כותרות TheMarker >
    ';

    יצאתי לאכול, תכף אשוב

    מרחב אישי על חוויות קולינריות
    עוד כתבות גם באתר שלי - http://mirabelle.co.il/
    ***
    הפקקים - מזכרת מביקור טעימות ביקב ססלוב; הירקות - משוק האיכרים ברעננה
    ***
    I rest my case

    אונמי / אגדה יפנית

    11 תגובות   יום שבת, 23/1/10, 20:31

    בשנת 2004 צפיתי נפעמת ברקדני להקת "סנקאי ג'וקו" (Sankai Juko), מאופרים לבן וחשופים בפלג גופם העליון, מבצעים את המחול "היביקי - תהודה ממרחקים" של הכוריאוגרף אושיו אמגטסו.

    עד היום מלווה אותי החוויה הכוללת - חושית, רגשית ושכלית - של אותן דקות התייחדות עם המחול. הסגנון בו רוקדת הלהקה, בוטו (Butoh), נולד במהלך שנות הארבעים, מתוך הטראומה שאחרי הפצצת הירושימה ונאגאסאקי, ועוסק בשאלות הקיום והמודעות האנושיים. התחברתי לזה.

     

    בהמשך התוודעתי קצת יותר למיתולוגיה ולאמנות היפניות ("מוזיאון טיקוטין" בחיפה שווה בהחלט קפיצה לביקור).

     

    קנזה סאבורו מוטושיגה (1398-1467), שהיה ידוע גם בכינויו "אונמי", היה שחקן בתיאטרון ה"נו" היפני. כאחיינו של קנזה מוטוקיו ("זיאמי") - מחזאי, שחקן, תאוריטיקן וממייסדי תיאטרון ה"נו" היפני, נחשב אונמי למיוחס. כאשר זיאמי הפך לנזיר זן, היה אמור בנו מוטומאסה לרשת אותו ולעמוד בראש בית הספר קנזה לתיאטרון ה"נו".

     

    אבל, מסתבר שניתן למצוא מלחמת כוחות, קונספירציות ופוליטיקה פנימית בכל מקום ובכל זמן. השוגון יושינורי העדיף את אונמי על פני מוטומאסה, והודיע בפומבי על סירובו לצפות בהצגות בהן ישתתף האחרון.

     

    באופן מפתיע, וכמובן שללא כל קשר, נפטר מוטומאסה זמן קצר לאחר ההודעה ונסיבות מותו לא פוענחו עד היום (נו טוב, היפנים לא צפו באדיקות בסדרה CSI).

    בעקבות התערבותו של השוגון, מונה אונמי לעמוד בראש בית הספר קנזה לתיאטרון ה"נו", הופיע בפניו, זכה לתשבוחות רבות, והשאר היסטוריה.  

     

    ואם באמנות עסקינן, הרי שהמטבח היפני הוא אחד המטבחים האהובים עליי, ו-אונמי היא אחת הטובות במסעדות היפניות בארץ, אם לא הטובה ביותר.

     

    אמנם אין קשר בין אונמי השחקן לבין שמה של המסעדה (כך הם טוענים, אני עוד לא השתכנעתי לחלוטין), אולם החוט המקשר הוא דרגה גבוהה של מקצוענות, אהבת האמנות והאסתטיקה.

     

    יולה ואני נפגשנו בצהרי היום ברחוב הארבעה, והיה אך טבעי, שאחרי שבחרנו שם עם ניחוח יפני משהו למיזם המשותף שלנו (MiYu), נבחר לאכול צהריים באונמי.

     

    התיישבנו רעבות על הבר וצפינו בסקרנות מהולה בהשתאות בעובדים המיומנים שהרכיבו את המנות המוזמנות במהירות.

     

    תחילה הגיע ה"ספיישל סלמון אינארי טמפורה". כיס טופו מצופה טמפורה ומטוגן טיגון עמוק, אוצר בתוכו, במבנה שלא היה מבייש את אדריכלי בורג' חליפה שבדובאי, אורז, סלמון נא, ביצי סלמון, בצל ירוק, ומעל מתנוסס בגאווה כובע קטן אוורירי עשוי תערובת טמפורה מטוגנת. כמו בדובאי גם באונמי הכל גרנדיוזי ועשוי כמו שצריך.

     

    שניות אחרי הספיישל הגיע הטמאקי. קונוס אצה שחובק אורז שרימפס טמפורה, סלמון וטונה נאים ואבוקדו. כבר מהביס הראשון חשתי את הטריות של הדגים ואת פריכותו של השרימפס המטוגן. מנה מהסרטים, פותחת תיאבון ברמות.

     

    ואז הגיעו ה"קושי-יאקים" החמים. הזמנו שיפודים בגריל בטריאקי - "סאקה בייקון מאקי" סלמון עטוף בבייקון ו"טומטו זוקיני" עגבניות שרי, זוקיני ובזיליקום ושמן זית.

    בזמן שיולה צילמה, אני התמסטלתי מהריחות שעלו מהשיפודים והזמנתי סאקי חם לליווי המנות. שני השיפודים התגלו כבחירות נבונות: בראשון, טעמו של הבייקון היה דומיננטי, אולם גם הסלמון זכה למקום ולהכרה. שילוב מוצלח יותר לדעתי, מאשר שיפוד אחר, שעליו דילגנו בקלילות, של סקלופ עטוף בבייקון. בשני, הירקות היו עשויים היטב. עגבניות השרי התפקעו בפי במפץ שהותיר טעם נהדר.

     

    עוד הזמנו אוסומאקי אספרגוס ושומשום וגם מאקי קנפיו (דלעת ממותקת) וטמאגו (חביתה), בגלל השילובים, העניין, הצבעים העזים, וכמובן - הטעם.

     

    אין נפילות באונמי. כל המנות שאכלנו היו טעימות, מוקפדות ועשויות מרכיבים טריים. מחירי המנות יקרים, ואולי אפילו קצת יותר מהמוצדק. זו הסיבה היחידה שאני לא מבלה שם יותר פעמים, וחושבת כמה פעמים לפני שלוקחת נשימה עמוקה ונכנסת פנימה. 

     

    מכיוון שהיינו ברחוב הארבעה, הסניף החדש של רביבה וסיליה קרץ לנו, והחלטנו להמשיך את פגישתנו שם. רשמים ותמונות מהביקור וגם התשובה לשאלה מיהו מוריס- בפוסט הבא.

     

    מֶשִׁיאָגָלֶה! (בתיאבון ביפנית)

     

     

     ** לתשומת לב מתכנני פגישות עסקיות או אחרות: בביקורי הקודם במסעדה ישבתי בשולחנות שמקיפים את הבר, שם הרבה יותר שקט. 

     

    _______________________________________ 

    © "יצאתי לאכול תכף אשוב" – מירה-בל גזית  

    התמונות המדהימות הן כמובן של יולה. לא ראיתי לנכון להביא מצלמה כשהיא בסביבה.  


    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/10 01:26:
      מעניין לקרוא
        25/1/10 20:08:

      איזה יופי של תמונות... הצלמת שלך מעולה!!

      והתפריט... מעורר תיאבון

      וכמו שולח אותך לאלתר לפחות לסושיה הקרובה:)

        24/1/10 18:38:

      יש ירקות ופירות בטמפורה...

      או שזה לא לעיניין לבקש...

      לך *

        24/1/10 09:45:

      צטט: ריקי שפי ורד 2010-01-24 03:46:22


      תאורים מעוררי תאבון :)

      אבל גיליתי שוואסאבי גורם לי לנדודי שינה :(

      מעתה אמור: אוכל יפני בלי וואסאבי (אפשרי בכלל?)

       

      אפשרי. זה יהיה פחות חריף, אבל עדיין טעים :-)

      ככל שאני חושבת על זה, הרי שזה כמו כל תוספת תיבול - מנה במסעדה צריכה להיות טעימה AS IS, בלי להוסיף מלח, פלפל או כל תוספת אחרת.

        24/1/10 03:46:


      תאורים מעוררי תאבון :)

      אבל גיליתי שוואסאבי גורם לי לנדודי שינה :(

      מעתה אמור: אוכל יפני בלי וואסאבי (אפשרי בכלל?)

        24/1/10 00:43:


      כואב הלב והקיבה מתהפכת

       

      מאיפה את מביאה לנו את זה

       

      פשוט גדול ונראה טעים

       

      אני בדרך....

        23/1/10 23:31:
      אני לא מאוהבי האוכל הזה, אבל התאורים שלך והתמונות מקסימים. *
        23/1/10 22:01:

      כל פעם אני "אוכלת" בתיאבון רב (אפילו טורפת) את הביקורות שלך ומרגישה כאילו הייתי שם

      ביי, רצה למקרר :-)

      תמשיכי לשת"פ עם יולה וליצור פוסטים נהדרים 

        23/1/10 21:58:

      לא נראה כל כך כשר האוכך הזה?  נבוך

      מנו.

        23/1/10 20:52:


      מירבל יקירה!

      כמה כף לקרוא אותך.. וגם מעורר תאבון

      בהצלחה עם המיזם החדש שלך אשמח,

       לשמוע מה הואשבוע נפלא חיבוק בוקי

        23/1/10 20:44:
      קיבלתי פרפורי לב חייב להירגע מהאוכל הזה והצילומים המדהימים של יולה

      ארכיון

      פרופיל

      Mirabelle Gazit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין