כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    מיתוסים

    ביקורת על "מיתוסים"

    מיתוסים

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום חמישי, 28/1/10, 11:44

    מיתוסים

     ביום העיון שנערך זו הפעם ה-12 לשוחרי האוניברסיטה העברית, הרצו טובי החוקרים והפרופסורים של האוניברסיטה. הנושא הפעם, מיתוסים, חשף פנים רבות לנושא, תחילה מפי הצמד הידוע פרופ' יאיר זקוביץ' המתבל בהומור את הרצאותיו, ופרופ' אביגדור שנאן – צמד מופלא ומרתק. מיתוס זה סיפור שהפך לאגדה. למרות שהתנ"ך נכתב בקפידה רבה, הצליחו להתגנב לתוכו סיפורים מיתולוגיים, שאינם בדיוק לפי רוח התורה. כך הסיפור על "בני אלוהים", או מלאכים, שחמדו להם את בנות האדם היפות, והן ילדו להם גיבורים. מזכיר את המיתוסים היוונים על הזדווגות צאוס עם בנות תמותה, והולדת הרקולס ואחרים. משני המרצים למדנו, שמיתוס ממשיך לחיות, ורק עובר שינוי.

    פרופ' רחל אליאור המדהימה, פשוט כובשת תמיד בהרצאותיה, ולא משנה מה הנושא. היא מתריעה על כך שיש לנו יותר מדי זכרונות, ופחות מדי מודעות. סיפרה על חנוך, המחנך הראשון, שלמד מפי המלאכים בשמיים במשך שש-שבע שנים.  את מנין הימים, חלוקת השנה ל-364 יום, בתוכם 70 ימי חג, בהם קוראים בקודש. את הזבח קיימו רק בסלע ציון (מה שמכונה כיום "הר הבית", כינוי שניתן להר אחרי החורבן, כשכבר לא היה עליו הבית). הזבח, שכבר לא קיים, היה מאזכר בוקר וערב את הזיכרון הלאומי. ומכיוון שבימינו לא קוראים ומשחזרים מה היה – איבדנו את הידע על הקורות אותנו.   לדעתה, אם היו שלוש הדתות בודקים איפה ולמה זה קרה – היו יכולים לשבת ולפתור את הסכסוך ביניהן בצורה חיובית. 

    איך מפתחים מודעות למיתוס לימד אותנו ד"ר מולי ברוג, שהוא גם יועץ לפרויקט "תגלית". סיפורו של יוספוס פלוויוס על מצדה החוויר ונשכח, עד שב 1942, כשהחלו להגיע לארץ הידיעות על השמדת יהודי אירופה – שייכו את סיפור מצדה לחנוכה ולמכבים ולא עוד לפסח, זמן האירוע. גם צה"ל נתן לגיבורי מצדה את הכינוי "ניני המכבים". את היותם חברי קבוצת הסיקריקים, ששדדו את אחיהם כדי לצבור מזון במצודה – העלימו. אבא אחימאיר השתמש בשם "קנאים לשם", שנשמע יותר חיובי, כדי להעביר את המסר. ברוג עושה קורלציה בין מורדי גטו וורשה ומורדי מצדה – המשותף להם: ששניהם ידעו שזה הקרב האחרון, שכולם הושמדו, ושהדבר קרה בפסח. 2000 קלגסי היטלר חשבו באפריל 1943 שישמידו את 1000 מורדי גטו וורשה ביום אחד, כמתנה ליום הולדתו של היטלר. אך הקרב נמשך 3 שבועות. כשנשרף בית הכנסת בגיטו ב-16 למאי, הגטו הוכרז שחוסל. לגטו היו בונקרים רבים מהם יצאו קרבות. ממילה 18, שהפך לאתר זכרון, לא יצא אף קרב, ובכל זאת, כשנפל הבונקר הזה הכריזו בידיעות אחרונות  "מצדה של הגטו נפלה". אז מדוע הסיפור על מילה 18? כדי למצק את המיתוס. ואימרתו של שמריהו גוטמן "שנית מצדה לא תיפול" כשרומל עמד לכבוש את מצרים וא"י, הפכה למטבע לשון.

    פרופ' יורם ביל"ו דיבר על המיתוס של היות בית שאן השער לגן עדן. יעיש אוחנה שעסק בחפירות, גילה  ב-1979 את ההוכחה הארכיאולוגית הזו בשיכון ד', תיזה שעוד קודם התקבלה בקרב המוסלמים. הוא בנה במקום בית כנסת קטן ע"ש אליהו הנביא, גידר את המקום, ותלמידים מכל העולם באים  ב"שער לה', צדיקים יבואו בו" כדי ללמוד תורה.

    זה רק קורטוב מחלק המרצים ששוחרי האוניברסיטה ניהנו ביום העיון מדבריהם. יום עיון זה היה לעילא ולעילה. התרוממות הרוח לזכות לשמוע דברי חכמה כאלה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל