בקיץ של 81' נפל דבר בחיי. מאותם רגעים קטנים של חסד שמחלקים את החיים ללפני ולאחרי.
אי שם בקיץ הלוהט והלח של הרפובליקה הדומיניקאנית (סוף העולם ימינה,בין קובה לג'מייקה..).
עת הייתי נער צעיר שעושה עם משפחתו בשליחות מעבר לים. לצידי ידידי חואן קרלוס המכונה חואנקה שמנסה נואשות ללמד אותי את רזי טכניקת משחק הבייסבול. לאחר שעה של ניסיונות חוזרים ונשנים להטמיע בי את טכניקת הגשת הכדור בזריקה סיבובית, אנחנו יושבים לנוח בצילו של עץ המנגו.ושם זה קרה.
בין לגימת מיץ פפאיה אחת לשנייה חואנקה משמיע לי את הקלטת החדשה שדודה שלו הביאה לו מניו יורק. הצלילים שבקעו מתוך הטייפ גרמו לי התרגשות והתפעמות שמקבילים לחוויה מצפייה באוואטר בתלת מימד. עד אז הכרתי רק ביטלס,כוורת abba, ואליביה ניוטון ג'ון ופתאום שמעתי משהו האחר.
יסלחו לי המאמינים האדוקים מבין הגולשים אך אם יש המחשה למשפט "קול באשה ערווה" אז זאת הדוגמא. קול מחוספס אם צרידות קלה אך טבעית,ללא עזרה של אמפליפייר או עזרים טקטיים אחרים,מלווה ביללות של הגיטרה החשמלית. דציבלים בעוצמה מתפרצת שופעת אנרגיות.שירים של מחאה והתרסה. צובטים בלב והופכים את הבטן. גולשים וגולשות יקרים קבלו את ג'ואן ג'ט Joan Jett. .....
התמונה שלה שהתנוססה מעל גבי העטיפה מתאימה בשלמות לקול. בחורה לבושת שחורים (מה שמכונה גלאמור מטאל) פנים מאופרות בכבדות מצוידות בזוג עיניים עם מבט חודרני ומאיים שאומר תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב.
הרוקרית המושלמת.האקורדים בשחקים והראש בעננים. פורצת הדרך למלכות הפופ שאוטוטו יבליחו ויכבשו את המיינסטרים.
היום בפרספקטיבה לאחור זה נשמע ילדותי ותמים במקצת אך אז בקצה העולם זאת הייתה רעידת אדמה מוזיקלית אישית ופרטית. סופת הוריקן קריבית שסחפה אותי אל מעמקי הנפש המתבגרת. בין לילה הכתרתי אותה למלכת הרוק שאין שנייה לה (אולי חוץ מקריסי היינד). מלכות שהחזיקה מעמד עד סוף ימי נעוריי..
מאז כל פעם שמזכירים רוקרית אני רץ בזכרון אחורה להשוות למקור שלי. כן אני יודע שהיו לפניה והיו אחריה אך אצלי בלב תישמר לה לעולם הפינה של "הראשונה".מזמין וממליץ לאוהבי הז'אנר להאזין ליצירותיה הנפלאות בלינקים שצירפתי מטה.
I LOVE ROCK N' ROLL |