"פריחת הדובדבן"-גרמניה- דוריס דוריי

סרטה של הבמאית הגרמניה דוריס דוריי, המושפע מ"סיפורי טוקיו" של אוזו.
הסרט מספר סיפורו של רודי, גבר בגיל העמידה, שאיבד את אשתו באופן פתאומי, למרות שהוא זה שחלה בסרטן, ואשתו הסתירה ממנו את המידע הזה, בשל אהבתה.

הוא נוסע ליפן , שם מתגורר בנו ,וביקורו בטוקיו הופך למסע של חשבון נפש ותיקון לגבי יחסיו עם אשתו טרודי, שתמיד רצתה לנסוע ליפן, שגילתה משיכה לריקוד ה"בוטו".

כוחו של הסרט אינו רק בחשיפה של התרבות האקזוטית, ובמוטיבים הקשורים בה: הצילומים היפהפיים של פריחת הדובדבן , הר הפוגי' ,ובקסם של ה"בוטו" אלא בעיקר, בשל האוניברסליות שלו. הסרט מציג באופן  ריאליסטי  ומעורר הזדהות, עולם של יחסים משפחתיים: יחסי הורים וילדים בוגרים, מתנכרים ו"עסוקים", ויחסים זוגיים, שזוכים לתיקון לאחר מותו של אחד מהם.

רודי פוגש בטוקיו נערה שרוקדת את  ריקוד ה"בוטו" (שפירושו המילולי ביפנית: ריקוד צל) כמחווה של זכרון לאימה המתה, ודוקא עם הזרה, הצעירה ממנו, שלא דוברת את שפתו, הוא מצליח לייצור קשר טוב יותר מאשר עם אחד מ-3 ילדיו.

אומרת הבמאית: "בוטו עוסק באור וצל, חיים ומוות, השמחה הופכת לכאב לפני שהופכת לשמחה שוב. זה היה משהו שמעולם לא ראיתי. הריקוד ...הביא אותי למודעות לנוכחותו של המוות בחיים של כל אחד מאיתנו."

יש לציין, כי דוריי עשתה את הסרט לאחר מות בעלה, שהיה הצלם של סרטיה.