כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    500 מלים בלבד על ארוחת שחיתות ברפאל, שתישאר בזכרוני לעד

    9 תגובות   יום חמישי, 8/4/10, 20:35
     

    הכרתי פעם נשמה טהורה, שהחליטה לקחת אותי ואת החוויה הרעה שחוויתי פעם במסעדת רפאל ולעשות לנו חוויה מתקנת אמיתית. עם תחושת דה ז'ה וו קלה, בבר של רפאל העונה על השם הסקסי "חמרה", החלטתי להניח את משקעי העבר ולהתמסר למי שמבין ולא תאמינו לאילו תוצאות הגעתי! הארוחה הזאת שינתה לחלוטין את כל מה שחשבתי שאני יודעת על אוכל.

     

    הבר של רפאל, בשונה מהמסעדה הגדולה, מלא באווירה אינטימית וסקסאפיל מסתורי מדהים. התאורה החמימה, רהיטי העור הכבדים בצבע בורדו, הווילון המאסיבי שמפריד בין החלל הרועש של המסעדה לחלל של חמרה ועמדת הבר המושקע עם כורסאות מרופדות ונוחות. האווירה בלעה אותי לתוך מציאות אחרת מכל מה שידעתי על ברים ועל מסעדות שף.

     

    זה התחיל בפוקצ'ות מבריקות טריות ונינוחות שאובזרו במלח גס, המשיך בסשימי טונה אדומה שנמסה בפה בטריות מרעננת ורוח קרירה מהים. טעמנו גם מחציל בלאדי שרוף באש עם יוגורט כבשים וטחינה. הישראליות ניחנה מכל המרכיבים הנפלאים והפשטות הביתית תיבלה היטב את החציל השחום.

     

    ניוקי תפו"א עם קרם עגבניות, מוצרלה של באפלו וריחן סגול היו המאכל האלוהי ביותר שטעמתי בחיי. מעולם לא אהבתי במיוחד ניוקי כי תמיד התלוותה אליהם תחושת "דבק" בפה. הניוקי של רפאל לעומת זאת היו כמו עננים קטנים ואווריריים.

     

    אחרי הניוקי הגיע קוקי סאן ז'אק צרוב במחבת עם קרם ארטישוק ירושלמי. כמו שהובטח לי הארוחה הזאת הייתה מלאה בהפתעות ושבירת הרגלי אכילה מושרשים. הקוקי סאן ז'אק שקיבלתי ברפאל היו התעלות על כל מה שחשבתי על מאכלי ים בכלל ועל קוקי בפרט. צרובים קלות מבחוץ, רכים וחלקלקים מבפנים. קשה לדמיין משהו שיכול להחמיא יותר לקוקי מאשר טעמו המעודן של הארטישוק הירושלמי שעטף את הקוקי במרקמו החלקלק והקרמי.

     

    קיבלנו גם את ירקות השוק שמולאו בבשר טלה ואורז בסמטי, לבנה עיזים ושמן זית. שילוב של ישראליות, טריות ושלובי טעמים פשוט מבריקים. האורז הריחני והטלה הנימוח - פשוט השאירו אותי ללא מילים.

     

    בשלב הזה של הארוחה כבר הייתי צריכה לשחרר כפתור אחד כדיי לרחם על הבטן שאיימה להתפוצץ. מזל שכורסה ידידותית תמכה בתאבון שלי באזור הגב כי לשבת, לנשום ולהיראות כוסית כבר לא יכולת.

     

    ואז, בדיוק כשניסיתי לעכל את מה שעבר עליי, הגיעו המנות העיקריות! צלעות טלה צעיר צלויות בליווי פירה תפו"א וטאפנד זיתים. עד אותו הרגע, מרוב טיפשותי אני חייבת לציין, אף פעם לא הזמנתי שום צלעות בשום מסעדה, כי תמיד חששתי פן יספיק לי הבשר שעליהן (תאוותנית שכמוני), אלוהים! אילו צלעות רכות עסיסיות ונפלאות טעמתי שם ברפאל! כמעט התחלתי לשיר אופרה!

     

    אכלנו גם שיפוד נתח קצבים עשוי בגריל עם שומן אווז ופלפל שחור ובשפת הגרגרנים 120 גרם של נתח קצבים עם ציר בקר שהוגש עם מח עצם קטן. קטן קטן אבל ממזר גדול. נתח הבשר הזה נטף טעמי בשר עסיסיים שלא דמיינתי כלל כי קיימים.

     

    נראה לכם שאכלנו מספיק לא? אז לא! בארוחה כזאת החלל של הקיבה מקבל חיים משל עצמו וחוויית הזלילה כלל אינה קשורה למוח! טעמנו גם 2 קינוחים, אלא מה. בתור אחת שקשה להפילה עם מתוק,  נמסתי ונזלתי מעונג שבקונסומה של פירות יער עם "סיגר" שקדים ודובדבנים. במילים אחרות הלכתי לאיבוד בתוך מרק תותים צלול ומתקתק עם פירות יער חמצמצים וסורבה תפוז דם שהשתרע לו באמצע כל הגן עדן הזה. נפלתי. התרסקתי, רציתי לצרוח "די לא יכולה יותר, אל תפסיקו!!!!" 

     

    תשמעו, כשסיימנו לאכול, מצאת את עצמי מחוסרת הכרה בכל הרמות הקולינריות ומחוסלת בכל הרמות הפיזיות. הייתי במצב שבו נזקקתי לפינוי עם עגלה, כי לזוז ולנשום בקושי יכולתי, שלא לדבר על לקום ולצאת בכוחות עצמי מהמסעדה. נכון, זאת לא הייתה ארוחה טיפוסית אבל זאת הייתה הארוחה של חיי ועל כך אני חייבת לאדם יקר שהיה איתי ופתח את תודעתי לטעמים חדשים.

     

    מה שהתבהר לי בשלב מסוים של הזלילה הוא, שבשביל ליהנות במסעדות מהסוג של רפאל צריך לא להישאר מקובע על הסטייק והפירה, אלא לנסות דווקא את הבלתי צפוי ואת השונה!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/10 01:36:

      אוהב אוכל טוב... בהזדמנות הראשונה אנסה :-)

       

      צטט: jad77 2010-04-10 21:14:07


      נחמד מצידך לתת הזדמנות נוספת.

      ככה גם בחיים?

       

       

      ממש לא :-)

      רק במסעדות :-)))))))

        10/4/10 21:14:


      נחמד מצידך לתת הזדמנות נוספת.

      ככה גם בחיים?

      צטט: yamgal 2010-04-09 18:14:46


      אכלתי שם לא מיזמן, מזדהה עם הרוב, צלעות הטלה ממש מדהימות אבל 175 ש"ח לפני טיפ רק על הצלעות?? הגזימו קצת.

      הקינוחים ממש מדהימים.

      ממליץ לך לנסות את הנמל 24.....הם לא נופלים מהם, רק פחות פלצניים.

       

       

      נו? מה יהיה?

      אחרי ההיכרות והשחות על אוכל אתה מדבר איתי על מחירם?

      לא אמרנו שבשבילי הערך הכספי של אוכל הוא בכלל לא פרמטר?

      הייתי אוכלת את הצלעות האלה שוב גם אם הם הו עולים 200! נשבעת לך!

      אני אוכלת לפי איפה שטעים ולפי מי שמבשל לא לפי איפה שזול יותר

      אבל תודה על ההמלצה אנסה אותה בהקדם

       

      צטט: e.sh 2010-04-08 21:09:52


      הוזמנת - כמובן

       

      היה צפוף, לא נעים ומאד מאד פלצני

       

      "אי ידיעת שם המנה אינה מצדיקה את טעמה הרע"

       

       


      מי שפלצן נשמה זה אתה

      אפלו לא הבנתי מה רצית להגד בתגובה הלגמרי מיותרת הזאת שלך

      צטט: e.sh 2010-04-08 21:08:29


      את שילמת על הארוחה ? או הושמנת אליה כי הם הכירו את זהותך ?

      אני מאד לא נהנתי ולא הבחנתי בשום צורה של רוחב לב

       

      זהותי? מהי זהותי ש"הם" היו אמורים להכיר?

      תרגע אח שלו, שילמתי על הארוחה הזאת

      אן צורך לפתח קינאה סתם :-)

        9/4/10 18:14:


      אכלתי שם לא מיזמן, מזדהה עם הרוב, צלעות הטלה ממש מדהימות אבל 175 ש"ח לפני טיפ רק על הצלעות?? הגזימו קצת.

      הקינוחים ממש מדהימים.

      ממליץ לך לנסות את הנמל 24.....הם לא נופלים מהם, רק פחות פלצניים.

        8/4/10 21:09:


      הוזמנת - כמובן

       

      היה צפוף, לא נעים ומאד מאד פלצני

       

      "אי ידיעת שם המנה אינה מצדיקה את טעמה הרע"

        8/4/10 21:08:


      את שילמת על הארוחה ? או הושמנת אליה כי הם הכירו את זהותך ?

      אני מאד לא נהנתי ולא הבחנתי בשום צורה של רוחב לב

      ארכיון

      פרופיל