כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מכתבים לנעמה

    הכבישים סתומים או השרים סתומים?!

    2 תגובות   יום שלישי, 2/2/10, 10:38

    הבוקר לקח לי שעה לעבור דרך שביום נורמלי לוקח לי לעבור חצי שעה ופחות.

     

    ניסיתי לברוח מהפקק ונכנסתי לפקק אחר.

     

    לרגע או שניים חשבתי לעצמי שאולי פשוט אחזור הביתה ואוותר על העבודה היום אבל אז נזכרתי

    שגם בדרך הביתה מן הסתם מחכים לי פקקים.

     

    אם ראיתם הבוקר רכבים טסים בכביש תבינו שזה פשוט היה כמו לשחרר את הג'יני

    אחרי שהיה כלוא 45 דקות בתוך הבקבוק.

     

    לא,להיות ג'יני מעולם לא היה חלום חיי.

     

    הדרישות שלי הרבה פחות גבוהות.

     

    אני רק רוצה להתחיל את היום ברגל ימין.

     

    רובנו ממילא היינו מעדיפים ביום סגרירי שכזה להמשיך ולהתכרבל מתחת לפוך אבל אין ברירה ואנחנו

    קמים לעוד יום שגרתי של עבודה.

     

    ואני שואל

     

    אם אנחנו כבר עושים את המאמץ הזה למה כל כך קשה שגם נגיע למקום העבודה שלנו

    רגועים ונינוחים ולא כשכל השערות בראשנו הקרח כבר מרוטות מזמן.

     

    כתבתי בפוסט אחר שאני דווקא מרוצה מהממשלה הזו.

     

    אני מרוצה כי רבים מהאנשים שם הם אנשים שאני מעריך את היכולות שלהם.

     

    השר ישראל כץ תמיד היה נתפס כאדם כוחני ששום דבר לא יעמוד בדרכו.

     

    חשבתי לתומי שברגע שהוא יקבל לידיו את תיק התחבורה הוא ישתמש בכוחנות שלו בצורה

    חיובית ויפתור את הבעיות הבוערות ביותר בתחום התחבורה.

     

    וצריך להבין

     

    הפקקים של הבוקר הם בהחלט הבעיה הבוערת ביותר ויש לה גם קשר ישיר לבעית תאונות הדרכים.

     

    כי זה נכון שהאחריות לנהיגה זהירה מונחת על כתפנו הנהגים ויחד עם זאת אתה לא מניח מכשולים

    בפני העיוור ולא עושה כל מאמץ כדי להקשות על הנהג הישראלי אכן לנהוג בזהירות.

     

    לפני כמה זמן שוחחתי עם עובדת שעושה מסלול דומה למסלול שלי מדי בוקר.

     

    שנינו נתקעים במחלף בר-אילן הארור של כביש מכבית ש90 אחוז מהיום הוא כביש מהיר ונפלא...

    פרט לשעות הארורות של הבוקר.

     

    אני מגיע מפ"ת ומזדחל בזמן שנראה כמו נצח בשעה שרבים שבאו מקרית אונו מנסים להכנס לנתיב השמאלי.

     

    היא קיטרה ואמרה לי "אתה לא יודע כמה זה קשה...הרכבים בנתיב השמאלי פשוט לא נותנים לי להשתלב"

     

    עניתי לה "את לא יודעת כמה זה קשה לעמוד כמעט חצי שעה בפקק שלא זז ובסוף לראות כל מיני

    רכבים מנסים בהמוניהם להיכנס לך לנתיב כשאתה רק רוצה ללחוץ על הגז ולנסוע כבר".

     

     מר כץ הנכבד,

     

    אני באמת לא יודע מה אתה עושה במשרד שלך במשך היום חוץ מלשתות תה או או לגזור סרט של איזה כביש נידח

    בגליל אבל רציתי להזכיר לך שפה באזור המרכז יש אנשים שבכל בוקר בדרכים לעבודה מסתכנים בהתקף

    לב בכל פעם מחדש רק בגלל הפקקים האלה.

     

    כל אחד וסף הסיבולת שלו.

     

    סף הסיבולת שלי למשל הוא כ20 דקות פקק.

     

    אם אני רואה פקק של 200 מטר אני יודע שהעצבים שלי מסוגלים לעמוד בזה...אחרי הכל אני אדם מאוד רגוע בדרך כלל.חיוך

     

    אבל כשאני רואה פקק שאת תחילתו אני רואה אבל סופו לא נודע ממש כמו השיר הולכים אל הלא נודע של דני סנדרסון

    אני יודע שכל הורידים שלי בגוף מתחילים להתבשל על חום נמוך עד שיגיע לסף רתיחה ואני לא בטוח

    שבמצב כזה אני כל כך מלבב לנהגים שלצידי כשאני על הכביש.

     

    נכון,יש למדינה שלנו הרבה נושאים לטפל בהם.

     

    אבל באופן אישי אני לא חושב שנושא עומסי התנועה של הבוקר סובל יותר מדי דיחוי.

     

    כן,יבוא יום ותהיה לנו רכבת קלה,רכבת כבדה וגם רכבות במשקל זבוב ובמשקל תרנגול...

     

    אולי אפילו תהיה לנו פעם רכבת במשקל של כבוד השר ישראל כץ.

     

    השאלה הגורלית היא כמה התקפי לב יקרו עד אז וכמה תאונות תקרנה בגלל התקפי לב שכאלה.

     

    לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שהתאונה הראשונה שתהיה בגלל שנהג עצבני במיוחד

    בגיל המסוכן חטף התקף לב בדיוק אחרי שעמד שעה בפקק כזה תהיה זרז מדהים

    לשיפור תשתית הכבישים באזורים העירוניים העמוסים.

     

    השאלה היא למה צריך לחכות לאסון כזה.

     

    אולי בכל זה אפשר לשפר את הדברים עוד לפני זה...

     

    נגיד... סתם כך,סתם כך כי משלמים לאדון כץ מספיק כסף כדי שיעשה עוד כמה דברים חוץ מלשתות

    כוסות תה במשרדו ולגזור סרטים של דרך סלולה חדשה במטולה הצפונית.

     

    ויפה שעה אחת קודם!!!לשון בחוץ

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/10 15:21:

      תודה ששיתפת

      המשך יום מקסים

      מאיר
        3/2/10 19:14:

      אחרי שנים רבות של נסיונות להתסנן לת"א ולהגיע שפויה למקום העבודה, ולאחר חופשה ארוכה של שנה בה לא עבדתי (תודה לביטוח לאומי) אחת הסיבות שלא חזרתי לעבוד שם היתה הדרך.

      היו קטעים שהייתי יכולה לעבור בצורה מהירה יותר אם הייתי הולכת ברגל.

      היום מרחק הוא גורם מאוד משמעותי בבחירת מקום העבודה שלי.

      לא מגיע לילדים שלי אמא ממוטטת.

      גם לי לא...

      ארכיון

      פרופיל