משתכשכת ומסתכסכת
בלוג שמתייחס לעניינים חברתיים, ומובאים בו הרהורים והגיגים שחיפשו הרבה זמן מקום טוב ומספק להירשם ולהיחתם בו. על דברים ראויים שלא מספיק מקבלים ביטוי, ועל דברים מרגיזים שגבי גזית טרם הספיק לדון בהם בתכניתו...
לאלו שיחזיקו מעמד מובטח פה ושם גיוון בדמות הגיגים בנושאי ספרות ואמנות, וזאת מבלי לפגום בדגש החברתי
פוסטים פופולאריים
-
יורדים ובוחרים - מה דעתכם?
9/2/10 | 901 צפיות
-
זהירות שיבושים
3/12/08 | 1399 צפיות
-
מה בין בית ספר התיכון, איראן והחוג לספרות עברית...
3/10/08 | 1572 צפיות
-
חמישה הרהורים על פורים
26/2/10 | 1259 צפיות
-
לחיות בתוך קופסא בעולם חסר גבולות - "אני לא עושה שום דבר למען השלום"
28/8/14 | 5063 צפיות
-
זה רק אני? או ש...
6/2/10 | 778 צפיות
פוסטים אחרונים
חברה, נא לגעת...
מרכז "נא לגעת" שממוקם בנמל יפו הוא במה לשחקנים חרשים-עוורים. כן, גם וגם. בתיאטרון חברים 11 שחקנים, הפותחים לקהל צוהר אל עולמם - עולם של חושך ודממה. כעוורים -חרשים מתקשרים השחקנים עם העולם החיצון בעיקר באמצעות כפות ידיהם. ועל מגבלותיהם החושיות מתווספת עוד מגבלה: בני שיחם יכולים להיות רק כאלו המכירים את שפת הסימנים במגע (כלומר על הגוף).
במהלך ההצגה אופים השחקנים על הבמה לחם, ותוך כדי תהליך האפיה הם מביאים מחוויות היום יום שלהם, הבדידות, שברי החלומות, השאיפות והתקוות. השילוב בין התוכן, דרך הבעתו והמציגים עצמם - מעצים את החוויה הרגשית שעוברת על היושבים בקהל, וללא ספק מציף המון מחשבות ופחדים, וגורם לבטן 'להתהפך' יותר מפעם אחת.
אך למרות הנושא הכואב, ההצגה מתובלת בלא מעט הומור והשחקנים אשר על הבמה - מלאי חן. חלקם הפתיעו אותי בתנועתיות המדהימה שלהם, חלקם כבשו אותי בחיוכם הרחב, מאיר הפנים. אני שואלת את עצמי איך, איך אדם הנתון במציאות חיים שכולה אפלה ודממה יכול לגעת כך ברגש השמחה. ומאידך אני חושבת, שאדם שאינו רואה חיוכים על פני הזולת, ואינו שומע אף פעם בת צחוק - מביא פה את הבעתו שלו נטו, בצורה הנקיה והטהורה ביותר, היישר מתוך גופו דרך פניו אל תוך הלבבות בקהל.
תהליך החזרות נמשך שנתיים! השחקנים לא מתמודדים רק עם לימוד הטקסטים, או הכוריאוגרפיה, או אפילו המשחק (יש כמה שהראו יכולות משחק בלתי רגילות. לא נתפס איך הם עושים את זה מבלי לדעת איך באמת הם נראים ואיך באמת הם נשמעים). שכן השחקנים צריכים ללמוד את הבמה על בוריה, להכיר בה כל סנטימטר, להיות מודעים להתרחשויות המקבילות על הבמה, להיות מתואמים האחד עם השני. אחת הטכניקות למשל, היא תיפוף במקביל על מספר תופים במספר מקומות על הבמה - כסימן למעבר סצנה. השחקנים חשים את הוויברציות ומתפקדים על פי סימנים אלו. אגב - בסצנות מסויימות ישנו "צל" צמוד לכל שחקן: מתרוגמן המלווה אותו בדרכו על הבמה, ומתרגם לו התרחשויות באמצעות מגע. מרשים לראות את זריזות השיחה, ועוד יותר את הקשר האנושי, הבין אישי המתרחש באמצעות המגע, שהאדם הרואה והשומע מייחס לו משמעויות אחרות וקודים אחרים.
כמו כן יש תרגום לכל אורך ההצגה לשפת הסימנים, והקרנת טקסט והקראתו בחלקים בהם השחקנים רק בתנועה.
אחד מרגעי השיא בהצגה מתרחש לקראת הסוף, כאשר הקהל מתבקש להצטרף לשיר הנושא - והפעם בתנועות. המתרגמים על הבמה מראים מספר מילים מן הפזמון וכך יושב כל הקהל ושר בשפת הסימנים.
השם "לא על הלחם לבדו" מתקשר לתוכן: אפיית הלחם בזמן ההצגה - מהלישה ועד לגמר האפייה - יוצרת יחידת זמן משותפת לשחקנים ולקהל. אבל השם מתקשר גם לרעיון ה'רוח' בחיי הפרט. וכמה שהרוח הזו בעלת עוצמה בקרב חברי הקבוצה!
אני חייבת לציין שלאחר הצפיה בהצגה זו יוצאים אחרת - פתאום כל כך הרבה דברים קטנים שמובנים מאליהם ולא שמים לב אליהם, הופכים רבי משמעות.
אני מניחה שאפשר להוסיף ולכתוב על ההצגה עוד. אני מניחה גם שהבנתם כבר, שאני ממש ממליצה!
והקבוצה, אגב, יוצאת כדרך קבע למדינות שונות בעולם, וזוכה גם שם להכרה והוקרה.
במרכז "נא לגעת" עומד בית קפה לרשות המבקרים, אשר כל מלצריו חרשים, וכן מסעדת חושך מצוינת, בה כל המלצרים עוורים. לא יצא לי לשבת במסעדה, אך כאלו שעשו זאת מדווחים על חוויה מיוחדת במינה. בנוסף, מתקיימות במקום סדנאות למבוגרים וילדים במגוון תחומים, הקשורים בנושא. בין השאר - סדנה לשפת הסימנים.
קישור לדף הבית של המרכז: http://www.nalagaat.org.il/home_h.php
|
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לואיס, ריגשת אותי בתגובתך
הלוואי והייתי יכולה להגיד שאני עושה דברים גדולים למען הכלל, אבל בינתיים אני יכולה להגיד שבשנים האחרונות אני מתחילה להרשות לעצמי לעשות... אם בכתיבה, אם בהשתתפות בהפגנות חברתיות, ואם בהגדלת מעגל התומכים בזכויות אוכלוסיות מגוונות עם צרכים מיוחדים. תאמין לי שזה רק קצה קצהו של הקרחון. יש פה כל כך הרבה מה לעשות... למרות שאני יותר פעילה מאשר בעבר, עדין מרגישה שזה לא מספיק...
תודה לך על התגובה החמה,
חג שמח, שירלי
היי צביה
מרגשת מאד. אני מניחה שכל אחד מקבל משהו מן החוויה הזו. שמחה לשמוע שאת בדרך לשם... ומעניין לשמוע חוויות אחרי
חג שמח, לך
ממני, שירלי
תודה רבה לך, רחלי
באמת היתה חוויה מרגשת במיוחד
חג שמח גם ממני אליך
שירלי
עדנוש מקסימה שלי
תודה לך על הביקור ועל הדברים שכתבת. מקווה שאתם בטוב. ד"ש וחג שמח
ממני, שירלי
היי איריס
וגם לך באיחור 'קל' - תודה על הביקור ועל התגובה שלך, המשמעותית. יש לנו המון, פשוט המון... ואנחנו בדרך כלל כפויי טובה...
היה לי ברור שחשוב להביא את זה לכאן. מתגובות שקיבלתי, גם בפרטי, שמחה שעשיתי כך
חג שמח לך, איריס יקרה
שירלי
היי נורה, באיחור קל של שבועיים - תודה על הביקור ועל התגובה. באמת קשה לדמיין את זה, המחשבה קורעת מבפנים... מדהים אילו כוחות יש לאדם, פשוט נפעמת מהם
חג שמח, שירלי
אני מעריץ את היכולת של אנשים כמוך
לעשות דברים גדולים ומרגשים למען הכלל
ולמען ציבור ספיציפי כזה או אחר
הרבה פעמים תהיתי על תחושת השליחות הזו
והאם גם בי יש את היכולת להרגיש כך, ולעשות.
כי זה לא חוכמה רק להרגיש...
יישר כוח
תודה שירלי על הפוסט, נשמע כמו חוויה מרגשת ומסקרנת,
הולכת להשיג כרטיסים!
תודה וחג שמח
פוסט מעניין , חוויות מרגשות
תודה לך ,
חג שמח !!
יקירתי
אין כמו הרגישות שלך בתאור ההצגה
שמעתי על המקום אבל עוד לא יצא לי לבקר
תודה על הפוסט המיוחד
*
הי שירלי,
ראיתי את ההופעה כבר לפני כשנתיים וחצי, כשהייתי ממש לפני ההשתלה, ואני זוכרת את הפאניקה מה עם חס ושלום גם הראיה תלך לי, באותה תקופה כבר לא שמעתי כלום...
כל כך התרגשתי מהחבר'ה האלה!
זו חוויה נהדרת ששווה לכל אחד לחוות אותה וכמו שאמרת - לאחריה יוצאים משם אחרת. לומדים להעריך את מה שיש לך!
תודה על השיתוף ושמחה שהעלית את זה למודעות אחרים.
שבוע טוב יקרה!
איריס
מרתק, נוגע ומעורר מחשבה.
ניסיתי לדמיין עולם ללא קולות וללא אור. גם השפה... שפה אחרת.... שונה.
תודה
ונשמט לי המשפט שלך, שרציתי להדגיש:
החברה צריכה להיות פתוחה יותר לחריגים
חברה כזו תמיד טובה יותר, וזה מוכח.
תודה לך איזמרגד
אחת המטרות של המרכז היא העלאת המודעות, ולא רק בארץ אלא בעולם בכלל. כמו שכתבתי לאחרים -כדאי ומומלץ.
ותודה גם על התמונות היפות שאת מוצאת ותמיד משאירה בנוסף למילים...
( :
שבת שלום, שירלי
תודה לך, איצ'ה יקר
וההצגה מרגשת עוד יותר. שווה, שווה - להגיע אפילו מחיפה...
ד"ש ושבת שלום
שירלי
אכן, עדנה, מדובר באנשים מיוחדים במינם, שמאפשרים לנו להבין עד כמה חזקה רוחו של האדם!
תודה לך על הביקור ועל התגובה, אם ייצא לך - שווה ללכת...
שירלי
התודה והברכה לך, הנריק
שבת שלום, שירלי
תודה לך, דורון
שבת שלום, שירלי
חן חן לך טבחית ( :
שבת שלום, שירלי
היי אתי - ענבל
תודה רבה לך על הדברים שכתבת. מפאת הבלוג הספציפי שלך, התגובה שלך חשובה לי
שבת שלום, שירלי
תודה, אלי, על התגובה היפייפיה, ועל שבינתיים הגעת לכאן... ( :
שבת שלום, שירלי
ותודה לך איציק על הביקור והתגובה ( :
שירלי
היי נעמה
שמחתי להזכיר בענין זה... וכמו שכבר כתבתי קודם, אני שמחה לשמוע על כל אדם שמתכוון להיות שם...
תודה על שבאת ועל תגבותך ( :
שבת שלום,
שירלי
היי ירמי
תודות! לעונג לי ביקוריך
שבת שלום, שירלי
היי קובי - בדיוק כמו שאתה כותב!
נשיקות המון ושבת שלום
שירלי
הי הדס יקרה
אכן כדאי, וכמובן - אם תהי שם אשמח מאד לשמוע איך ומה...
תודה שבאת, ושבת שלום
שירלי
היי תירי יקרה
טוב לי לשמוע על עוד אנשים שהיו שם. תודה שהגעת לפוסט, ותודה על תגובתך ( :
שבת שלום, שירלי
פשוט לאהוב, ורצוי... תודה גם לך על שהגעת והגבת ( :
שבת שלום, שירלי
ותודה רבה לך, יואב, שהגעת והגבת ( :
שירלי
היי ליריתוש יקרה
אם לא היית - את באמת חייבת.
נו, אם את בוכה פה, אני מתארת לעצמי מה יהיה שם... תקחי בחשבון שהזרם נפרץ. יש להביא כמות טישויים נכבדה...
אני חושבת שזה פותח בפנים המון המון דברים, אצל כל אדם ואדם - מעבר לסיפורים האישיים של המשתתפים.
אלך לקרוא את הרשמים של אמך בעניין רב
ולגבי - אני שמחה שהצלחתי להעביר את הרשמים בצורה כזו, ובעיקר שהצלחתי לרגש
תודה מאד גם לך, ליריתוש
שבת שלום שירלי
הי שירלי - יופי של פוסט
הרבה לא יודעים שתיאטרון לא נועד רק להעלות
מחזה על במות ממוסדות. סדנא למשחק יכולה
להחליף טיפול אצל פסיכולוג ואף למעלה מזה.
'אדם במיטבו - רק כשהוא משחק'; ואצל אלה
שהחברה רואה אותם כמוגבלים, זה בא לביטוי
ביתר עוצמה לשחקן ולצופה כאחד.
שירלי יקרה..
פתחת לי צוהר חדש...
למדתי משהו חדש.
עכשיו רוצה לראות את ההצגה.
לפני שנים הלכתילראות הצגה של מונגולואידים ואני חייבת לציין שהופתעתי בצורה לא רגילה.
הם שיחקו להפליא והיו מקסימים.
החברה צריכה להיות פתוחה יותר לחריגים.
*
שבת שלום.
שירלי יקרה..
פוסט מרגש ומעניין ביותר.
אנסה לעקוב אחר ההופעות ולבקר באחת מהן.
תודה על המידע.
* שבת שלום.
תודה שירלי
יישר כח!
פוסט חשוב
תודה ו-*
וואוו! איזה יופי!
אני בעד כל דרך הבעה ללקויים למיניהם,
ובודאי לאלה שאינם.
אני בעד כל דרך אפשרית לביטוי ולעשייה שגורמת הנאה.
אני בעד הומור- דרכו אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה.
מקסים.
תודה שהבאת את הדברים לתשומת לבנו.
אלך לשם בהזדמנות.
סוף שבוע נעים!
עוד נגיע וניגע. תודה על הפוסט הרגיש הזה.
כבר שמעתי על ההצגה הנפלאה והמרגשת הזו, סימנתי לי אותה לצפייה.
תודה שהזכרת לי לקנות כרטיסים
באמת מקסים
פוסט מרתק, על חוויה שכנראה מטלטלת וכנראה מומלצת לכל אחד.
שירלי יקירה,
תודה רבה לך על הבאת מסר ואינפורמציה לעולם של אנשים מאוד מיוחדים.
רשמתי את הפרטים, ואשתדל לא להחמיץ.
הדס
הייתי וחוויתי.
היטבת לתאר.
כל מילה נוספת מיותרת.
תודה שירלי.
שירלי,
כבר הרבה זמן שאני שומעת על ההצגה הזו, ולא יוצא לי ללכת אליה.
תראי, מה זה, דווקא אני, טרם....
העברת לי את הרשמים כל כך טוב, וכל כך חזק, שאני מקווה כי הפעם...
ריגשת אותי עכשיו ברמות שאי אפשר לתאר, אני בוכה...
במסעדה של המקום, "בלק אאוט" אמי בקרה לפני שנה וחצי,
העברתי את רשמיה בפוסט (הקליקי) :
אתמול אכלתי רביולי לראשונה בחיי.
תודה לך, על מה שאת, ומה שאת מעבירה לנו.
היי כורך!
אתה כל כך צודק! ואני לא יכולה להגיד שההגעה לשם לא לוותה בחשש מסוים. אני חושבת שהאנשים על הבמה מילאו את הקהל בהמון כוחות, והעבירו אנרגיה כל כך חיובית, ואופטימיות - שאין בכלל דרך להבין או להסביר את זה. ובכלל, זו חוויה כל כך מטלטלת שנותנת להבין דברים אחרת.
תודה רבה לך על תגובתך!
שירלי
היי מיינד
תשמעי, ההערה שלך ממש מעניינת... בהתחלה חשבתי שההסבר טכני, אבל אחרי שניה כבר לא הייתי בטוחה.
תודה על השיתוף בחווית המסעדה, ובכלל - שבאת... את יודעת שאני תמיד מתרגשת לארח אותך אצלי... ( :
שירלי
תודה לך רחל,
אכן החוויה ייחודית ומיוחדת... וכפי שכתבתי למיכאל - אני שמחה על כל אדם נודף שאולי יגיע לשם.
המקום, אגב, הומה (להפתעתי), ולחלק מן המופעים הכרטיסים אוזלים זמן רב לפני המועד.
שירלי
היי דבי יקרה
תודה על דברייך. וואו, יש סיפורים כל כך קשים. ומדהים מדהים כחה של האמנות...
שירלי
היי מיכאל,
תודה על התגובה. אם עוררתי את סקרנותך ויש סכוי שתגיע לשם, הרי שכבר אני מרגישה שעשיתי משהו חשוב...
וגם לך המשך שבוע טוב, איש יקר
שירלי
אז שלא יהיה לכולכם ספק:
מי שהולך לשם, סימן שהתגבר על רתיעה, חששות ופחד.
אין אמיץ כמי שפחד ובכל זאת עשה!
יפה, יפה (ומעניין שבחרת לכתוב כל-כך צבעוני דווקא כאן).
הייתי במופע שלהם וקינחתי במסעדה (בשם בלאק-אאוט)
לא רואים דבר, ארגנו שם חושך סמיך במיוחד
חוויה מאוד מיוחדת לאכול כך (למשל, איך שולטים על "טריטוריית" השולחן ? איפה הכוס ? אופס !
מי זה מדבר משמאל ? איזה צבע יש לאוכל ? ויש איזו דריכות לקראת הזמן שבו המלצר יגיע, כי פתאום הוא מופיע ולא תמיד בזמן צפוי... וקצת שאלנו אותו על העבודה במסעדה ובכלל). מאוד מומלץ !
עוררת את סקרנותי!
שירלי,
העברת חוויה מאוד מיוחדת,
בדיוק היום סיפרו לי על בחור
שאיבד את ראייתו, שמיעה ודיבור,
ונערכה לו תערוכת פיסול,
תודה
דבי
פוסט מרתק, שירלי.
לא הכרתי את התיאטרון הזה ואבדוק אפשרות לבקר בו .
המשך שבוע נעים ותודה !