

        3/3/10 12:07:


      אהבתי מאד את  כ'ימים אחדים'

      גם 'רומן רוסי' היה טוב

      הבנתי כבר שבזה הוא מיצה

       

       אחרי הביקורת שלך

      לא אקרא

      בהחלט חסכת לי זמן

        2/3/10 13:55:

      צטט: meir4u 2010-03-02 02:04:32

      תודה ששיתפת

      המשך יום מקסים

      מאיר

       

       

      חן חן על התגובה,

      שרה

        2/3/10 02:04:

      תודה ששיתפת

      המשך יום מקסים

      מאיר
        27/2/10 13:43:


      תודה על תגובתך המושקעת.

       

        27/2/10 11:13:


      ביקורתה של קורעת הספרים היא עניינית ומעניינת. 

       

      התרשמותי שונה לחלוטין.

       

      מאיר שלו לא כתב אוטוביוגרפיה בספרו "הדבר היה ככה"

       

      "את הסיפור הגדול על המשפחה הגדולה שלי אולי אכתוב בספר אחר בפעם אחרת.  אספר על הורי ועל הוריהם, על נחלי

      היבוק שעברו ועל המאבקים שנאבקו.  אתאר את עבודות הפרך של הגוף ואת מאסרי העולם של הלב. אעיר את עטי על קרבות

      הביניים של האהבה, מלחמות הרועים של הרעיון, אליפויות הסבל, סכסוכי השליטה על בארות הזכרון... וכל זה, רבותי, כחלק

      לא נפרד של המהפכה הציונית"  [עמ' 13 - 14]

       

      לא זה המקום, כנראה, להתייחס לכל אחת ואחת מהמטפורות היפהפיות בקטע שלמעלה, וגם לא לרמיזה הצינית על

      אוטוביוגרפיות "לאומיות" למיניהן.  אבל קיימת כאן הכרזה ברורה על דרכו של המספר;  לא תהא זו אוטוביוגרפיה.

      המספר גם איננו הגיבור של הספר הקטן והמקסים הזה.  ותאמינו או לא, גם לא הסוויפר.  (בעניין של הסוויפר, אכן הייתי

      מדללת בצורה משמעותית את מקומו ונדודיו בספר, על אף שהוא מנסה להוות מעין עמוד שדרה מרכז של כל הסיפורים

      והזכרונות.  יחד עם זה יש לו תפקיד ייצוגי ברור בסיפור;  הוא הרי נציגו האמריקני של הדוד הקפיטליסטי בישוב הציוני והסוציאליסטי

      שמוקם בארץ הקודש)

       

      מאיר שלו העלה בספרו את המשפחה האהובה שלו על הבמה, או אם נתמקד:  את הזכרון התרבותי של המשפחה הרחבה שלו,

      ואם נדייק עוד יותר:  את הקוד הסודי שלה.  שהרי לכל משפחה יש הביטויים ומטבעות הלשון שמיוחדים רק לשיח שלה

      וזר לא יבין אותם.  מאחרי כל ביטוי שכזה יש סיפור, שהמשפחה מכירה ומתענגת על סיפורו והזכרונות שהוא מעורר - פעם

      אחר פעם.  פעמים רבות הוא חוזר בספרו על המשפט:  "עד היום אנחנו אומרים...".

      כ-30 ביטויים משפחתיים כאלו מניתי בספר, וכל אחד מהם נושא עמו, מעבר לסיפור ולנוסטלגיה, גם היגד מסויים של

      המספר ו/או סביבתו.

       

      זהו ספר קטן ומקסים, מלא אהבה והומור, כדרכו הטובה של הסופר, אך גם אינו נקי מחתרנות סמוייה כנגד הקולקטיביות

      הז'דנוביסטית שמנסה לדכא את האינדוידואל היוצר, הייחודי - זה שדובר בשפתו המיוחדת, זה שלא נכנע לתכתיב החברתי

      האוכף, זה ש... עושה גם מניקור. 

       

      אני ממליצה בחום לקרוא את הספר!

        3/2/10 00:05:

      צטט: דניאל - 2010-02-02 16:36:06

      אהבתי את הביקורת.

      אישית אני חושב שמאיר ניסה דרך חדשה וקצת שונה.

       

      אם הצליח או לא? נושא לוויכוח  וטעם אישי. 

      אבל אין הרבה סופרים שכבר הגיעו למנוחה ולנחלה וניסו לפלב לעצמם דרך חדשה.

       

       

      תודה על תגובתך המפורטת והמעניינת!

      שרה

        2/2/10 16:36:

      אהבתי את הביקורת.

      אישית אני חושב שמאיר ניסה דרך חדשה וקצת שונה.

       

      אם הצליח או לא? נושא לוויכוח  וטעם אישי. 

      אבל אין הרבה סופרים שכבר הגיעו למנוחה ולנחלה וניסו לפלב לעצמם דרך חדשה.

       

        29/1/10 00:44:

      צטט: levana feldman 2010-01-28 17:56:22

      מסכימה איתך.

       

       

      גם אני איתך.
        28/1/10 21:19:

      צטט: רות_ד 2010-01-28 09:47:54


      לדעתי מאיר שלו מיצה את עצמו בשני הספרים הראשונים רומן רוסי המצויין ועשיו הטוב. מאז הוא רק מחזר את אותם חומרים והלך מדחי אל דחי. הביקורת שלך חשובה כי דווקא היו לו הרבה פירגונים, אבל כאחת שקראה כמה ספרים שלו, אני שמחה שאת חוסכת לי את החומר הלעוס שבספר הזה.

       

       

      אני נהניתי גם מ'כימים אחדים' ומ'פונטנלה'. אני בעיקר נהנית מאופן הכתיבה, מהשליטה הוירטואוזית בעברית ומחוש ההומור.

      התכנים, הדמויות והמקומות אכן חוזרים על עצמם בדרך זו או אחרת: הדמות העיקשת כפרד, הדמות עם הפגם בדיבור או עם העברית המשובשת וכו'. ב'יונה ונער' אני אישית הרגשתי שעושים עליי מניפולציה, במיוחד בסיום. לי ההרגשה הזאת לא נעמה, אבל עם ישראל אהב וקנה בהמוניו.

        28/1/10 17:56:
      מסכימה איתך.
        28/1/10 09:47:

      לדעתי מאיר שלו מיצה את עצמו בשני הספרים הראשונים רומן רוסי המצויין ועשיו הטוב. מאז הוא רק מחזר את אותם חומרים והלך מדחי אל דחי. הביקורת שלך חשובה כי דווקא היו לו הרבה פירגונים, אבל כאחת שקראה כמה ספרים שלו, אני שמחה שאת חוסכת לי את החומר הלעוס שבספר הזה.
        11/1/10 19:07:

      צטט: 1klicx 2010-01-11 11:30:41


      ובכן לא קראתי את הספר אבל קראתי את מאיר שלו בעבר- והתמוגגתי

       

      ואני חייב לציין כי לאחר קריאתי את הפוסט הזה- עולה בי הספק אם אגיע לספר הזה בכלל..

       

       

      יופי של ביקורת.

      תודה:-)

       

       

      אבל אם תגיע לקרוא אותו - אל תשכח לספר לנו..

      תודה על תגובתך!

        11/1/10 11:30:


      ובכן לא קראתי את הספר אבל קראתי את מאיר שלו בעבר- והתמוגגתי

       

      ואני חייב לציין כי לאחר קריאתי את הפוסט הזה- עולה בי הספק אם אגיע לספר הזה בכלל..

       

       

      יופי של ביקורת.

      תודה:-)

       

        7/1/10 21:16:

      צטט: טלי מחלב 2010-01-07 15:57:54

      תודה על הדברים שכתבת. חיבתי הנצחית לגידי גוב מצאה את תוכן הפוסט מיוחד ואחר.

       

      לא זכור לי שכתבתי על גידי גוב,

      אבל תודה על התגובה ה-100 לביקורת שלי.

      שרה

        7/1/10 21:15:

      צטט: pianistal 2010-01-07 15:15:27


      תודה ! לעיתים מרתק לקרוא ביקורת טובה על ספר מאשר את הספר עצמו:)

       

       

      חן חן, והמשיכי לשלוח קישורים לביצועים נפלאים של יצירות קלאסיות!

      שרה

       

        7/1/10 15:57:
      תודה על הדברים שכתבת. חיבתי הנצחית לגידי גוב מצאה את תוכן הפוסט מיוחד ואחר.
        7/1/10 15:15:


      תודה ! לעיתים מרתק לקרוא ביקורת טובה על ספר מאשר את הספר עצמו:)

       

       

        7/1/10 09:46:

      צטט: הנריק הצייר 2010-01-07 06:12:36


      תודה על הביקורת

       

      נמנה מחסידיו של האדמור מאיר

       

      * 

      תודה על תגובתך, חסיד.

      שרה

       

        7/1/10 06:12:


      תודה על הביקורת

       

      נמנה מחסידיו של האדמור מאיר

       

      * 

        6/1/10 23:31:

      צטט: קריירה סנטר 2010-01-06 14:44:33

      כתיבה מאוד מעניינת,

      אהבתי

       

      מאיר

       

      תגובה מאוד מעניינת.

      אהבתי.

        6/1/10 14:44:

      כתיבה מאוד מעניינת,

      אהבתי

       

      מאיר

        5/1/10 17:59:

      צטט: עמי כברי 2010-01-05 00:03:58


      גם אני, כמו אחד מקודמיי כאן, בין המגיבים, נשברתי סופית בפונטנלה.

      אהבתי מאוד את כתיבתך.

       

      תודה על הפרגון ועל התגובה.

      שרה

       

        5/1/10 00:03:


      גם אני, כמו אחד מקודמיי כאן, בין המגיבים, נשברתי סופית בפונטנלה.

      אהבתי מאוד את כתיבתך.

       

        4/1/10 19:05:

      צטט: פ השקד 2010-01-04 18:18:09

      צטט: הדב מהיער 2009-12-30 19:22:15

       

      עיקר הכיף הוא בתהליך הכתיבה, אבל אני גם רוצה לראות שמה שכתבתי מוצא חן בעיני אנשים, וגם כי מי שממונה על זה בהוצאה חושב שיש כאן פוטנציאל עסקי בשבילו. כך שאני רואה בזה גם אתגר, ואני אוהב אתגרים. בהוצאה עצמית אין שום אתגר.

      חוצמזה, אני יכול לגלות לך שמי שכותב ספר היום צפוי לקבל נטו בסביבות 2 עד 3 לספר. גם אם יהיה לו "רב מכר" עדיין מדובר בסכומים שאינם עושים שינוי בחיים.

       

      יאללה, גירית אותי. אני הולכת להוציא ספר גם!!!

       

       

       

       

       

       

       

      בהצלחה, שקדיה.

      אשמח לבוא להשקת הספר.  

       

        4/1/10 18:20:

      צטט: ארזעמירן 2009-12-01 14:47:29


      ועדיין - מאיר שלו (כמו גידי גוב, בתחומו) מעורר בי חיבה אוטומטית. יש משהו באופן שבו הוא "מספר סיפור" בדרך שבה הוא נוהג בשפה - בכבוד אך ללא כובד ראש, ובעולם-של-פעם שהוא יודע לברוא מחדש בספריו - ששובה אותי כל פעם (אפילו במונולוג של שואב אבק)

       

      גם אם מאיר שלוו יכתוב רשימת מכולת, אני אחשוב שזאת שירה.

      בכלל לא מתפלאה שאתה אוהב אותו, ארז.

        4/1/10 18:18:

      צטט: הדב מהיער 2009-12-30 19:22:15

       

      עיקר הכיף הוא בתהליך הכתיבה, אבל אני גם רוצה לראות שמה שכתבתי מוצא חן בעיני אנשים, וגם כי מי שממונה על זה בהוצאה חושב שיש כאן פוטנציאל עסקי בשבילו. כך שאני רואה בזה גם אתגר, ואני אוהב אתגרים. בהוצאה עצמית אין שום אתגר.

      חוצמזה, אני יכול לגלות לך שמי שכותב ספר היום צפוי לקבל נטו בסביבות 2 עד 3 לספר. גם אם יהיה לו "רב מכר" עדיין מדובר בסכומים שאינם עושים שינוי בחיים.

       

      יאללה, גירית אותי. אני הולכת להוציא ספר גם!!!

       

       

       

       

       

       

        4/1/10 12:40:

      בתור מאיר שלוופיל כבד הספר הזה נמצא אצלי ברשימת "הספרים שיש לרכוש ולהניח כבר ליד המיטה" מרגע יציאתו לאור, אך מכיוון שאני בעיצומם של כמה שקדמו לו עוד לא התפניתי לכך...

      עכשיו כמובן שאגש אליו בבחינת כבדהו וחשדהו, עם פחות ציפיות אולי (עדיין עם רבות מהן שכן כמוזכר לעיל מאיר שלו נמנה על הסופרים האהובים עליי) אך עדיין אקנהו ואקרא אותו, בתקווה בשקיקה.

      למרות הביקורת, ולמרות הסיכוי שאתאכזב גם כן מספר זה, עדיין אני אופטימי ומצפה לבאות (מוזר כבר לפתח ציפיות לספרים עתידיים, לפני שקראתי את הנוכחי...) ואני סמוך ובטוח שאפילו אם הייתה כאן נפילה אין הדבר אומר שהיא תישנה בעתיד. זאת בהסתמך על נסיון העבר, כאשר "בביתו במדבר" גרם לי למפח נפש ולאכזבה בכמות שאין לתאר - הוא "חטא" שם בכל הרעות החולות שהוזכרו בביקורת הכתובה כאן, החל בשימוש בשטיקים וכלה בחזרה חוזרת ונשנית באותם סיפורים עד לעייפה - אך עדיין "פונטנלה" כבר היה שיפור משמעותי עם רמיזות למאיר שלו הישן והטוב, ו"יונה ונער" גרם לי לחייך לעתים קרובות ולא הצלחתי להניחו ולו לשנייה.

      בשורה התחתונה, תודה על הביקורת המעולה, ועוד יש תקווה ל"שיפור דרכיו" (וכתביו) של מר שלו.

       

      גיא. 

        31/12/09 22:25:

      צטט: אוכלת ספרים 2009-12-31 13:36:16


      אכן מסכימה - או שאוהבים או שממש לא, ואני בין אלו שלא. משהו בכתיבה מזוייף לי, ומעולם לא הצלחתי להתחבר.

      מסכימה גם עם הקורעת - הרבה שטיקים וטריקים. מעדיפה בהרבה את ספריו לילדים, ובמיוחד הספר המקסים על הקבב הרומני.

       

       

      תודה על תגובתך הכנה,

      שרה

        31/12/09 13:36:


      אכן מסכימה - או שאוהבים או שממש לא, ואני בין אלו שלא. משהו בכתיבה מזוייף לי, ומעולם לא הצלחתי להתחבר.

      מסכימה גם עם הקורעת - הרבה שטיקים וטריקים. מעדיפה בהרבה את ספריו לילדים, ובמיוחד הספר המקסים על הקבב הרומני.

        31/12/09 11:22:

      צטט: GREECE 2009-12-28 18:09:40

      קראתי את הספר ''הדבר היה ככה'' ומיד נשטפתי בשפע זיכרונות מימי ההתישבות העובדת שבאמצע המאה שעברה, זיהיתי את הדמויות, את השפה, את זוית הראיה הבדלנית, ונהניתי עד קצות נימיי הצרים ביותר, את הדף האחרון החזקתי בלי לפתוח כשבוע ימים- רק לא להיפרד, הדבר היה ככה מציץ לעולמו של הפרט כמו שרבים מהסופרים של אותה תק' לא יכלו להביא אלינו, שלוו אני אוהבת אותך...

       

      אני שמחה שנהנית, ומצפה בכליון עיניים לספר הבא של שלו.

        30/12/09 19:22:

      צטט: פ השקד 2009-12-30 11:30:39

      צטט: הדב מהיער 2009-12-21 17:30:06

      צטט: פ השקד 2009-12-18 02:09:09

      צטט: הדב מהיער 2009-12-01 05:13:16

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

       

      דב.

      כשאתה תוציא ספר בעזרת השם, אני מאחלת לך שלא יוציאו עליך ביקורת קטלנית כזו שתגרום לאנשים "לא לקרוא"

      ותחשוב על זה.

       

      ההערות בכחול הן שלי, הדב מהיער:

       

      פשקדית,

      כשייצא, בלי עזרת השם, עם עזרת המו"ל, הספר עליו אני עובד כעת, הוא יעמוד לגורלו בפני המבקרים,

      וכל אחד יהיה רשאי לכתוב כל מה שיעלה על רוחו, ולי לא תהיה כל השפעה על מה שהם יכתבו. ואתה צריך עור של פיל בכדי לא להעלב מביקורות קטלניות. לא מאמינה באנשים עם עור של פיל. ביקורת זה דבר כואב ובמיוחד אןם הכותב כעתב כתיבה כנה מדם ליבו. שום פוליטיקלי קורקט לא יעזור כאן. כשקוטלים אותך, זה כואב!

      אני כותב במעבד תמלילים. לא אוהב לכתוב עם דם ליבי. אבל אם להיות רציניים, רק לרגע קט, ביקורת תמיד כואבת. אבל אני מכיר בזכותה של הקוטלת לקטול את מה שהיא לא אוהבה. ברור לי שלא כולם יאהבו את מה שאני כותב, ואני חי עם זה בשלום

      ומכיוון שכבר כתבו ביקורת קטלנית על הספר שפרסמתי לפני שנים, אני יכול להגיד לך שאפשר לעמוד בזה, אם אתה לא רוצה להתפרנס מזה. בכתיבה עצמה יש כיף מספיק גדול שמפצה על הרבה דברים שקורים אחר כך. אני ממש לא מבינה בשביל מה להוציא ספר לאור. אם תהליך הכתיבה הוא שחשוב, ואם אתה לא צריך להתפרנס מכתיבה - בשביל מה אתה מוציא ספר? תכרוך בכריכות פשוטות, תחלק לבני משפחתך וחבריך ונגמר הסיפור. אבל זה לא ככה, נכון? המוטיבציה שלך להוציא ספר היא אחרת, וביקורת תפגע בך בדיוק כמו שתפגע בכל אחד אחר. (לא במאיר שלוו כמובן. אני לא חושבת שהוא קורא את הבלוג של שרה. חחח...) 

      עיקר הכיף הוא בתהליך הכתיבה, אבל אני גם רוצה לראות שמה שכתבתי מוצא חן בעיני אנשים, וגם כי מי שממונה על זה בהוצאה חושב שיש כאן פוטנציאל עסקי בשבילו. כך שאני רואה בזה גם אתגר, ואני אוהב אתגרים. בהוצאה עצמית אין שום אתגר.

      חוצמזה, אני יכול לגלות לך שמי שכותב ספר היום צפוי לקבל נטו בסביבות 2 עד 3 לספר. גם אם יהיה לו "רב מכר" עדיין מדובר בסכומים שאינם עושים שינוי בחיים.

      מכיוון שבכל יום יוצאים בארצנו הקטנה כעשרה ויותר ספרים, והזמן שאני יכול להקציב לקריאת ספרים הוא מוגבל,

      הרי שאם יש מישהי שאני מעריך את דעתה המלומדה (מאד, תאמיני לי...), הרי שאני מוכן לקבל אותה.

      בהזדמנות חגיגית זו אני גם רוצה להזמין אותך לבוא לערבים הספרותיים ששרה מארגנת, בטבעון.

      כל ערב - דליקטס אמיתי, ואת זה אני אומר כאחד שאוהב ספרות.

      פרטים אצל שרה.

       

       

       

       

       

       

       

        30/12/09 11:30:

      צטט: הדב מהיער 2009-12-21 17:30:06

      צטט: פ השקד 2009-12-18 02:09:09

      צטט: הדב מהיער 2009-12-01 05:13:16

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

       

      דב.

      כשאתה תוציא ספר בעזרת השם, אני מאחלת לך שלא יוציאו עליך ביקורת קטלנית כזו שתגרום לאנשים "לא לקרוא"

      ותחשוב על זה.

       

      פשקדית,

      כשייצא, בלי עזרת השם, עם עזרת המו"ל, הספר עליו אני עובד כעת, הוא יעמוד לגורלו בפני המבקרים,

      וכל אחד יהיה רשאי לכתוב כל מה שיעלה על רוחו, ולי לא תהיה כל השפעה על מה שהם יכתבו. ואתה צריך עור של פיל בכדי לא להעלב מביקורות קטלניות. לא מאמינה באנשים עם עור של פיל. ביקורת זה דבר כואב ובמיוחד אןם הכותב כעתב כתיבה כנה מדם ליבו. שום פוליטיקלי קורקט לא יעזור כאן. כשקוטלים אותך, זה כואב!

      ומכיוון שכבר כתבו ביקורת קטלנית על הספר שפרסמתי לפני שנים, אני יכול להגיד לך שאפשר לעמוד בזה, אם אתה לא רוצה להתפרנס מזה. בכתיבה עצמה יש כיף מספיק גדול שמפצה על הרבה דברים שקורים אחר כך. אני ממש לא מבינה בשביל מה להוציא ספר לאור. אם תהליך הכתיבה הוא שחשוב, ואם אתה לא צריך להתפרנס מכתיבה - בשביל מה אתה מוציא ספר? תכרוך בכריכות פשוטות, תחלק לבני משפחתך וחבריך ונגמר הסיפור. אבל זה לא ככה, נכון? המוטיבציה שלך להוציא ספר היא אחרת, וביקורת תפגע בך בדיוק כמו שתפגע בכל אחד אחר. (לא במאיר שלוו כמובן. אני לא חושבת שהוא קורא את הבלוג של שרה. חחח...) 

      מכיוון שבכל יום יוצאים בארצנו הקטנה כעשרה ויותר ספרים, והזמן שאני יכול להקציב לקריאת ספרים הוא מוגבל,

      הרי שאם יש מישהי שאני מעריך את דעתה המלומדה (מאד, תאמיני לי...), הרי שאני מוכן לקבל אותה.

      בהזדמנות חגיגית זו אני גם רוצה להזמין אותך לבוא לערבים הספרותיים ששרה מארגנת, בטבעון.

      כל ערב - דליקטס אמיתי, ואת זה אני אומר כאחד שאוהב ספרות.

      פרטים אצל שרה.

       

       

       

       

       

        29/12/09 23:40:

      צטט: Koala1 2009-12-28 15:35:02


      תודה...

      הוא מחכה אצלי אבל לא מזמן סיימתי את "רומן רוסי",אז אני צריכה לנוח קצת ממאיר שלו.

      מעניין שהזכרת את המחיר שלו, כי אותי זה מרתיח שספרים קטנים, דקים, עם פונט גדול והרבה רווחים, עולים כמו ספרים של 500 עמודים.

      זה לא נראה לי הוגן...

      אני ממליצה על תקופת צינון בין 'רומן רוסי' לבין כל דבר אחר, כפי שכבר ציינתי באחת מהביקורות שפרסמתי כאן.

      אגב, גם מספרים של 500 עמודים אפשר להתאכזב מאוד. (גם על זה אפשר לקרוא כאן, בביקורות קודמות שלי).

       

        28/12/09 21:20:

      צטט: tamiben 2009-12-27 23:38:20

      יקירתי,

      מסתבר שגם סופרים נערצים נופלים במלכודות...

      אותי שכנעת, כמו תמיד ביקורתך מרתקת, ישירה אך עדינה בו זמנית,

      מצפה בסקרנות לפוסט הבא שלך,

      אהבה מתמי

       

       

      חן חן על הפרגון.

      הוא הגיע בדיוק בזמן..

        28/12/09 18:09:
      קראתי את הספר ''הדבר היה ככה'' ומיד נשטפתי בשפע זיכרונות מימי ההתישבות העובדת שבאמצע המאה שעברה, זיהיתי את הדמויות, את השפה, את זוית הראיה הבדלנית, ונהניתי עד קצות נימיי הצרים ביותר, את הדף האחרון החזקתי בלי לפתוח כשבוע ימים- רק לא להיפרד, הדבר היה ככה מציץ לעולמו של הפרט כמו שרבים מהסופרים של אותה תק' לא יכלו להביא אלינו, שלוו אני אוהבת אותך...
        28/12/09 15:35:


      תודה...

      הוא מחכה אצלי אבל לא מזמן סיימתי את "רומן רוסי",אז אני צריכה לנוח קצת ממאיר שלו.

      מעניין שהזכרת את המחיר שלו, כי אותי זה מרתיח שספרים קטנים, דקים, עם פונט גדול והרבה רווחים, עולים כמו ספרים של 500 עמודים.

      זה לא נראה לי הוגן...

        27/12/09 23:38:

      יקירתי,

      מסתבר שגם סופרים נערצים נופלים במלכודות...

      אותי שכנעת, כמו תמיד ביקורתך מרתקת, ישירה אך עדינה בו זמנית,

      מצפה בסקרנות לפוסט הבא שלך,

      אהבה מתמי

        27/12/09 20:01:

      צטט: The Horse Whisperer 2009-12-27 12:30:32

      תודה תודה תודה תודה

      אמיר

      אין בעד מה. בכיף.

       

        27/12/09 12:30:

      תודה תודה תודה תודה

      אמיר

        25/12/09 20:56:

      צטט: tsipi.br 2009-12-25 13:39:13

      יש משהו במאיר שלו שיכול לגרום לי לקנות את הספר מבלי לקרוא אפילו את התקציר או את חוות הדעת.

      כשאני לוקחת ספר של מאיר שלו אני יודעת שאני אכנס לתוך ספר עם משחקי מילים ופשטות מופלאה.

       

      לא קראתי עדיין את הספר עליו את מדברת, ולמרות שהוא נשמע כלא מתאים לסיגנונו של שלו, אשמח להכיר צדדים נוספים שלו.

       

      אני מאמינה שכל אדם משתנה במהלך חייו, ולכן גם כתיבתו משתנה.

       

      מאוד נהנתי לקרוא את הביקורת שלך, היא כתובה בשנינות ובקלילות שגורמת להנה מרובה:] תודה רבה לך!

       

      תודה על המחמאות.

      שתפי אותנו לאחר הקריאה!

      שרה

        25/12/09 13:39:

      יש משהו במאיר שלו שיכול לגרום לי לקנות את הספר מבלי לקרוא אפילו את התקציר או את חוות הדעת.

      כשאני לוקחת ספר של מאיר שלו אני יודעת שאני אכנס לתוך ספר עם משחקי מילים ופשטות מופלאה.

       

      לא קראתי עדיין את הספר עליו את מדברת, ולמרות שהוא נשמע כלא מתאים לסיגנונו של שלו, אשמח להכיר צדדים נוספים שלו.

       

      אני מאמינה שכל אדם משתנה במהלך חייו, ולכן גם כתיבתו משתנה.

       

      מאוד נהנתי לקרוא את הביקורת שלך, היא כתובה בשנינות ובקלילות שגורמת להנה מרובה:] תודה רבה לך!

        25/12/09 08:35:

      צטט: תומר אשל 2009-12-23 21:37:46

      מאיר שלו כמו גבינה איכותית,

      הולכת ומתקלקלת ככל שאתה מתרחק מהמקרר.

      או במילים אחרות,

      רומן רוסי  (לדעתי ) היה שיא הכתיבה שלו ומאז...

      תומר

      תומר,

      תודה על עמדתך הייחודית.

      שרה

       

        24/12/09 15:15:

      צטט: um.noam 2009-12-21 22:42:47


      מה שקסם לי בספר הוא הגיאגרפיה - מי שחי בעמק נהנה להתחקות אחרי המקומות שהוא מזכיר. בד"כ הם כל כך מוחשיים בספר אך לא קיימים במציאות.

      הפעם...דיוק , התיאורים הם אמיתיים...הדרך שבה .. , לשמוע את מהומת הכפרים מסביב ואת הסבתות מוציאות את הזכרונות מהבוידם ומוודאות שסבתא טוניה אכן הייתה מכשפה לא קטנה וסיפורים נוספים שמאיר שלו לא שמע עליהם.

      בעיני זה מקסים, מחיה את הנעורים של הרבה חברה מהעמק ומחבר את הצעירים לשורשים.

       

      שמחה שנהנית.

      תודה על תגובתך!

      שרה

        23/12/09 21:37:

      מאיר שלו כמו גבינה איכותית,

      הולכת ומתקלקלת ככל שאתה מתרחק מהמקרר.

      או במילים אחרות,

      רומן רוסי  (לדעתי ) היה שיא הכתיבה שלו ומאז...

      תומר

        21/12/09 22:42:


      מה שקסם לי בספר הוא הגיאגרפיה - מי שחי בעמק נהנה להתחקות אחרי המקומות שהוא מזכיר. בד"כ הם כל כך מוחשיים בספר אך לא קיימים במציאות.

      הפעם...דיוק , התיאורים הם אמיתיים...הדרך שבה .. , לשמוע את מהומת הכפרים מסביב ואת הסבתות מוציאות את הזכרונות מהבוידם ומוודאות שסבתא טוניה אכן הייתה מכשפה לא קטנה וסיפורים נוספים שמאיר שלו לא שמע עליהם.

      בעיני זה מקסים, מחיה את הנעורים של הרבה חברה מהעמק ומחבר את הצעירים לשורשים.

        21/12/09 17:30:

      צטט: פ השקד 2009-12-18 02:09:09

      צטט: הדב מהיער 2009-12-01 05:13:16

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

       

      דב.

      כשאתה תוציא ספר בעזרת השם, אני מאחלת לך שלא יוציאו עליך ביקורת קטלנית כזו שתגרום לאנשים "לא לקרוא"

      ותחשוב על זה.

       

      פשקדית,

      כשייצא, בלי עזרת השם, עם עזרת המו"ל, הספר עליו אני עובד כעת, הוא יעמוד לגורלו בפני המבקרים,

      וכל אחד יהיה רשאי לכתוב כל מה שיעלה על רוחו, ולי לא תהיה כל השפעה על מה שהם יכתבו.

      ומכיוון שכבר כתבו ביקורת קטלנית על הספר שפרסמתי לפני שנים, אני יכול להגיד לך שאפשר לעמוד בזה, אם אתה לא רוצה להתפרנס מזה. בכתיבה עצמה יש כיף מספיק גדול שמפצה על הרבה דברים שקורים אחר כך. 

      מכיוון שבכל יום יוצאים בארצנו הקטנה כעשרה ויותר ספרים, והזמן שאני יכול להקציב לקריאת ספרים הוא מוגבל,

      הרי שאם יש מישהי שאני מעריך את דעתה המלומדה (מאד, תאמיני לי...), הרי שאני מוכן לקבל אותה.

      בהזדמנות חגיגית זו אני גם רוצה להזמין אותך לבוא לערבים הספרותיים ששרה מארגנת, בטבעון.

      כל ערב - דליקטס אמיתי, ואת זה אני אומר כאחד שאוהב ספרות.

      פרטים אצל שרה.

       

       

       

        21/12/09 12:50:

      צטט: אסקלנטה 2009-12-07 00:34:58

      לא קראתי את הספר ולכן לא אוכל להתייחס לתוכן הביקורת.

      בכל מקרה הביקורת שלך נותנת בהחלט מושג על הספר, במיוחד בהתייחס לספריו הקודמים של שלו.

      אני מאוד מעריך את כתיבתו של מאיר שלו ויכולתו לספר סיפור, ויחד עם זאת כבר כשקראתי את רומן רוסי היו לי כמה הסתייגויות שעיקרן כתיבה שהיא "יותר מדי מדוייקת", לטעמי, ומחסור בביטוי רגשות בדמותו של הגיבור (ברוך) שהקשה עלי להתחבר אליו. אין ספק שהשפה המדוייקת והעשירה היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלו, רק שעבורי היא "מדוייקת מדי", והייתי שמח לשמוע מה חושבים על כך האוהדים השרופים של שלו, ובתנאי שלא ירגמוני באבנים...  

       

      מה זאת אומרת "שפה מדוייקת מדי" לשם איזה צורך אתה כקורא זקוק לשפה לא מדויקת? מצד אחד אתה מתלונן על השפה המדויקת מדי, ומאידך אתה אומר שדמותו של ברוך לא מבטאת רגשות. מי שלא מבטא רגשות הוא לא מדויק כל כך, האין זאת? חשבת אולי שיש סיבה שברוך לא מבטא רגשות? אולי הוא לא מסוגל? אולי כך הוא בנוי על ידי הסופר?

        21/12/09 09:15:

      צטט: קורעת ספרים 2009-12-18 15:01:55

      צטט: פ השקד 2009-12-18 02:10:50

      ואני שואלת את עצמי אם הגברת הקורעת עבודה של יוצרים אחרים, מסוגלת לכתוב בעצמה ספר.

       

       

      ואני שואלת האם הגברת המגיבה מסוגלת להגיב עניינית על הביקורת.

       

      אני מתפלאה איך אנשים כמו הדב מהיער למשל הולכים שולל אחרי בקורת ש...בשביל מה את קוטלת ספרים בעצם? היית רוצה שיקטלו את שלך? מי שמך? האם באופן תיאורטי אם לא היה נותר אף ספר בעולם, היית מסוגלת להוציא משהו תחת ידך, אורגינלי מבית היוצר שלך? תמהני.

       

      ולביקורת שלך. הסיבה שאיני מתייחסת עניינית כפי שהגדרת היא שלא קראתי ספר ספיציפי זה של שלו. קראתי ספרים אחרים שלו. הרבה אנשים היו רוצים לכתוב כמותו. כולל אותך. אותו דבר לגבי אלנבי של גדי טאוב שקרעת.

       

      קורעת ספרים...היכן שקורעים ספרים, קורעים גם אנשים. אל תתפלאי אם יקרעו אותך בחזרה וגם יזרקו לזבל.

       

      אני אשלח לך שירים שלי ל"בקורת ספרותית". אמא'לה. אולי בעצם לא כדאי לי....

       

       

       

       

        20/12/09 18:11:

      צטט: רוקדת עם הרוח 2009-12-19 17:31:02


      ידידתי קורעת הספרים - קראתי לא מעט ספרים שהייתי מוסרת לך לקריעה, והעונג היה כולו שלי...

      לדידה של ביקורת זו. אני דווקא נהניתי מאוד מהספר, וגם משפתו העשירה כמובן של מאיר שלו.

      נהניתי יותר אפילו מרומן רוסי.

      יכול להיות שהוא פרט על הנימים הנוסטלגיים בנשמתי. על כך שבכל משפחה נוצרת "עגה" פרטית, שמונחלת לדורות הבאים (כך גם במשפחתי), על נשים חזקות ובלתי אפשריות.

      בכל מקרה, אני רחוקה הייתי מלהתאכזב מהספר. נהניתי, ואני ממליצה למי שטרם קרא לקרוא ואז לחרוץ דינו.

       

      תודה על תגובתך המנומקת לעילא.

        19/12/09 17:31:


      ידידתי קורעת הספרים - קראתי לא מעט ספרים שהייתי מוסרת לך לקריעה, והעונג היה כולו שלי...

      לדידה של ביקורת זו. אני דווקא נהניתי מאוד מהספר, וגם משפתו העשירה כמובן של מאיר שלו.

      נהניתי יותר אפילו מרומן רוסי.

      יכול להיות שהוא פרט על הנימים הנוסטלגיים בנשמתי. על כך שבכל משפחה נוצרת "עגה" פרטית, שמונחלת לדורות הבאים (כך גם במשפחתי), על נשים חזקות ובלתי אפשריות.

      בכל מקרה, אני רחוקה הייתי מלהתאכזב מהספר. נהניתי, ואני ממליצה למי שטרם קרא לקרוא ואז לחרוץ דינו.

        18/12/09 15:01:

      צטט: פ השקד 2009-12-18 02:10:50

      ואני שואלת את עצמי אם הגברת הקורעת עבודה של יוצרים אחרים, מסוגלת לכתוב בעצמה ספר.

       

       

      ואני שואלת האם הגברת המגיבה מסוגלת להגיב עניינית על הביקורת.

        18/12/09 09:33:

      צטט: ורד א. 2009-12-17 20:27:13


      אוהבת את הכינוי שלך- קורעת ספרים.

       

      לא קראתי את הספר. אך היה מעניין לקרוא את הביקורת שלך.

      תודה ששיתפת אותנו.

       

      תודה על תגובתך, ורד, ובהצלחה בהמשך דרכך!

       

        18/12/09 02:10:

      ואני שואלת את עצמי אם הגברת הקורעת עבודה של יוצרים אחרים, מסוגלת לכתוב בעצמה ספר.

       

        18/12/09 02:09:

      צטט: הדב מהיער 2009-12-01 05:13:16

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

       

      דב.

      כשאתה תוציא ספר בעזרת השם, אני מאחלת לך שלא יוציאו עליך ביקורת קטלנית כזו שתגרום לאנשים "לא לקרוא"

      ותחשוב על זה.

        17/12/09 20:27:


      אוהבת את הכינוי שלך- קורעת ספרים.

       

      לא קראתי את הספר. אך היה מעניין לקרוא את הביקורת שלך.

      תודה ששיתפת אותנו.

       

        16/12/09 09:49:

      צטט: alxm 2009-12-15 12:26:59

      נהניתי לקרוא אותך

      ותודה שלי חסכת והרגעת שלא הגיע לידי הספר .

      חנוכה שמח

      שלמה

       

       

       

      תודה על תגובתך

      וחנוכה שמח גם לך!

      שרה

        15/12/09 12:26:

      נהניתי לקרוא אותך

      ותודה שלי חסכת והרגעת שלא הגיע לידי הספר .

      חנוכה שמח

      שלמה

       

        12/12/09 12:00:

      צטט: זאב ערבות 2009-12-11 10:31:27


      חותם על כול מילה.

       

      תודה על ההזדהות!

        11/12/09 10:31:

      חותם על כול מילה.
        8/12/09 22:31:

      צטט: הפשוטה 2009-12-08 18:40:21

      קורעת ספרים ערב טוב, שמחה להיות בין חברייך ומכרייך, העונג כולו שלי.

      לעניין הספר והסופר, אגש ישר ולעניין

      אני לא אוהבת לתת דעה על משהו שאני לא מכירה.

      את מאיר שלו - אני לא מכירה, אף פעם לא נחשפתי לספריו ולכתיבתו

      ולכן לצערי לא אוכל להביע דעה בעניין.

      אך אוסיף ואומר כי בזכות הדברים הכתובים שאת וחברייך העלתם

      הסתקרנתי והחלטתי לבדוק מה הוא כותב ואיך וזה אומר לגשת ולקרוא את הספר המדובר.  

      אני מקווה שאוכל לחזור אליך בהקדם עם תשובה לגביו - ולגבי הספר הנדון בהקדם.


       

      אשמח לשמוע את דעתך לאחר הקריאה.

      תודה על תגובתך,

      שרה

       

        8/12/09 18:40:

      קורעת ספרים ערב טוב, שמחה להיות בין חברייך ומכרייך, העונג כולו שלי.

      לעניין הספר והסופר, אגש ישר ולעניין

      אני לא אוהבת לתת דעה על משהו שאני לא מכירה.

      את מאיר שלו - אני לא מכירה, אף פעם לא נחשפתי לספריו ולכתיבתו

      ולכן לצערי לא אוכל להביע דעה בעניין.

      אך אוסיף ואומר כי בזכות הדברים הכתובים שאת וחברייך העלתם

      הסתקרנתי והחלטתי לבדוק מה הוא כותב ואיך וזה אומר לגשת ולקרוא את הספר המדובר.  

      אני מקווה שאוכל לחזור אליך בהקדם עם תשובה לגביו - ולגבי הספר הנדון בהקדם.


       

        7/12/09 21:51:

      צטט: אסקלנטה 2009-12-07 00:34:58

      לא קראתי את הספר ולכן לא אוכל להתייחס לתוכן הביקורת.

      בכל מקרה הביקורת שלך נותנת בהחלט מושג על הספר, במיוחד בהתייחס לספריו הקודמים של שלו.

      אני מאוד מעריך את כתיבתו של מאיר שלו ויכולתו לספר סיפור, ויחד עם זאת כבר כשקראתי את רומן רוסי היו לי כמה הסתייגויות שעיקרן כתיבה שהיא "יותר מדי מדוייקת", לטעמי, ומחסור בביטוי רגשות בדמותו של הגיבור (ברוך) שהקשה עלי להתחבר אליו. אין ספק שהשפה המדוייקת והעשירה היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלו, רק שעבורי היא "מדוייקת מדי", והייתי שמח לשמוע מה חושבים על כך האוהדים השרופים של שלו, ובתנאי שלא ירגמוני באבנים...  

       

       

      יש מקום לכל הדעות. לך, כסופר, בוודאי יש יתרון על כולנו והבנה יתרה בכל הקשור לעיצוב דמות.


      אני מקווה שלא ירגמוך באבנים, ובכל מקרה נראה לי שתשיב להם מלחמה שערה.

        7/12/09 17:43:

      צטט: יורם גרוסר 2009-12-06 18:10:22


      לבקר זה כייף,

      אפילו כפול

      זה לא פייר שבאותו הינף,

      קולמוס כמובן, גם כותבים

      גם קצת מתחנפים

      ולבסוף יוצאים מה זה KOOL.

      אז אם תרצי, בעבור קומץ שקלים

      אשלח לך את סיפרי

      עליו תחגגי עם אותו תעלול

      ואני עייני ממעשה המשובה

      אעלים...

      אהבתי.

      לא הבנתי את עניין קומץ השקלים. מי צריך לשלם למי?

       

        7/12/09 00:34:

      לא קראתי את הספר ולכן לא אוכל להתייחס לתוכן הביקורת.

      בכל מקרה הביקורת שלך נותנת בהחלט מושג על הספר, במיוחד בהתייחס לספריו הקודמים של שלו.

      אני מאוד מעריך את כתיבתו של מאיר שלו ויכולתו לספר סיפור, ויחד עם זאת כבר כשקראתי את רומן רוסי היו לי כמה הסתייגויות שעיקרן כתיבה שהיא "יותר מדי מדוייקת", לטעמי, ומחסור בביטוי רגשות בדמותו של הגיבור (ברוך) שהקשה עלי להתחבר אליו. אין ספק שהשפה המדוייקת והעשירה היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלו, רק שעבורי היא "מדוייקת מדי", והייתי שמח לשמוע מה חושבים על כך האוהדים השרופים של שלו, ובתנאי שלא ירגמוני באבנים...  

        6/12/09 20:13:

      צטט: קורעת ספרים 2009-12-03 08:42:39

      תקרא, תחליט, תגבש דעה - ואז תספר לנו.

      ארוץ לספר לחבר'ה...

       

        6/12/09 18:10:


      לבקר זה כייף,

      אפילו כפול

      זה לא פייר שבאותו הינף,

      קולמוס כמובן, גם כותבים

      גם קצת מתחנפים

      ולבסוף יוצאים מה זה KOOL.

      אז אם תרצי, בעבור קומץ שקלים

      אשלח לך את סיפרי

      עליו תחגגי עם אותו תעלול

      ואני עייני ממעשה המשובה

      אעלים...

      אהבתי.

        6/12/09 11:37:

      צטט: tiri 2009-12-04 10:26:58

      גם אני נמנית על חובבי מאיר שלו,

      בעיקר בשל השימוש בשפה והישראליות במיטבה,

      כמו גם הכשרון לייצג דמויות שוליים באופן חינני כל-כך.

      יחד עם זאת, אני מזדהה עם הבקורת שלך,

      אשר לכשעצמה כתובה היטב.

      תענוג לקרוא אותך.

       

      תיארת יפה את יתרונותיו של שלו.

      תודה על תגובתך,

      שרה

       

        5/12/09 20:42:

      צטט: anat.a 2009-12-05 14:11:18


      תודה יקירה

      כחובבת ספריו של מאיר שלו  - חסכת לי זמן יקר

      נהניתי, גם אם בלב נחמץ מעט, לקרוא את הביקורת שלך

      זהו חטא של המוכשר ,,, הרי מסופרים אחרים היינו מצפים להרבה פחות

      דרך אגב, קראתי את אספירנוס - ספר אקזוטי ומרתק - מרתק, "ספר לילה" - כלומר: ספר שמתחילים לקרוא בתחילת הלילה ומסיימים לקרוא בסופו

      וכעת חוזרת וקוראת את "כשניטשה בכה" - יש לספר הזה איכות אחרת ברבות השנים   :-)

       

      ולך יקירה - כוכב על המלצותייך השנונות

      אני מציעה שתקראי בכל זאת, ואח"כ נדבר על זה...

       

        5/12/09 14:11:


      תודה יקירה

      כחובבת ספריו של מאיר שלו  - חסכת לי זמן יקר

      נהניתי, גם אם בלב נחמץ מעט, לקרוא את הביקורת שלך

      זהו חטא של המוכשר ,,, הרי מסופרים אחרים היינו מצפים להרבה פחות

      דרך אגב, קראתי את אספירנוס - ספר אקזוטי ומרתק - מרתק, "ספר לילה" - כלומר: ספר שמתחילים לקרוא בתחילת הלילה ומסיימים לקרוא בסופו

      וכעת חוזרת וקוראת את "כשניטשה בכה" - יש לספר הזה איכות אחרת ברבות השנים   :-)

       

      ולך יקירה - כוכב על המלצותייך השנונות

        4/12/09 13:59:

      צטט: תו רון 2009-12-03 20:32:05

      צטט: תו רון 2009-12-03 20:30:43

      המון תודה על הביקורת המעניינת.

      אני חושב שקראתי כמעט את כל ספריו ואני מניח שאפשר לקטול את כולם בצורה דומה ועדיין להנות מהסיפור ללא שיעמום מוגזם.

      אין צורך לחפור אם מדובר באוטוביוגרפיה או דמיון ואני בהחלט מקבל את תשובתו ה"מתחמקת", עיקרון העמימות הוא שנותן לחושף קרביו, כסות דמיונית.

      שלך

      תו רון

       

       

      אתה משתמש במילים כגון לקטול או לחפור, שאני לא כל כך מזדהה איתן ולא נוהגת להשתמש בהן.

      אני, בכל אופן, אהבתי את רוב ספריו הקודמים.

       

        4/12/09 12:53:

      צטט: yosiilan 2009-12-03 16:33:49

      אמנם לא קראתי עד הסוף, אבל אני שותף לאכזבה.

      להבדיל מעמוס עו שכשכתב אוטוביוגרפי רק השתבח

      מאיר שלו רק הסתבך (מצלצל יותר טוב אם קוראים ה ך כמו ח)

      השילוב בין מציאות ודמיון, שהוא חלק מקסמו

      וגם ההומור

      מאבד  מעוקצו כשמאיר מספר על משפחתו

       

      גם אני שותפה!

        4/12/09 10:26:

      גם אני נמנית על חובבי מאיר שלו,

      בעיקר בשל השימוש בשפה והישראליות במיטבה,

      כמו גם הכשרון לייצג דמויות שוליים באופן חינני כל-כך.

      יחד עם זאת, אני מזדהה עם הבקורת שלך,

      אשר לכשעצמה כתובה היטב.

      תענוג לקרוא אותך.

       

        4/12/09 07:29:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-12-03 13:13:07

      קראתי את "רומן רוסי",אהבתי מאוד את הכתיבה של הספר הזה. תודה שאת מביאה הנה התייחסויות לסופרים שאהובים עליך. כתוב מעניין. אשוב

       

      תודה על תגובתך!

        3/12/09 20:32:

      צטט: תו רון 2009-12-03 20:30:43

      המון תודה על הביקורת המעניינת.

      אני חושב שקראתי כמעט את כל ספריו ואני מניח שאפשר לקטול את כולם בצורה דומה ועדיין להנות מהסיפור ללא שיעמום מוגזם.

      אין צורך לחפור אם מדובר באוטוביוגרפיה או דמיון ואני בהחלט מקבל את תשובתו ה"מתחמקת", עיקרון העמימות הוא שנותן לחושף קרביו, כסות דמיונית.

      שלך

      תו רון

       

       

        3/12/09 20:30:

      המון תודה על הביקורת המעניינת.

      אני חושב שקראת כמעט את כל ספריו ואני מניח שאפשר לקטול את כולם בצורה דומה ועדיין להנות מהסיפור ללא שיעמום מוגזם.

      אין צורך לחפור אם מדובר באוטוביוגרפיה או דמיון ואני בהחלט מקבל את תשובתו ה"מתחמקת", עיקרון העמימות הוא שנותן לחושף קרביו, כסות דמיונית.

      שלך

      תו רון

        3/12/09 16:33:

      אמנם לא קראתי עד הסוף, אבל אני שותף לאכזבה.

      להבדיל מעמוס עו שכשכתב אוטוביוגרפי רק השתבח

      מאיר שלו רק הסתבך (מצלצל יותר טוב אם קוראים ה ך כמו ח)

      השילוב בין מציאות ודמיון, שהוא חלק מקסמו

      וגם ההומור

      מאבד  מעוקצו כשמאיר מספר על משפחתו

        3/12/09 16:16:

      צטט: nissantzur 2009-12-02 22:15:27

      ביקורת מעניינת.

      לדעתי - עניין המחיר המודגש כאן הוא חסר חשיבות, זהו מקור פרנסתו של הסופר והוא אשר יקבע, בדיוק כמו רופא שיניים או חשמלאי.

      דבר שני - אין לצפות מסופר מבריק שלא ימעד, לטעם הקורא, מדי פעם.

       

      למרות אלה, נהנתי לקרוא את הביקורת, ואין ספק שאקרא את הספר :-)

      כשתראה את גודלו של הספר תבין את התהייה בעניין המחיר.

      עם זאת, לאחרונה קראתי (ואף דיווחתי כאן) כמה וכמה ספרים מאכזבים בני 500-600 עמ', כך שהגודל, במקרה הזה, באמת לא קובע.

      אשמח לשמוע את דעתך אחרי קריאת הספר.

       

      קראתי את "רומן רוסי",אהבתי מאוד את הכתיבה של הספר הזה. תודה שאת מביאה הנה התייחסויות לסופרים שאהובים עליך. כתוב מעניין. אשוב
        3/12/09 08:42:

      צטט: מוכמוך זצ"ל 2009-12-02 21:40:27


      תודה על הביקורת מאירת העיניים.

       

      מודה- אני חלק מאותם "מכורי מאיר שלו". מבחינתי- גם ספר בינוני שלו (קשה לי להאמין שיוציא ממקלדתו ספר גרוע!) עדיין טוב מהרבה ספרים אחרים.

      אז כנראה שלא אוציא 88 ש"ח מכיסי המצטמק, אבל לפחות אשים עליו את ידי בדרך חוקית כזו או אחרת, ולו רק לכמה ימים.

      אקרא, אחליט, אגבש דעה.

      אולי לא אוהב, אולי כן.

      אבל אין לי ספק שלפחות מהאוירה, התיאורים, הנוסטלגיה- לא אתאכזב.

       

       

      תקרא, תחליט, תגבש דעה - ואז תספר לנו.

        2/12/09 22:15:

      ביקורת מעניינת.

      לדעתי - עניין המחיר המודגש כאן הוא חסר חשיבות, זהו מקור פרנסתו של הסופר והוא אשר יקבע, בדיוק כמו רופא שיניים או חשמלאי.

      דבר שני - אין לצפות מסופר מבריק שלא ימעד, לטעם הקורא, מדי פעם.

       

      למרות אלה, נהנתי לקרוא את הביקורת, ואין ספק שאקרא את הספר :-)

        2/12/09 21:40:


      תודה על הביקורת מאירת העיניים.

       

      מודה- אני חלק מאותם "מכורי מאיר שלו". מבחינתי- גם ספר בינוני שלו (קשה לי להאמין שיוציא ממקלדתו ספר גרוע!) עדיין טוב מהרבה ספרים אחרים.

      אז כנראה שלא אוציא 88 ש"ח מכיסי המצטמק, אבל לפחות אשים עליו את ידי בדרך חוקית כזו או אחרת, ולו רק לכמה ימים.

      אקרא, אחליט, אגבש דעה.

      אולי לא אוהב, אולי כן.

      אבל אין לי ספק שלפחות מהאוירה, התיאורים, הנוסטלגיה- לא אתאכזב.

       

        2/12/09 18:57:

      צטט: הקול הפנימי 2009-12-02 18:24:04


      חן חן לך על הביקורת המקפת.

      טענותיך מומחשות היטב ובטוב טעם.

      תודה.

      צבי

       

      חן חן גם לך

      על התגובה

       

        2/12/09 18:56:

      צטט: ניאלה 2009-12-02 18:13:55

      נכון...הפעם לא...אבל עדיוון אוהבת אותו

       

       

      גם אני.
        2/12/09 18:55:

      צטט: harmonya 2009-12-02 18:03:40

      אין ספק סופר ניפלא , ביקורת מענינת ויפה , ישר כח צוחק

       

       

      תודה תודה!
        2/12/09 18:24:


      חן חן לך על הביקורת המקפת.

      טענותיך מומחשות היטב ובטוב טעם.

      תודה.

      צבי

       

        2/12/09 18:13:
      נכון...הפעם לא...אבל עדיוון אוהבת אותו
        2/12/09 18:03:
      אין ספק סופר ניפלא , ביקורת מענינת ויפה , ישר כח צוחק
        2/12/09 17:40:

      צטט: dreams 2009-12-02 10:58:11

      מודה שקניתי את הספר אך ורק בזכות השם "מאיר שלו" המתנוסס עליו.

      אני אמנם רק בתחילתו והוא נחמד ביותר...

      אבל יכולה להבין למה את מתכוונת ב"זה לא זה"...

      מצפה לסוף המבטיח.

      אנא, שתפי אותנו בסוף הקריאה!

       

        2/12/09 17:40:

      צטט: שוורץ עמר 2009-12-02 10:25:06


      הצעה לכותרת: הדבר היה ככה-ככה

       

      אכן חשבתי על זה, הפכתי והפכתי בדבר, ולבסוף החלטתי שלא (מטעמים השמורים איתי).

        2/12/09 17:38:

      צטט: מיכאל 1 2009-12-02 05:42:30


      תודה על הבקורת.

      יש לי כלפי מאיר שלו יחסים מעורבים. אכן יש לו שטיקים וטריקים, אבל בדרך כלל הוא מביא  אותם בחינניות מסוימת , ואז זה נסבל.

      שליטתו בשפה - טוטאלית , ומכאן הצלחתו.

      אבל: וישמן ישורון - ויבעט, וזה קורה לרבים וטובים. פתאום מגיח הזלזול בקורא, והרצון להתפרנס בקלות יחסית. והתוצאה - בהתאם.

      בקר טוב !

       

      תודה, מיכאל, על תגובתך המפורטת, שהיא רשימת ביקורת בפני עצמה..

        2/12/09 17:37:

      צטט: דאז 2009-12-01 21:03:57

      תודה שתמצתת עבורנו. לא הייתי מגיע לספר ממילא.

      תודה על תגובתך התמציתית!

       

        2/12/09 15:02:

      צטט: שים לי הרבה חריף 2009-12-01 18:14:56


      מסכים איתך במאה אחוז

       

       

      גם אני מסכימה איתך!
        2/12/09 13:34:

      צטט: דיקלה5 2009-12-01 17:53:59

      תענוג לקרוא את הבקורת שלך...

      מונולוגים מקרביו של שואב אבק...

      נראה לי שאוותר...

      תודה לך.*

       

      תודה על תגובתך,

      שרה

        2/12/09 10:58:

      מודה שקניתי את הספר אך ורק בזכות השם "מאיר שלו" המתנוסס עליו.

      אני אמנם רק בתחילתו והוא נחמד ביותר...

      אבל יכולה להבין למה את מתכוונת ב"זה לא זה"...

      מצפה לסוף המבטיח.

        2/12/09 10:25:

      הצעה לכותרת: הדבר היה ככה-ככה
        2/12/09 07:18:

      צטט: קורעת ספרים 2009-12-01 16:20:37

      צטט: solix73 2009-12-01 12:58:33


      רציתי רק להגיד שהתמונה  הנוכחית מהממת

       

       

      תודה.

      אשמח להתייחסות לביקורת.

       חשבתי שהוא יין בן חומץ (פרשת גבריאל תירוש) אבל היין מה לעשות החמיץ (תרתי  משמע).

       

        2/12/09 05:42:


      תודה על הבקורת.

      יש לי כלפי מאיר שלו יחסים מעורבים. אכן יש לו שטיקים וטריקים, אבל בדרך כלל הוא מביא  אותם בחינניות מסוימת , ואז זה נסבל.

      שליטתו בשפה - טוטאלית , ומכאן הצלחתו.

      אבל: וישמן ישורון - ויבעט, וזה קורה לרבים וטובים. פתאום מגיח הזלזול בקורא, והרצון להתפרנס בקלות יחסית. והתוצאה - בהתאם.

      בקר טוב !

        2/12/09 00:06:

      רומן רוסי השאיר אותי עם הלסת על הברכיים.

      מימים אחדים מאד נהניתי.

      אחרי פונטנלה איבדתי עניין. 

       

      תודה שהארת את עיני על ספר חדש שלו, חמק מתשומת ליבי.

      :)

       

       

        1/12/09 21:03:
      תודה שתמצתת עבורנו. לא הייתי מגיע לספר ממילא.

      מסכים איתך במאה אחוז
        1/12/09 17:53:

      תענוג לקרוא את הבקורת שלך...

      מונולוגים מקרביו של שואב אבק...

      נראה לי שאוותר...

      תודה לך.*

        1/12/09 16:24:

      צטט: ארזעמירן 2009-12-01 14:47:29


      ועדיין - מאיר שלו (כמו גידי גוב, בתחומו) מעורר בי חיבה אוטומטית. יש משהו באופן שבו הוא "מספר סיפור" בדרך שבה הוא נוהג בשפה - בכבוד אך ללא כובד ראש, ובעולם-של-פעם שהוא יודע לברוא מחדש בספריו - ששובה אותי כל פעם (אפילו במונולוג של שואב אבק)

       

      השוואה מעניינת - בין מאיר שלו לגידי גוב.

      תודה על תגובתך, ארז.

        1/12/09 16:20:

      צטט: solix73 2009-12-01 12:58:33


      רציתי רק להגיד שהתמונה  הנוכחית מהממת

       

       

      תודה.

      אשמח להתייחסות לביקורת.

        1/12/09 16:19:

      צטט: רוני מבריינספא 2009-12-01 08:31:37


      כרגיל אצלך הביקורת הנה יצירה ספרותית כשלעצמה, כתובה בחדות, שנינות והומור.

      לא אתפתה לפתרון הפשוט שאת מציעה ואקרא בכל זאת את הספר, בכל זאת נאמנות לסופר הנה בעלת ערך כלשהו עבורי גם בימים תזזיתיים כשלנו. ואז אדע אם מסכים עם הביקורת שלך או לא.

      בכל אופן תודה על האופן המשובב והאינטיליגנטי שבו הצגת את הספר

      לא זכור לי שהצעתי פתרון.

      בכל מקרה, תודה על התגובה המלבבת,

      ואל תשכח לשתף אותנו בחוויותיך לאחר הקריאה.

       

        1/12/09 16:15:

      צטט: שחף ה. 2009-12-01 07:29:59


      כמו בכל ספריו של מאיר שלו - הדעות הן מקוטבות:

      או שאוהבים מאד או שאדישים מאד.

       

      אני מהאוהבים, אבל, לעיתים, גם מי שאוהב  - מתאכזב.

        1/12/09 16:13:

      צטט: רוני120 2009-12-01 07:18:22

      צריך להמציא מילה חדשה ומתמצתת ל"מכורים לספריו של מאיר שלו",

      כי כזו אני, ולכן משוחדת :)

       

      נכון שהספר אינו משתמש בכל כישוריו הלשוניים והרעיוניים של מאיר שלו (כנ"ל גם לגבי "יונה ונער", לצערי),

      אבל הנאתי ממנו היתה גדולה.

       

       שואב האבק, הוא תירוץ לתיאורים  יפהפיים של תקופה, מקום ואנשים.

      תוך כדי קריאה אפשר לחוש את אבק השבילים בקיץ והבוץ הכבד בחורף,

      את מבטם המתנשא של החלוצים המיישבים את המדינה על העירוניים המפונקים.

      הקורא מוזמן להכנס לתוך המשפחה ולטעום את הגבינה שגובנה בחיתול ואת הלחם שנפרס צמוד לחזה.

       

      בסיום הקריאה התחשק לי דג מלוח,

      ומי שקרא - מבין :)

       

       

       

       

       

       

       

      גם אני מכורה ומשוחדת. כנראה ששתינו יצאנו מאותה נקודת מוצא, אך הגענו למקומות שונים.

        1/12/09 16:11:

      צטט: הדב מהיער 2009-12-01 05:13:16

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

      אני בעד חיסכון!

       

        1/12/09 14:47:

      ועדיין - מאיר שלו (כמו גידי גוב, בתחומו) מעורר בי חיבה אוטומטית. יש משהו באופן שבו הוא "מספר סיפור" בדרך שבה הוא נוהג בשפה - בכבוד אך ללא כובד ראש, ובעולם-של-פעם שהוא יודע לברוא מחדש בספריו - ששובה אותי כל פעם (אפילו במונולוג של שואב אבק)
        1/12/09 12:58:


      רציתי רק להגיד שהתמונה  הנוכחית מהממת

       

        1/12/09 08:31:


      כרגיל אצלך הביקורת הנה יצירה ספרותית כשלעצמה, כתובה בחדות, שנינות והומור.

      לא אתפתה לפתרון הפשוט שאת מציעה ואקרא בכל זאת את הספר, בכל זאת נאמנות לסופר הנה בעלת ערך כלשהו עבורי גם בימים תזזיתיים כשלנו. ואז אדע אם מסכים עם הביקורת שלך או לא.

      בכל אופן תודה על האופן המשובב והאינטיליגנטי שבו הצגת את הספר

        1/12/09 07:29:


      כמו בכל ספריו של מאיר שלו - הדעות הן מקוטבות:

      או שאוהבים מאד או שאדישים מאד.

        1/12/09 07:18:

      צריך להמציא מילה חדשה ומתמצתת ל"מכורים לספריו של מאיר שלו",

      כי כזו אני, ולכן משוחדת :)

       

      נכון שהספר אינו משתמש בכל כישוריו הלשוניים והרעיוניים של מאיר שלו (כנ"ל גם לגבי "יונה ונער", לצערי),

      אבל הנאתי ממנו היתה גדולה.

       

       שואב האבק, הוא תירוץ לתיאורים  יפהפיים של תקופה, מקום ואנשים.

      תוך כדי קריאה אפשר לחוש את אבק השבילים בקיץ והבוץ הכבד בחורף,

      את מבטם המתנשא של החלוצים המיישבים את המדינה על העירוניים המפונקים.

      הקורא מוזמן להכנס לתוך המשפחה ולטעום את הגבינה שגובנה בחיתול ואת הלחם שנפרס צמוד לחזה.

       

      בסיום הקריאה התחשק לי דג מלוח,

      ומי שקרא - מבין :)

       

       

       

       

       

       

        1/12/09 05:13:

      תודה על הביקורת (חוסכת הזמן שלנו).

      גם את לא איבדת את זה (את הכשרון לקרוע ספרים וסופרים). צוחק

      לא קראתי, ואחרי הביקורת שכאן, כנראה שגם לא אקרא...

      פרופיל

      קורעת ספרים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין