מאיר שניצר, שאני בדרך כלל נורא אוהבת את הביקורות שלו, נורא תקף את הסרט עליו אני הולכת לכתוב,

לקחתי את זה כנראה נורא קשה מידי כי כמובן שיוצאים לא מעט סרטים ישראלים אבל מעט, מעט מאוד סרטים ישראלים מצליחים "לעשות לי את זה" כפי שהסרט הזה עשה.

עוד מלפני חודשיים שהחלו לשדר את הטריילר הזה (אולי אפילו יותר, מי זוכר) ידעתי שאני רוצה לראותו, וחיכיתי בסבלנות,

בדרך כלל לוקח לי לא מעט זמן "להשאב" לתוך העולם של הסרט. בסרט הזה תוך כמה דקות כבר לגמרי הייתי שם.

עולם עשיר, עיצוב אומונותי כלכך מדוייק ודמויות כה עגולות ומלאות זוכות להכניס לסרט הזה כל מה שצריך.

הסיפור לא מסובך מידי, במוסך יפואי המנוהל על ידי ראובן (מוני מושונוב), עובדים בתו מלי (דאנה איבגי) ובנו מאיר (רועי אסף), ועוד שני עובדים ערבים, חסאן ובנו תאופיק (מחמוד שלבי). 

מאיר שאמור לרשת את ניהול המוסך סובל ממעין תסמונת "הולדן קופילד" (תסביך נחיתות ע"פ סלינג'ר) וסובל מהשוואות בלתי פוסקות (אך דוגרי, די בצדק) בתפקודו במוסך למול תאופיק. הוא מנסה למרוד ופוגע בעיקר באימו (רונית אלקבץ). מלי ותאופיק מנהלים רומן סודי ממנו היא נכנסת להריון, וממש טיפהל'ה לפני שהם בורחים להתחתן בקפריסין, מתפרץ ריב בין תאופיק ומאיר שנגמר בפציעה חמורה של מאיר ממנה הוא מת לבסוף מפצעיו. וזו רק ההתחלה.... ופה אפסיק לגלות לכם את ההמשך.

מה שכן אגלה,זה  שכל אחת מהדמויות הנל, מדוייקת, מרגישה כה אמיתית, ועם כל הקונפליקטים בין הדמויות עדיין הצלחתי להרגיש רחמים על מלי, שבהריון מרוצח אחיה, להרגיש "לא נעים" כלפי תאופיק שנכנס לכלא על הריגה שלא לגמרי בצדק, ועדיין, למרות כל הצרות שגורם להם מאיר, תחושת הקיפוח הדהדה בי ממש.

המשחק של איבגי מעולה, מושונוב משחק דמות כלכך מלאה, בו בזמן הוא אב כועס למאיר הסורר, מבין ומתחשב בבתו המבולבלת, בעל אוהב ומפנק לאשתו הילדותית והמתפנקת, ומעביד הוגן לתאופיק וחסאן, ובכל ה"תפקידים" הנ"ל הוא מדויק ואמיתי ומשאיר את זה בסך התכונות של "ראובן".

הסרט מתפאר בהרבה צילומים נפלאים, מלאי תוכן ופרטים קטנים, באמת צל"ש גדול מגיע לעיצוב האומונותי, תמונות מלאות בחללים עמוקים, והכל מדויק כלכך עד לרמה ששמים לב לתאורה בכל מקום (ותאמינו לי שכל מה שקשור לתאורה ואליי הוא מקרי בהחלט), והמוזיקה, מתאימה בול, באמת היא מוזיקה מקורית בסגנון ים תיכוני, נראה לי סוג של יווני, אבל מאוד נעימה לאוזן ודרמטית שלעצמה.

צדק שניצר שאמר שהסרט יוכל לשמש סטודנטים רבים לקולנוע בכל הקשור באסתטיקה אתיקה ומה שביניהם, ויכול להיות שמעבר לסיפור האהבה ביניהם אין יותר מידי אינפורמציה לגביי תאופיק ומלי, אבל סיפור האהבה מספק מספיק דראמה כדי להעביר בשלום כמעט שעתיים של סיפור נפלא ומרגש שהוא תענוג לנשמה ולעיניים יחד.

באמת, קרן ידעיה שיחקת אותה!

*אחרי עריכה ולאור בקשותכם: להלן הקישור לטריילר:

http://www.youtube.com/watch?v=iNeXNVQpKqE