כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום

    מתהלכים ופנינו מסמיקות מבושה. וראשנו חפוי. לא חינוך, לא בטחון , לא בריאות, ולא .... לא יכולנו עוד לשבת בבתים ולהמתין למעשה ניסים. הרגשנו שעלינו לפעול לאלתר כדי להציל את המדינה. מהפכה !

    מוזיאון רוקפלר - קסם קולוניאלי

    0 תגובות   יום שבת, 27/2/10, 15:56

    דווקא ביום הגשום הזה יצא לי לבקר במוזיאון רוקפלר בירושלים, מדוייק יותר במזרח ירושלים, על יד שער הפרחים.

    אולי המוזיאון הראשון בארץ, הקמתו החלה ב- 1930. האנגלים הם אלה אשר יזמו את הקמתו, תבוא עליהם ברכה גדולה מאד.

    הצורך התעורר לדעתם כאשר שפע רב של מימצאים ארכיאולוגיים החלו לצוץ ברחבי ארץ הקודש, ארץ המנדט הבריטי.

    הבניין הוא אחד מסימני ההיכר של מזרח ירושלים.

    הוא כאמור, לא נולד כבית אחוזה או כארמון אשר הפך ברבות הימים למוזיאון, אלא מראשיתו, הוקם כמוזיאון לכל דבר.

    הבניין מזכיר בצורתו החיצונית בניינים מאותם שנים אשר הוקמו בימי המנדט, כמו למשל בניין הטכניון בחיפה, בניין בית הספר הריאלי בחיפה, ארמון הנציב בירושלים. כל הבניינים הנ"ל מאופיינים בהרכבים מרתקים של ארכיטקטורה מערבית משולבת במוטיבים מזרחיים כמו למשל קשתות, גגות בצורות כיפה, בכולם אבן לבנה או אבן ירושלמית.

    פשוט בניין מופלא, מלא הוד.

    מוזיאון רוקפלר מהווה מבחינה מינהלית חלק ממוזיאון ישראל הירושלמי הסגור לרגל שיפוצים.

    בשל היותו במזרח העיר, יש הסעות מספר ימים בשבוע מרחבת מוזיאון ישראל אל מוזיאון רוקפלר במזרח.

    יום שבת הוא היום היחיד שבו ניתן להכנס לחצר המוזיאון ולחנות בפנים.

    גם החצר וגם הבניין, מלכותיים , דומים יותר לכניסה לארמון מאשר למוזיאון.

    נוף מהמם אל העיר העתיקה ואל החומה מתוך שטח המוזיאון.

    הבניין עצמו כאמור שווה את כל הביקור כולו. עדיין ניתן לראות בכל אולמות התצוגה את השפה העיקרית באותיות קידוש לבנה - האנגלית, ומימינה ומשמאלה העברית והערבית.

    הכתוביות חקוקות באבן הירושלמית בצורה מופלאה.

    התצוגה עצמה כוללת בעיקר ארכיאולוגיה, מימצאים שונים של הארץ: מימצאי התרבויות של האדם הקדמון, מימצאי הכובשים השונים מצריים, בבליים, רומיים, יווניים, מוסלמים.

    הבעיה העיקרית של המקום היא שהתצוגה היא מאד מיושנת, דומה לבריטש מיוזיאום בזעיר אנפין: שולחנות עץ ובתוכם המוצגים כפי שהיה מקובל לפני 100 או מאה וחמישים שנים.

    אין אפילו מידה אפסית של מחשוב של מודרניות של מדיה - כפי שמקובל כעת בכל מוזיאון.

    מבחינה מוזיאלית מאד מאד עני ועלוב , אם כי מעניין כמוצגים, עלוב יותר מאשר במוזיאונים של פעם במזרח אירופה. כעת אני מסוגל להבין מדוע באחת התגובות לא זכור לי היכן היה מישהו שכתב "הגיע הזמן שתחדשו את התצוגה ותעדכנו אותה".

    יש לקוות שעם התקציבים החדשים המוזיאון יתחדש.

    הוא היה מפוצץ בתיירים גם היום: גם זרים וגם קבוצה של ישראלים. הכניסה חינם, ולא בכדי.

    שמו של המוזיאון בא לו מתרומה בסך 1 מיליון $ שתרם רוקפלר באותה תקופה לממשלת המנדט לשם הקמת המוזיאון.

     

    על אף התצוגה העלובה אני נותן לבניין ההיסטורי והמיוחד למקום עצמו ולרעיון ההקמה ציון 5.

    פשוט, מעניין מאד לבקר בו.

     

    בעת הביקור שומעים בתוך בניין האבן המאסיבי את קריאות המואזין - ויש לציין שיש בשילוב הזה קסם רב.

    ניתן להבין את המשיכה בת אלפי השנים של האירופים אל התרבות המזרחית השונה כל כך מתרבותם הם, משיכה וריתוק הנמשכים עד ימינו אלה.

    ערן שחר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      e.sh
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין