"לפרוס את החוב" קומדיה מאת שירילי דשא
אין לו לאדם שנִפְטר צרה גדולה מלהשאיר חובות כספיים למשפחתו, תאמרו 'המָרְחוּם כבר לא בחיים!' אך זכרונו המתוק מתעמעם והצרבת עולה בגרונות יורשיו. ומה תאמרו על ירושת חוב סך עשרה מיליון שקלים? יִנַ'עֳל דינוֹ זה שהשאיר וירוּחְמוּ אלו הנותרים... אז זהו, שבחיים אין רחמים וחובות יש להחזיר אפילו אם הם עולים על סך כל מַמוֹנְך. יש כאלו המבקשים לפרוס את החוב ולהחזירו פָּרוּס לשנים ארוכות, יש אלו הבורחים לחו"ל ומי מאיתנו, יחפשו דרכים אחרות...
תיאטרון 'דאטא', ביה"ס למשחק טוטאלי בניהולו של אברהם דָנַא, מעלה בימים אלו מחזה פרי עטה ובבימויה של שירילי דֶשֶּׁא, "לִפְרוס את החוֹב". למי שאינו אמון על הסיפור, שירילי היא ביתו של פָּשֳּׁנֵל ז"ל. פשנל או בשמו הקצר פָּשֳּׁה, הותיר לאחר מותו חובות עתק למשפחתו וכל שנותר להם היה לעזוב את הארץ עד יעבור זעם ולבנות את החיים מחדש. שירילי, לא רק שחזרה אלינו אלא אף הוציאה מתחת לידיה מחזה העוסק במעללי משפחתה בעין בוחנת, מבקרת, עטופה הומור שחור ולהטוטי תיאטראות. ציינתי כל זאת מכיוון שבתֹּכניה מצוין כי "כל קשר בין ההצגה למציאות הוא מקרי, אבל לא לגמרי"...
שירילי דשא, בימאית וכותבת ההצגה
האלמנה אביבה ובנה שאולי, חגים אחר זנבם בניסיון להחזיר את חובות המרחום לאייל הכספים בּוֹסְטוֹן, עשרה מיליון שקלים. אביבה פונה אל בוסטון בבקשה לפריסת חוב אך זה מתגלה כטייקון חסר לב המטופל בבת אינפנטילית העונה לשם לונדון ובכן, לא בדיוק יכולה לענות... בוסטון פונה לפרופסור שָּׁפִיר בבקשה להעלות את רמת האינטליגנציה של בִּיתוֹ. גלוריה מבקשת מפרופ' שפיר להפוך אותה לכּוּסִית ומארינה, אשתו האוהבת של שָּׁאוּלי בודקת בפנינו את השאלה, האם כל הרוסיות זונות? המפגש בין הדמויות יכול היה להיות טראגי ממש כמו במציאות אך שירילי, הוציאה מתחת לידיה קומדיה העוסקת בנושאים מהותיים לחיינו כאן ועכשיו, שאינם נקשרים רק בהיסטוריה האישית שלה, לא לגמרי...
אביבה- אורית ממרוד. צילום: נועה ברנע
לא אלאה אתכם במעללי הדמויות מחשש לסְפּוֹיילֶר כזה או אחר, רק אציין את הנאתי המרובה מהמתרחש. קדמת הבמה עטופה דרגש אדום המשנה תפקידו בהתאם לצרכי השחקנים, על המסך האחורי מצוירת אילוסטרציה של חואן מירו, רו"ל ההצגה תוליכנו אל התת- מודע? או רק אל השיגעון... הבמה הניטראלית שהקימה אנה שרייר מותירה את החלל לשחקנים ואלו יודעים למלאו. עבודתה של אנה לא מסתיימת בתפאורה בלבד, התלבושות מעשה ידיה תואמות את הדמויות להפליא.
הילוכם של השחקנים חושף בפנינו כישרונות חדשים בתחום הבמה, שפתם רהוטה, הדיקְצְיָה מעולה ונוכחותם הבימתית מתחרה האחת בשנייה עד כי, קשה המשימה לברור טובים יותר או פחות. לתפיסת ביה"ס, השחקנים שותפים ליצירה הבימתית וניכרת הנאתם מהתכנים המועלים, זה בדמם. לכו לראות ולו רק בשביל להרגיש מה זאת אש על הבמה ואם כבר אש, לא היה מזיק להעיר את שאולי היתום ולצרפו לחגיגה, אז מה אם אבא שלו מת? גם אבא של מארינה! אפילו שזה היה ממזמן... עם חוב של עשרה מליון שקלים ואישה כּוּסִית, צריך שאָנָּה תארגן לו גרדרובה צבעונית יותר לריכוך אפרוריותו, חיבורו לשאר ההתרחשות הבימתית ויצירת חוויה טוטאלית כמצופה. גם איתו לחשוב קרקס ופחות טרגדיה יוונית עם כל הכאב שירלי, עם כל הכאב... לחבוט גם בשאולי, הוא מישהו אחר, להוציא ממנו גֶגִים כמו שאת יודעת ושיצאו לו זיקוקי דינור מהתחת כמו שעשית עם שאר השחקנים.
ואיך מתמודדים עם חוב של עשרה מליון שקלים? לכו לראות ותדעו. מזומנת לכם חוויה תיאטרלית של תיאטרון אחר, תיאטרון תנועה ורבאלי, טוטאלי, הנשען על משנתו של אברהם דנא יבל"א. זה אינו עוד בי"ס למשחק, מה שקורה שם על הבמה ומאחורי הקלעים הוא הדבר האמיתי... ומכיוון שזהו בי"ס לא נותרו הרבה הצגות, לפרטים נוספים כנסו מהר לקישורים, שלא תפספסו!
| תיאטרון דאטא | היוצרים, לוח הופעות ואיך להגיע? | סגל המורים | |
