ביקורת קולנוע: "מבט מגן עדן"

0 תגובות   יום שבת, 6/3/10, 11:22

הלב אהב, אבל הראש מסתייג. הרצון לכתוב רק דברים טובים על "מבט מגן עדן" כמעט גובר על ההסתייגות מכמה וכמה נפתולי עלילה, בעיקר לקראת סיום הסרט.

 

ובכל זאת, הרושם הסופי ש"פופ טארטס" מקווה, שתקבלו מהפוסט הזה הוא ללכת ולראות את הסרט המיוחד הזה.

 

במטרה להימנע מספוילרים, אספר רק את סיפור המסגרת , שכבר פורסם בכל אמצעי המדיה האחרים, וניתן להבנה גם מהטריילר של הסרט.

 

סוזי, ילדה בת 14 , נרצחת באכזריות על ידי השכן הסדיסט מיסטר הארווי . גופתה לא נמצאת לעולם, אבל סימני דם וקרעי בגדיה מתגלים כמה שבועות לאחר היעלמה.

 

משפחתה מתפרקת- האב, שהיה קשור במיוחד לסוזי, לא מפסיק לחפש אחריה ואחרי הרוצח. אימה מתקשה להתמודד עם הלחץ ועם התרחקותו של בעלה.

 

וסוזי? היא עוד לא הגיעה לגן עדן. היא תקועה ב- in between   , המימד שבין העולם הזה לעולם הבא. והיא אינה מתכוונת לעזוב אותו עד שתסייע לתפוס את הרוצח שלה.

 

נראה, שרק במאי מוכשר ובעל נפש מיוחדת כפיטר ג'קסון יכול לשלב כל כך הרבה ז'אנרים מנוגדים בסרט אחד: דרמה משפחתית, דרמה תקופתית ( הסרט מתרחש בשנות השבעים של המאה העשרים ), סרט אימה, סרט פנטסיה, מותחן "מי רצח אותי"  ודרמת התבגרות.

 

והשילוב עובד מצוין ברוב הסרט. בעיקר בזכות הילדה היפהפיה המגלמת את סוזי. התכול שבעיניה פורץ מהמסך ומתחבר ללב. ומהצד השני גם בזכות משחקו מקפיא הדם של סטנלי טוצ'י כרוצח הסדיסט קר הלב ובעל יכולות ההיטמנות בסביבתו.

 

אפילו עולם ה- in between      שבו תקועה סוזי נראה נהדר, כמיטב מסורת הפנטזיה של ג'קסון. לעיתים נדמה שהיא ב"ארץ התיכונה" של טולקין, לעיתים נדמה שקפצנו ל"עליסה בארץ הפלאות" העתידי של טים ברטון.

 

אז מה בכל זאת הפריע לי? קודם כל, ה"חיבור" המחודש בין סוזי לאביה ולשאר האנשים שבחייה מעורפל מדי בעיניי ואינו ברור. כיוון שמדובר בחיבור במימד הנפשי , או המטה-פיזי, אין ספק שהוא צריך להיות מעורפל. ובכל זאת, משהו שם עורר בי אי נוחות.

 

כך גם החיבור עם דמות משנה, שתפקידה בסרט לא ממש ברור- הנערה שחורת השיער, שמצליחה לראות רוחות רפאים.

 

סוזן סרנדון מספקת רגעים קומיים נחוצים להפגת המתח/ האימה , אבל התחושה שלי הייתה, שהיא לא משתלבת במרקם האורגני של הסרט היפה הזה, אלא שדמותה הוכנסה בכוח , כמו שמנסים לדחוף ספר נוסף למדף עמוס ספרים ממילא.

 

ובכל זאת- זהו סרט מרהיב עין, עצוב ואופטימי בעת ובעונה אחת, ובעיקר מהנה. בעולם שיצר "אווטאר" נצטרך, כנראה,  גם דרמות מעניינות ובעלות רבדים פנטסטיים שכאלה כדי להתחבר מחדש לאולם הקולנוע.

 

עוד כמה הערות והארות על "מבט מגן עדן"  אפשר לקרוא ב:

 

"פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר"

 

מבט מגן עדן- הביקורת המלאה

 

ביקורת-  שאטר איילנד

 

טריילר חדש לסרט המסקרן של האביב- CLASH OF THE TITANS

 

ביקורת- אבודים- כל שבוע ביקורת על הפרק החדש

 

ביקורת- 24- כל שבוע ביקורת על הפרק החדש

 

התכנית החדשה של ג'רי סיינפלד

 

פינת אליעד עמר- סרטונים שווים ומצחיקים

 

סיפור אנושי מדהים שאסור לכם להחמיץ

 

 

ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד 

 

פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר

 

האתר השווה ביותר שעלה בישראל בשנת 2009  בתחום הבידור !

 

 

דרג את התוכן: