כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הילד חולם-ביקורת אופרה-גיל שוחט,חנוך לוין-האופרה ת א

    0 תגובות   יום רביעי, 20/1/10, 00:58

    596הילד חולם-גיל שוחט,חנוך לוין-האופרה ת א596
    צילומים-יחצ"ן ויוסי צבקר
    ישר כח ,מוריד אני את הכובע בפני חנה מוניץ מנהלת האופרה הישראלית על ההעזה, הרעיון,האומץ והסיכון שלקחה על עצמה בהעלאת האופרה"הילד חולם"מאת גיל שוחט בביצוע בכורה עולמי ובפתיחת העונה  ה25 ביצירה ישראלית מקורית.
    זאת היתה הפקה מרשימה על טהרת הזמרים הישראליים של האופרה,הפקה שבהחלט היתה ראויה לפתוח עונה חגיגית זו.
    השתתפו בה שחקנים רבים ביניהם רמי ברוך כ"שותת הדם" והמשתתף ברבים ממחזותיו של חנוך לוין,אקרובטים,ילדות אקרובטיות וסה"כ צוות של עשרות רבות.
    הילד חולם מחזה מאת חנוך לוין הועלה לפני כ16 שנה בהבימה וכעת זוכה להעלאה מחודשת כאופרה.
    הרעיון להעלות מחזה זה כאופרה היה משותף למלחין גיל שוחט והבמאי עומרי ניצן אשר ראו בו פוטנציאל גדול ומתאים ביותר להיות אופרה.גיל שוחט אומר שכבר כ 10 שנים חושב הוא על הרעיון הזה שמתגשם היום.
    שניהם ביחד כתבו את הליברית לאופרה שהוזמנה במיוחד לאירוע החגיגי.
    עלילת האופרה בקיצור היא כזו:
    הורים מביטים בילדם הישן.מתפרצים לביתם זרים- פליטים וצבא .
    לאחר שהורגים את האב,האם והילד נמלטים ומגיעים בספינה לאי.מושל האי נותן רק לילד לרדת לחוף אך הוא מסרב להפרד מאימו שהבטיחה לו לא להפרד ממנו לעולם.הוא נשאר עמה כאשר מבין שסופו בצעד כזה הוא מות.
    האופרה מסתיימת בכך שרואים ילדים מתים המחכים למילוי המכסה כדי שהמשיח יבוא ואיתו תחית המתים.
    האם מביאה את ילדה המת וכך מתמלאת המכסה.נרדף,שהילדים המתים חושבים אותו למשיח נכנס ואחריו החיילים ההוריגים אותו.הקצין הולך עם האימא והחלום לחיות עם בואו של המשיח נגוז.
    הילד הוא ראשית החיים, ראשית התקוה, ראשית החלומות.
    רבים המפרשים את כוונותיו של לוין במחזה זה.
    יש שתי דרכים לפרש את המחזה .
    דרך אחד היא שפליטים מחפשים להנצל מהרדיפות, מהמוות המצפה להם ודרך שניה היא שהמחזה מבטא חלום להגיע לדבר טוב יותר,חיים טובים יותר,חלום המתנפץ בגלל הנסיבות,בגלל האטימות הסובבת אותנו,רוע הלב של האנשים השונים.זה חלום אשליות לעולם טוב יותר(אם מקבלים פרוש זה הרי החלום מתנפץ במחזה בבימוי הנוכחי כבר בהתחלה עם קריעת תפאורת הילד הישן והחולם).
    אומר לוין-כמה משפיל להיות אדם.ילדים נולדים כדי לשבור לנו את הלב.הלב שואל ולפה מוטב שישיר.
    יש הרואים במחזה את הפליטים המנסים להנצל מהשואה המתקרבת,להגיע לחוף מבטחים (א"י) אך נתקלים באדישות ואכזריות העולם והתוצאה ידועה.חנוך לוין מתעלם בכוונה מלשייך את המחזה לאירוע מסויים, לתקופה מסויימת והוא ניוטרלי-אוניברסלי ללא רמז כל שהוא(פרט אולי למדי פקידי האי הדומים למדי הבריטים בתקופת המנדט-אך זה כבר ענין של מעצב התלבושות)לתקופת השואה או כל תקופה אחרת.
    בכוונה לוין אינו נותן גם שמות לנפשות הפועלות אלא משתמש בתאור תפקידם בלבד.
    לצד רעיון מרכזי זה מטפל לוין ברעיונות קטנים יותר בסצינות השונות כגון יחסו של רב החובל המזלזל בכבוד האישה ומושל האי הנשאר אדיש לאהבת ילד-אם.
    בנוסף מטפל חנוך מה אמא מסוגלת לעשות למען ילדה-למכור את גופה ולהחליט שמוטב למלא את רצון הילד למרות שיודעת מה תיהיה התוצאה מהחלטה זו.
    בכל פרוש שהוא בולטת אטימות העולם מהסבל האנושי של אחרים, האגואיזם וחוסר הרגש.
    גיל שוחט יצר מוסיקה מרשימה,עזת ביטוי ורבת הבעה ,בעלת עוצמה לפעמים מזעזעת.אופרה מונומנטלית.
    במוסיקה שכתב הוא יצר שיאים רבים באופרה.
    התרגשתי רבות במעמדים מסוימים ביחוד בסצינה המרגשת והנוגעת ללב כשהילד אינו רוצה לעזוב את אימו, אך חסרה היתה לי התרגשות עמוקה,התרגשות הגובלת בדמעה וזאת אפשר היה להשיג רק במוסיקה שקטה ורגשנית יותר.
    הוא כתב מוסיקה דרמטית,מלודית ביותר,דינמית ומתאימה לעלילה הטראגית של לוין. 
    לדעת מפרשי לוין אין זו טרגדיה אלא אלגוריה,מטפורה.
    אין באופרה מקהלה רגילה כמקובל  אלא תשעה קולות נשיים הפותחים פתיחה מקסימה את האופרה בצלילים משמיים-השרות ולא נראות.שירתם היתה מעולה,הרמונית ומלוכדת גם בהמשך כאשר שרו בסצינות אחרות כפליטות ליד האוניה וכילדים המתים התלויים בחלל הבמה-סצינה המרשימה ויוצאת דופן מכל הבחינות.
    על תזמורת האופרה-תז' סימפונית רשל"צ ניצח מנהל המוסיקלי של האופרה דוד שטרן.הוא שלט היטב בפרטיטורה המסובכת והכין טוב את התזמורת. 
    ראויה לציון מיוחד התפאורה המקסימה והמרשימה של גוטפריד הלנווין שהפכה את האופרה לחזיון ויזואלי נהדר ביחוד המערכה הרביעית . הוא גם מציג ברחבת האופרה מצגת מענינת וקסומה בשם סלקסיון עם רעיון  כפי שמוסבר על ידו.
    הלנווין  גם יצר תלבושות שהיו יפות ומתאימות מאוד למעמדים השונים.
    לא נראו לי תלבושות החיילים בלבד שהיו בומבסטיות ודמו יותר למשתתפי סרט מסדרות סרטי החלל. 
    הכוריאוגרף האורח גרגור זייפרט עיצב תנועה נהדרת בסצינת הליצנים המציגים בפני הילד הישן והחולם וכן במערכה האחרונה כאשר הילדים המתים (שחקנים חיים ובובות)תלויים באויר ומבצעים תנועות אקרובטיות.
    הזמרים כולם והם רבים שרו מצויין.יש כמה אריות יפות כגון של הילה בג'יו-כילד שאינו מוכן לעזוב את אמו,של האם-אירה ברטמן השרה שלא תיפרד מעולם מילדה,של הנוסעת המנחמת-קארין שיפרין, האישה שנולדה לאהבה-ברכה קול ושירה רז כמשורר.
    טובים מאוד היו גם הקולות הגבריים של נח בריגר כמפקד החיילים ורב החובל,גיא מנהיים כמושל האי והאב והצופה המבוהל-ולדימיר בראון .
    השתתפו עוד ליליה גרצובה-אישה מייבבת,סורין סמיליאן-פקיד הגירה,עינת אורנשטיין-ילד מת ואהרון זילברברג-"משיח".
    לראות או לא לראות:לאוהבי אופרה וגם לאוהבי חזיון ויזואלי אסור להפסיד ומומלץ לרוץ כל עוד יש כרטיסים.
    נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 18/1/2010 11:28
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elybikoret
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין