בתחנת הרכבת בשיבוייה שביפן מוצב פסל של כלב.

הסיפור מאחורי הכלב (בתקציר בלתי צנוע לחלוטין) הוא כזה:

מידי יום היה הכלב מלווה את אדוניו לתחנת הרכבת, ומידי אחר צהריים היה ממתין לו שישוב.

ויום אחד לא חזר האיש.

והכלב המשיך להמתין בנאמנות אין קץ..........

כהוקרה לנאמנות ואהבה בלתי מסוייגת פוסל הכלב והועמד במקום בו נהג להמתין מידי יום.

לקח הבמאי לאסה הלסטרום את הסיפור והפך אותו לסרט.

סרט רגיש.

סרט עדין.

סרט שהגיבור האמיתי שלו הוא הכלב.

סרט שלא ישאיר עין אחת יבשה, בטח לא אצל אוהבי הכלבים וחובבי החיות.