(S) CRAP BOOK
פוסטים פופולאריים
-
שלוש המילים שאסור להגיד
22/3/12 | 2459 צפיות
-
קורס האזנה מודרכת למוסיקה סיכום שעור IX
28/5/07 | 1874 צפיות
-
עוד שיר מעכשיו (Hide and seek)
3/11/07 | 1785 צפיות
-
קצת על תאוריה של מוסיקה - מעטפות צליל
24/7/07 | 3747 צפיות
-
יש לי יד אחת בכיס ו
9/9/09 | 1616 צפיות
-
השיר הכי יפה בעולם II
9/12/08 | 1907 צפיות
פוסטים אחרונים
- R.E.M. - Feeling Gravity's Pull תרגום 22/8/15
- Fink - Shakespeare 22/7/14
- פתחתי בלוג מוסיקה חדש 23/9/13
- די ג'יי סט חדש שלי להורדה 31/8/13
- אהבה קוראת לך בשמך / לאונרד כהן (1971) 29/8/13
- Music to make love by 19/8/13
על הפיכחון
לאברקסס צפון הלכתי עם ש'. ש', יפה כמו בובת חרסינה ויקרה ממנה לעין שיעור, נפרדה לא מזמן מבעלה העשיר מאד ואת זמנה היא מעבירה במינגלינג עם העשירון העליון ובדחיה פלרטטנית של מחזרים אינטרנטיים. את תוכניות הלילה התחלנו בדייט הקודם שלנו, בננוצ'קה, וכשליוויתי אותה לאוטו (נסיכות לא נכנעות לאבירים בפגישה הראשונה) אמרתי לה, במעלה לילינבלום - בפעם הבאה שניפגש, נלך לכאן - והצבעתי על המקום החדש של איל שני ושחר סגל. הרבה אהבה רחשתי לשני הבנים. את שחר אני מכיר משנים, אם כי לא מקרוב, מהעבודה, את איל, רק מנגזרות: מלשמוע אותו מדבר, מלצפות בו מתנהל בסדרות הטלויזיה השונות שהשתתף בהן ומלטעום אותו פעם אחת, באוקייאנוס הירושלמית, אבל אז הייתי צעיר מדי ומלא מדי בעצמי מכדי להעריך את האוכל שלו הערכה אמיתית. שניהם היו בעיני פרפקציוניסטים. יודעים להבדיל בין טוב לרע, אניני טעם וממוללי מילים, אינטיליגנטיים ומחפשי אמת. התכוננתי לערב חושני. את העיניים אשטוף בש' המצודדת שתנוע על הכסא מולי כגבעול גמיש, יפה כמו נסיכה, את חוש הטעם אספק בפיצוצי חיך מענגים מבית מלאכתו של המאסטר, ואת האזניים, ובכן, ברעשי הרקע שנספק היא ואני בשיחת הדייט שלנו, ובמוסיקה שתנגן במקום, שכדאי שתהיה מחרמנת. ההכנות התחילו עם הזמנת המקום - כיף שיש פלאפון להתקשר אליו, קצת פחות כיף שלוקח 4 שעות לתפוס אותו כי אתה כל הזמן בממתינה. נָשמתי. מקום הוזמן, לא מאוחר מדי, על מנת שלא נלך לישון על בטן מלאה מדי, וכדי נוכל להמשיך את הלילה אצלי או אצלה ועדיין להיות תפקודיים למחר (מין משהו שחושבים עליו לפני, למרות שבדיעבד אין לך בעיה להעביר יום על שעת שינה אחת אם שאר הלילה הועבר בהתעמלות מזרנים כמו שקוראת לזה א'). ש' הגיעה, לבושה בשמלה קצרה ושחורה, נראית כמו אריזת מתנה מחנות יוקרה. אני חושב שגם אני לבשתי שחור. שמרתי לה חניה באבירות ויחד הלכנו באחד הלילות הקרים הבודדים של השנה הזאת (יש! סיבה להתקרב!) לכיוון אברקסס צפון. שם נחמד אברקסס צפון, לא מחייב, מודע למיקומו במרחב, וקצת שובב (אברקסס צפון הוא יותר מזרחי מאשר צפוני לאברקסס מרכז, אבל לא תודעתית כמובן). היה מלא. מארחת יפה קיבלה את פנינו בחיוך אמיתי וליוותה אותנו למעלה, אל קומת הלא-מעשנים. ש' פחדה שכולם מסתכלים לה במעלה החצאית, שזה בדיוק מה שחשבתי לעשות לו רק הייתי יושב למטה, מה שגרם לי להביט על יושבי הקומה התחתונה שנראו עסוקים להפליא בעינייניהם ובעצמם ולא שמו לב לפלא שמטפס במדרגות. האווירה היתה שמחה מהזן המאופק. רועשת, אבל לא רועשת מדי, והמטבח המפורסם, הפתוח אל קהל הסועדים, הוסיף מן הסתם להמולה הנעימה. תאורה טובה, מוסיקה כמעט לא מורגשת אבל כזו שנותנת את הביט הנכון, כמה מדרגות ואז פניה דרומה, קומה שניה. שולחן פינתי (תודה!) מעץ כבד, מרובע וגדול מדי קידם את פנינו. גדול מדי לדייט. בדייט אתה רוצה שולחן שבו תוכל להגניב בקלות מגע אקראי ראשון שאחריו, אם תקבל אור ירוק, יגיע המגע השני האקראי פחות ואחריו השלישי ואלה שיבואו אחריו. גדול מדי לשיחה אינטימית. יותר שולחן של "אנחנו נשואים כבר 10 שנים, בואי נהנה קצת מהלבד שלנו". בסוף, אחרי משחקי אני כאן-את שם מצאנו את עצמנו יושבים היא כשגבה אל פינת החדר, ואני לימינה, דווקא הצד החלש שלי. הכסאות היו נוחים, והשקפנו מהם על חברינו למאורע, בעיקר זוגות מקצוענים של בני 30+ שבאו לערב לא מחייב עם עוד זוג או שניים. ש' שמה לב לשולחן הארוך שהיה באמצע החדר, בין שני מפלסי הקומה, מין חצי באר / חצי שולחן אבירים. טעם טוב יש לה, לש'. על השולחן היו פרושות שתי מפות נייר ארוכות, עבות יחסית וחומות בהירות, מסודרות בצורת צלב, שכיסו את מרבית השולחן. ש', מורגלת בטוב, התקוממה בדרכה החיננית. אני הגנתי על יקיריי, ואמרתי שאם איל בחר לכסות כך את השולחן, יש לזה סיבה ומשמעות. קראתי על המקום שהוא מתוכנן להיות מקום של "כלאחר יד", אבל "כלאחר יד" מוקפד, כמו כל דבר שהחברים נוגעים בו. ש' ויתרה, או נראה שויתרה. מלצרית מצודדת, סטודנטית כנראה, כזו שאתה רואה שהיא חכמה, ניגשה ושאלה אם אנחנו רוצים לשתות משהו. ש' משתכרת מהר (יתרון!) אז אופצית הבקבוק ירדה מהפרק. מבחר חצאי הבקבוקים היה מצומצם מדי, אז הלכנו על כוסות. שלוש אפשרוית ליין אדום בכוסות באברקסס צפון. קל, בינוני וכבד. היא הלכה על הקל, אני על המרלו (טעים!). הזמנו. באברקסס צפון, כמו שאתם יודעים כבר מקריאת הביקורות האחרות, אין חלוקה פורמלית של הארוחה למנות ע"פ סדר אלא מבחר מנות קטנות ומדוייקות, חבילות טעם קומפקטיות ולא מחייבות במחירים סבירים שמאפשרים ניתור קל להמשך הערב, באברקסס דרום או במקום אחר בעיר. המלצרית, מישהי שהייתי רוצה בתור חברה, המליצה שניקח כמה מנות כדי שנקבל קשת רחבה של טעמים. בתגובה לזה חשבתי שהייתי ממליץ לאשתי לשעבר לסגור את ההסכם שלנו בינינו, ולא באמצעות עורכי דין שינקזו לי את הנשמה בתהליך ימי ביניימי ואת החסכונות שלי בשיטת מיידוף (now you see it - now you don't). ש' הזמינה פרוסת חציל שספג גבינה גרוזינית ושכב איתה בתנור 4 שעות בטרם לידת המנה (44) אני שלחתי להביא לי רוסטביף קרפצ'יו אנטרקוט של פרת שארולה עטוף בזרעי עגבניות ושמן זית (44). רציתי גם לחם (שתי פרוסות עבות של לחם עם כף קרם פרש, חצאי בצלים קטנים וכמה עגבניות שרי חתוכות - 16) ורציתי גם חמאה, שלא היתה כלולה במנה. המלצרית, מבינה ונכונה להעתר אמרה שתסדר לי משהו, ואכן מנה מפרגנת של חמאה לא רעה בטמפרטורת החדר הונחה בעזרת סכין (יכולת לראות את משיכת היד הארוכה של מי שהניח אותה, כמו משיכת קשת ארוכה בכינור עצוב) על חתיכת הקרטון שעליה הגיעה המנה ובה הלחם הפריך והטעים, אם כי הלא מאד טעים, שלי. לא יודע מה איתכם. כשאני הולך למסעדה, קונספטואלית ככל שתהיה, אני רוצה את האוכל שלי בצלחות. ואם להשתמש ברטוריקת הזֶן של איל שני, אני רוצה לדעת שאחרי האוכל מישהו ניגש למישלב החד פעמי שהשארתי על הצלחת, ובמו ידיו אם אפשר, ליטף וסילק אותו בעודו מחטא את הכלי למען המשתמש הבא שיגיע אחרי. אני לא רוצה שיזרקו את הזכרונות שלי לפח ויעשו ריפרש מהיר על השולחן לסועד הבא, כמו בסרט נע. מגיע לאָאורה שלי יותר מזה. גם המנות האחרות הגיעו בקרטון הכסוף והמסנוור סטייל פיצריה הזה (מה זה? אם היינו קצת פחות רומנטיים ואלמלא היין, הסינוור היה הורס לנו הכל). ש', כמה היא יפה, היתה אנושית ומגרה כשלקחה ביס תאב מהחציל, נאנחה מאזור החזה ואמרה שזה נורא טעים, פֵּרקַה את המנה למרכיביה ואמרה שהיא יכולה גם. אמרתי לה שאין לה ארבע שעות ומוטיבציה להשכיב את החציל בתנור בחום נמוך על מנת להגיע לרמת המושלמות הזאת. ש' משכה בעפעפה הימני הדרומי מטה ואמרה "בחיאת דינאק". ברוב טקס ניגשתי לקרפצ'יו. איך בא לי בשר חי, זה יעשה לי חשק לטרוף את ש' אחר כך, ואם זה יצטלב לי טוב עם היין, צפויה לי סימפוניה מופלאה לטשטוש ועונג. גלגלתי את הבשר על המזלג (למה הסכו"ם מברזל בעוד כלים אחרים על השולחן מנייר? זה לא עוזב אותי הדבר הזה) וקרבתי אותו לפי. ככה זה אצל הרומנטיים, כמה שיבוא לך, כמה תיפול. אבל הגיע לי, כי זה לא היה קרפצ'יו, זה היה רוסטביף קרפצ'יו, לא היה שקר בפרסום, ומרוב שהוא היה, ככתוב, "*עטוף* בזרעי עגבניות ושמן זית", מה שקיבלתי היה שמן זית במרקם של בשר דק עם גרגרים ואפטר טייסט קל של רוסטביף. מזל שש' יפה כל כך. מזל שהמרלו (ברָבדוֹ של כרמי יוסף), היה כל כך טעים. דיברנו על דייטים, דיברנו על סקס, הזמנו עוד יין. את המנה האחרונה הזמנו במקום אחר. הדרוג שלי 3.5/5 |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נשמע שהיה לך טעים
במסעדה.(יש חלק ב' איפשהו?)
עונג צרוף של תאור .יש לאייל איש האוכל והמילה ללמוד מטעמך המשובח.
בתקווה שסיימת את הערב כפי שרצית וציפית ...
שבת קסומה לך.
בחייאת ...
(ירושלמית אסלית
חסרת סבלנות)
טובה בחצילים באלאדי
היי, גם אני :)
יקירי, זה פוסט שמשאיר אותנו הקוראים מייחלים להמשך. אם צריך נעביר כאן קופה של קק"ל בשביל לממן. ארנק מלא כסף ואשה יפה לידך ואנחנו מסודרים.
סחפת אותי במילותיך!
איזה ביקורת משובחת!
ומצטרפת לעניין שנאמר באחת התגובות,
לא יפה "לחתוך" ככה את את הביקורת...
האוכל מצויין!
מה שכן מזהירה מלאכול שם צהריים - אלא אם כן אתם מתכננים לבטל את המשך הפגישות של היום...שחר דואג שתשתכרו ולא תרצו ללכת לשום מקום.
:-)
שילוב מושלם של ביקורת על אוכל וסיפור הדייט.
ש' הלוהטת עשתה חשק גם לי :)
כתוב נפלא. חד, שנון וסוחף.
יאמי!
*
(המשך - בפרטי)
:)
זה לא פייר שחתכת את הביקורת בקינוח :)
איזה כיף של ביקורת סוחפת.
אחד הדברים הראשונים מהם מגבשת דעה לגבי מסעדה
הוא מצב הצבירה של החמאה המוגשת, אם היא לא בטמפרטורת החדר,רכה ובמצב צבירה זמין לסועד, המניות צונחות במהירות מסחררת שרק אוכל מעלף/מאלף יכול להצילן מהתרסקות .(כך גם אם אנשים אגב , אבל לא בכך עסקינן כרגע)
מודה שביאסת אותי עם הביקורת על הקרפצ'ו שזו אחת המנות האהובות עלי ever ואם הוא לא במצב הצבירה הנכון שלו
(שוב, ממש כמו ....) אזי התאווה שלי יורדת ואת מקומה תופסת השלמה של ננסה לעבוד עם מה שיש ולהפיק את המיטב,
אבל שמעתי ביקורות טובות (למרות שני נסיונות כושלים לאמת אותן) כך שלא אניח לך הפעם להרפות את ידי,
אולי אחרי ביקור שם אחזור עם תובנות...
מקווה שהקינוח היה מפצה, גם אם היה במקום אחר :))
לא זוכרת אם אי פעם קראתי ביקורת בכזו שקיקה.
כתבת בצורה מטריפה.