כותרות TheMarker >
    ';

    גאות ושפל

    מחשבות על עיצוב ואמנות, טיפוגרפיה ומעורבות חברתית ופוליטית, אהבה למזרח התיכון, מעט תוגה חורפית, וגם כמה חלומות.

    \"לא זכיתי באור מן ההפקר\" (ח.נ.ביאליק)

    שישי סאלאם - תוגת המדברים.

    ביקורת על anouar brahem - le voyage de sahara

    שישי סאלאם - תוגת המדברים.

    3

    מוזיקה  

    6 תגובות   יום שישי , 29/1/10, 10:39

    א-סאלאם עליכום, ועליכום א-סאלאם.

    בדרך כלל אני אוהב לפתוח את פוסט השישי סאלאם בסבבה וכיף ובשמחה גדולה, שעה שבאים השבוע ועמלו לקיצם ואנו יכולים להתמסר לחוויות אסתטיות וחושניות. הפעם אתעמק (גם בסבבה וכיף) בצד אחר של המוזיקה המזרח תיכונית, כפי שבא לידי ביטוי במוזיקה של המלחין ונגן העוד אנואר בראהם. לפני שאתחיל, אני רוצה לברך את יקיר הבלוג, המלך, האיש בעל לב ותלתלי הזהב, מעניק סוטול השישי האולטימטיבי, האדמו"ר שמעון פרנס שליט"א יבדל"א. שיהיה לך שישי סלאם רגוע ונפלא.

     

     

    כפרות, איזה חיוך...

    וגם לקוראי הבלוג באשר הם.

     

    אז כמו שאמרתי, הפעם נסתכל בזווית שונה על המוזיקה הערבית, במבט המוזיקלי המהורהר והנוגה של המלחין ונגן העוד אנואר בראהם והטריו שלו, שמאוד מתאים לשעות אחר הצהריים של יום שישי, כאשר אנחנו עדיין מנומנמים והשמש שוקעת ומותירה את העולם לצבעים כחלחלים. בראהם משלב ג'ז, מוזיקה ערבית קלאסית, ומוזיקת עם ערבית.  

    הלז נולד ב1957 בעיירה חלפואין שבתוניס. בעידוד אביו שהיה דפָּס וחרט וחובב מוזיקה, הוא החל ללמוד לנגן על עוד בגיל 10 בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה בתוניס, ובזכות כשרונו הספיק לנגן בתזמורות מקומיות כבר בגיל 15. בגיל 18 הוא החליט להקדיש את חייו למוזיקה, והחל ללמוד באופן אישי את רזי המוזיקה הערבית הקלאסית בביתו של מאסטרו העוד עלי סריטי במתכונת של מאסטר וחסידו.

     

     
     

     

     לאט לאט החל בראהם להרחיב אופקיו בשמעו ביטויים מוזיקליים אחרים מן הים התיכון, איראן, והודו. "נהניתי משינוי האווירה, וגיליתי את הקשרים הקרובים בין סוגי המוזיקה" אמר בראהם. הוא הרחיק את עצמו יותר ויותר מספירות שנשלטו על ידי מוזיקה בידורית (פופולארית), ושאף לעשות יותר מאשר להיות נגן בתזמורת חתונות. תשוקתו לנגינה בעוד הובילה אותו להציב את העוד במרכז הבמה ובכך להציע אלטרנטיבה לעם התוניסאי. בראהם החל להלחין קומפוזיציות לעוד והופיע במספר קונצרטים באירועי תרבות, והוציא קסטה שהפיק בעצמו.

     

    במרוצת הזמן צבר אנואר ברהאם קהל מעריצים אניני טעם, וקיבל תשואות חמות מן העיתונאות המקומית. ב1981, הוא עזב לפריס במטרה למצוא אופקים חדשים. הוא מצא אותם ופגש מוזיקאים רבים מז'אנרים שונים. הוא נשאר בפריס כ4 שנים והלחין בעיקר מוזיקה לקולנוע ותיאטרון, תוך כדי שיתופי פעולה רבים. ב1985 חזר לתוניס והופיע יחד עם מוזיקאים רבים מן העולם הערבי, מתורכיה, ונגני ג'אז צרפתיים, הופיע מסביב לעולם, הקליט כמה אלבומים בלייבלים אירופאים, ומאז נודע בשילוביו המוזיקליים הפורים. 

     

    קצרה היריעה מלהכיל את קורותיו הרבים, ולכן נקפוץ לשנת 2000 בה הוציא בראהם את אלבומו השישי - "Astrakan Café" באנסמבל שלו "אנואר בראהם טריו" שהקליט במינכן בשיתוף עם נגן קלרינט ממוצע צועני בשם בארבארוס ארקוסה, ונגן כלי ההקשה התוניסאי לאסאד חוסני. בוידאו הבא אפשר לשמוע אחת מהיצירות מתוך האלבום בשם "Halfaouine" המכילה השפעות צועניות וערביות כאחד, ומגלמת את סגנונו האינטימי והמהורהר של אנואר. עיבוד מלא השראה של יצירה זו לפסנתר ועוד שמזכיר את "הטירה העתיקה" של מוסורגסקי, אפשר לשמוע בוידאו הבא.

     

    את האלבום הבא בשם "Le Pas du Chat Noir" (שאותו לא שמעתי) הוציא אנואר בראהם במסגרת הטריו שלו, אבל עם מוזיקאים אחרים: האקורדיוניסט ז'אן לואי מרטינייה, והפסנתרן פרנסואה קוטורייה, שיפתחו סגנון מוזיקלי שיאפיין את אלבומו הבא. רגוע, מלנכולי, עדין, מורכב.

     

    [מקור]

     

    את האלבום האהוב עלי, "le Voyage de Sahar", הוציא עם הטריו בשנת 2006 בלייבל הגרמני ECM שאחראי על יצירות ג'ז מופתיות עוד מסוף שנות השישים (בין המוזיקאים החתומים הוא צ'יק קוריאה). יצירות מתוך האלבום ניתן היה לשמוע בדוקומנטרי "גיבורי תרבות" על רם כרמי, כמטאפורה מוזיקלית על זכרונות ותחושה של עצבות וריחוק, המאפיינות חלק מהשוטים, המבטים של כרמי ושל אחותו עדה (המדהימה), והתגובות כלפי עבודתו של כרמי. הטריו מצליח ליצור מסר אוניברסאלי שנוגע - לא נוגע במקורות המדבריים, כמו סופת אבק קלה על קימורי הדיונות. המדבר של בראהם שונה מקהיר הסוערת לקצב הדבקה והבאלאדי של מוחמד סולטאן, ושונה מהמוזיקה של סהרה המערבית ששמה דגש על גיטרות חשמליות וקצב. זה מקום זכרוני, רחב ידיים, כמעט קפוא, מפוכח. אולי זו הסהרה בזכרונו של גולה תוניסאי זקן שחי באירופה. אם תרצו, סרט צרפתי מהגל החדש, המתרחש סימולטנית בסהרה ובצרפת, בתקופות שונות, בכיכובה של רונית אלקבץ.

     

    אמנם בראהם הוא מלחין מודרני, אבל לפי דבריו, את ההשראה שלו הוא שואב ממטאפורה של עץ, שבעודו צומך לגובה ומתפשט בגודלו, הוא גם צומח ומתפתח וחופר עם שורשיו עמוק יותר בקרקע. את המשחק שלו בין המודרניות, אל האירופאיות, אל הזכרון הערבי העתיק, אפשר להסביר בארץ מולדתו תוניסיה ועיר מולדתו תוניס - עיר בעלת עבר עשיר, תקופה צרפתית קולוניאליסטית, ועצמאות מודרנית שנקשרו ביחד.

     

     לסיום אצרף כמה תמונות של עטיפות הדיסקים האחרונים של אנואר בראהם, משנת 2000 שכוללים כמעט באדיקות צבעוניות מוגבלת ונזירית, לרוב שחור לבן, עם טיפוגרפיה עדינה (לוקח זמן להיטען):

     


     

    תוכלו לשמוע עוד מוזיקה של אנואר בראהם באחד מהבלוגים האהובים עלי המוקדש למוזיקת העוד. את האלבומים תוכלו לקנות באתר הישראלי israel-music.com,ואפילו להוריד לטלפון הסלולרי מאתר אורנג'.

     

    עד לשישי הבא, שיהיה שישי שלום ואלג'ומעה סלאם!

    שלכם,

    ירונימוס

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/2/10 13:04:
      נפלא.
        7/2/10 00:58:

      תודה
        1/2/10 05:23:
      סקירה מרתקת על מוסיקאי שלא שמעתי את שמו ,שווה להקשיב לו,יופי
        30/1/10 11:27:

      תודה תודה רבה :)

       

        29/1/10 21:42:

      שוב ההשקעה המדהימה שלך

      אתה מדהים

      נהניתי לקרוא...מאד מאד

      מקסים..

      תודה לך יקירי

      מגיע לך כוכב *

      ארכיון

      פרופיל

      yaronimus_maximus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין