כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    רוברט בזה

    ביקורת על רוברט בזה

    רוברט בזה

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום שישי , 23/4/10, 14:11


    רוברט בזה

    במוזיאון תל אביב

    ללא ספק, תערוכת האמנות הטובה ביותר המוצגת כעת בישראל. תערוכה לאמן שיצירותיו הן ברמה בינלאומית מהמעלה הראשונה, ומשום מה בארץ לא זכו לחשיפה הראויה בעשרות השנים האחרונות.

    רוברט בזה (1908-1988) מטובי האמנים שהתברכנו בהם,ממייסדי תנועת "אפקים חדשים", זוכה לעדנה בתערוכת הרטרוספקטיבה המרתקת והמופלאה שלו במוזיאון ת"א. פרופ' מוטי עומר, עושה צדק היסטורי באופן עקבי במשך כל שנות ניהולו את המוזיאון, ומעניק לקהל הישראלי את הזכות לחוות בתערוכות של טובי האמנים שלנו, שמסיבות שונות ולא אובייקטיביות לא זכו לאפשרות זו בימי חייהם. וגם אם זכו להציג בתקופות קודמות, שהדור הנוכחי עדיין לא היה קיים, הרי שלטון קליקה מסוימת בסצינה האמנותית התל אביבית התעלם מנוכחותם, וגזר עליהם להיות אלמונים.כל זאת – למרות שרוברט באזה יליד אתונה הוערך בביקורות אמנות של טובי מבקרי האמנות בתערוכות שעשה עד שנות הששים, כאמן ייחודי באיכותו. כאקוורליסט מחונן, שציורי צבעי המים שלו מפתיעים ומרהיבים עד היום. הוא זכה להערכת ד"ר חיים גמזו, גדול המבקרים שהיו לנו, ראובן ברמן, יואב בראל ועוד.

    אך יכולתו הוירטואוזית בשליטה במכחול צבעי המים, שמנגנים על לב כל צופה, לא היתה יחידה. את אישיותו רודפת הצדק והכה אנושית ביטא להפליא בדגמים לפסליו ובתבליטים – שם הביע את מחאתו נגד עוולות חברתיות ובמיוחד יצא כנגד המלחמות. תבליטו "עוזי מפורק"העשוי טרה קוטה צבועה בלבן, והמודבק על רקע עץ צבוע בשחור מ-1953, הוא בעל עוצמה ונוכחות הפונה לכל אחד, ומזכירה את ציורו של פיקאסו "גרניקה", שזעק בו כנגד הפצצת הכפר הספרדי והשמדת תושביו במלחמת האזרחים הספרדית. הקומפוזיציה של חלקי ה"עוזי" המפורק היא זעקתו של באזה כנגד כל המלחמות שגורמות לקטל.

    בציורי המים האווריריים, שרובם משקפים את הנוף הישראלי הטבול באור, אור שהכיר בילדותו ביוון, יש ביטוי לאישותו החצויה בין הנטורליסטי והאכספרסיבי לבין המופשט הגיאומטרי. הוא הכיר את כל תולדות האמנות  בשנים בהן חי בפאריס, התיידד עם גדולי האמנים, וספח אליו התרשמויות מכל העושר שחזה בו. ציוריו מתקופת "אופקים חדשים" יפים יותר מאלה של זריצקי, שטרייכמן וסטמצקי גם יחד. כך אנו מוצאים בציוריו המאוחרים  והבשלים, קומפוזיציות מופשטות, שניכר בהן שיצר אותן פסל. הן מאד מחוברות לתולדות הפיסול הן מראשית המאה העשרים, והן לזרמים שהפציעו שוב מחדש בחלק השני של המאה, ונראים עד היום אצל הפסלים האנגלים  והאמריקניים. אלא שהוא לא זכה לכך שאת המאקטים שלו, הפסלים הקטנים שהיו כעין סקיצות הכנה לפסלים מונומנטאליים – לא זכה שיממשו אותם בגדול. מלבד פסל נפלא אחד, "שער לחופש" מ-1969, שהוצב בגינה שליד ביה"ס לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן. למרבה הצער, הפסל הושחת, כפי שקרה לפסלו של תומרקין שהוצב בקמפוס אוניברסיטת ת"א ליד בנין "מכסיקו", ונשאר שם ללא החלק המשמעותי שנגדע ממנו. ל"שער החופש" של באזה לא היה אפילו מזל כזה, ולאחר שהושחת סיים את חייו באתר גרוטאות ברזל להתכה.

    לאוהבי האמנות יש הזדמנות פז לחזות בציורי מים מופלאים שמזכירים את נחום גוטמן, אך יש בהם את ייחודיותו של באזה. הם פשוט מלטפים את לבו של כל צופה בהם, בשקיפויות, בשכבות המעודנות, ובשילוב של היסוד המופשט עם היסוד הפיגורטיבי ואכספרסיבי גם יחד. כך גם הדגמים לפסליו המחוברים לפסליו של ברנקוזי בשאיפה להגיע אל על, בתנועה המאורכת שלהם ובבניה הצרופה, החזקה והמושלמת.

    בספר היפהפה המלווה את התערוכה, פרי עבודתה של פרופ' גילה בלס, מקופלים תולדות חייו, שנעו בין ישראל (בה היה מחלוצי האמנים ביפו העתיקה, ובצפת) לבין פאריס, ובין ישראל ליוון, שם בילה את שנותיו האחרונות.  לשאלה מדוע בעשורים האחרונים לחייו הפוריים לא נחשף לתערוכות בארץ אלא רק בפאריס ואירופה – למסתורין הזה אין תשובה בספר.

    מה שמשמעותי הוא - שלמוטי עומר היה חשוב להעניק לשוחרי האמנות בארץ את האפשרות להכיר אמן דגול זה, תוך חוויה מסעירה, שהעלעול והקריאה בספר רק מחזקים אותה.   לא להחמיץ!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל