ללא ספק שחודש אפריל הביא עימו משב רענן של יצירה מקורית שכל אחת לוקחת את המאזין למקום אחר. לכן, סיכום החודש הזה מאופיין בסימן שאינו חד משמעי, כי הבחירות בין היצרות היו קשות וכמעט בלתי אפשריות ומכאן שהסקתי כי נכון יהיה להביא לפניכם מקבץ שירים רחב יותר, מגוון יותר ובלי צל של ספק מעניין הרבה יותר.
נתחיל במקבץ שירים שהוויתם הכללית מאד מזכירה את מה שנשמע מעל גלי האתר. כלומר, מרגיש שבתקופה האחרונה כולם עושים שירים שהם מאד קליטים, מאד נעימים, ואיפשהו(עם כל הצער שבדבר) הכל נשמע אותו דבר. הגוון המוזיקלי חסר ייחוד, שונות, בולטות ונועזות, אבל יחד עם זאת הנעימות אכן עוטפות,מלטפות ובעיקר מדבקות. בחרתי כמה יוצרים מהחודש האחרון שגם הם מאד לבביים, אך הצליחו להתעלות טיפטיפה מעל הביצה הבינונית.
ארנון טל- כוכב שביט- משהו מעט חצוף נפלט בהגשה של ארנון טל, הקול הלא מלוטש, המבט הישיר והמתחכם שמחפה על חיוך ביישן שבהחלט מבין כמה סדרי עולם. סינגל ראשון מתוך אלבום שיקרא- "עכשיו זה זמן טוב". ארנון טל מרגיש לי כנה ואמיתי יותר מהקולגות שבסביבה. http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=VkRCU1JrMXJNVVZSV0hCUFVrVlZPUT09K1Q=&br_id=578 רוני אלטר- למות קצת- רוני אלטר היא אחד הקולות המוערכים שיש בתעשייה, רובנו מכירים אותה מההרכב מטרופולין, אך בנוסף תרמה את קולה לשמות גדולים בסצנת המוזיקה בישראל. שם השיר מושך תשומת לב מתוך אמפתיה ועניין אמיתי להבין את הסיבה מאחורי הרצון למות קצת. ההפקה המוסיקלית המצוינת של עופר מאירי (מטרופולין) מחזיקה את השיר איתן וניצב אל מול המתחרים. אמיר דדון- אור גדול- לרגע נדמה ש"אור גדול" הוא שיר רוק'נ'רול שדומים לו כבר שמענו בעבר. אך כשמטים את האוזן ומפנימים את התובנות הרגשיות, הזועקות מתוך השורות, הנוגעות עמוק בתוך הנפש, אי אפשר שלא להתפעל מהנשמה הענקית שמציג אמיר דדון שכובשת בסערה את לבנו. http://www.youtube.com/watch?v=ItEoc9rhehs תמי פדרמן- לרקוד לבד- קולה העדין והמתוק של תמי פדרמן שמסתלסל בזהירות רבה בין גבולות הקיטש לא יכול להשאיר גם את הציניקניים ביותר באדישות. ריכוזיות כה גבוהה של שבריריות מלאה ברגישות יכולה בקלות לגרום למספר לא מעט של מאזינים לסלוד מערמת הדביקות, אך ההפקה המוזיקלית של אסף אמדורסקי ותרגום לעברית של שילה פרבר הופכים את השיר למתכון מושלם של יופי רך להנעמת שעות בין הערביים. http://e.walla.co.il/?w=//1666332
נמשיך עם סינגלים שהפתיעו אותי, גרמו לי לעצור לרגע ולהרהר ובעיקר הרקידו את הפרפרים בבטני במחול מסחרר . הסיבות לבחירת האומנויות הספציפיות שלהלן הן רבגוניות, ולדעתי, אלה הם השירים שכולנו צריכים לפזמם, כי הם מעידים על כך שתרבות המוזיקה בישראל עדיין חיה, בועטת ויכולה לשקשק את השרירים שלנו, מהלב ועד לעכוז, לכדי התמסרות טוטאלית.
סיוון יחיה- לואי ריח הבאגט הטרי, הקפה המהביל והקרפ המתוק קפצו אל דמיוני כשסיוון יחיה קראה בשם לואי. לפתע מצאתי עצמי תרה בין חלונות הראווה, בתי הקפה, מופעי הרחוב ומתאהבת ברומנטיקה הפריזאית שאינה יודעת גבולות. בחלומי הקצר נעמדתי מול נגן אקורדיון שניגן באהבה את חייו, ורקדתי בצעדים איטיים וקטנים לנוכח התווים שהפיק מכלי נגינתו המנופח. לפסיעותיי הקלות הצטרף בחור, ג'נטלמני, צעיר, שאחז בידי והוביל את תנועותיי ומתעלות הביוב צצו חתולי הרחוב שייללו במקהלה. ככל שהתקדם הזמן השתחררתי מן כבלי ההיגיון והרשתי לעצמי לחוות את פריז כחוויה מעצימה וסוחפת. צעדי הריקוד הזעירים שלי השתנו לפסיעות ענק חופשיות וחולמניות, ולנגן האקורדיון נוספה תזמורת שלמה וססגונית. המקומיים שברגע הראשון נראו מופתעים, הגיחו מכל עבר בשלל צבעים ומילאו את התמונה לכדי תהלוכת ריקודים עליזה והרחוב כולו הפך למלא חיים בן רגע.צחוק גדול ובלתי נשלט התגלגל החוצה במעלה גרוני, ילדים שרו, אמהות סבו במעגלים, סוחרים רקדו בשורות ארוכות כשהם אוחזים אחד בידו של שני, ולפני שהספקתי לעכל את המתרחש הצטרפתי למקהלה הקטנה בשירה שנחתה על לשוני. "הו לואי לואי...". השקט בסיומו של השיר הכה בי והתעוררתי מתוך ההזיה. באותו רגע הבנתי כי סיוון יחיה לוקחת את כל הריחות, האורות, התחושות, הקולות והטעמים של צרפת ומגישה אותם ארוזים בקסם המעורר כל חוש בגופינו, וזאת מבלי שהקהל מבין ולו מילה אחת בצרפתית. http://www.youtube.com/watch?v=LrTQ9StgwoA&feature=related
שירי הדר- ירח אפקטים של חלום מטשטשים את האווירה כדי להכין את הריחוף במלואו לקולה המיוחד של שירי הדר, שלוקח את החלום לאזור דמדומים מתוק וענוג. "ירח" הוא סינגל ראשון של הדר מתוך אלבום בכורה שללא ספק מרים רף גבוה בציפייה לשיריה הבאים. שירי הדר, שמתפקדת גם כקלידנית להקת "איזבו" מצוידת כשאר חבריה להרכב בקרטוב אוונגרד שהופך שיר לכאורה פשוט וקל למנגינה שתופסת את האוזן ושובה את הלב להדהוד מחשבתי לתעופה בחלל. סינגל ראשון שנותן שואו בצבעים רכים, אך עמוקים, הוא בהחלט סיבה להצדיע ליוצרת שמופקדת על מילים לחן עיבוד וההפקה מוזיקלית!!!
Onili-Got To Get בעודי מקשיבה לסינגלים החדשים, שהצטברו על צג המחשב שבביתי לכדי שורה ארוכה, נפלו עיניי על ציור הארנבון הורוד, אותו סמל שמייצג את אחת התופעות הייחודיות ביותר בין כתלי ארצנו. לא יכולתי להתאפק ומיד פילסתי דרך ועיכבתי תורם של שירים אחרים רק כדי להקליק על הסינגל החדש של גברת אונילי. ובכן, היכרותי הראשונית עם נילי אוחיון נערכה לפני כשנתיים (אולי שלוש) כשחילקה את נשיקתה הראשונה והעסיסית בשם "גיימז". צליל חדשני שכזה לא שמעתי מעולם, האומץ והיצירתיות של הבחורה הססגונית ניכר בעיקר בחיבור הלא מוכר בין מוזיקה אלקטרונית למוסיקת רוק וליצירת ז'אנר כובש לחלוטין בשם אלקטרו-רוק. הסינגל החדש, Got To Get, מצויד בקולו של רן שם טוב(איזבו) ומלווה את יצאת אלבום הבכורה של השפנפנה המוכשרת, שנקרא Be SomeBunny. גם סינגל זה בדומה לקודמיו לוקח את המאזין לטרוף של אנרגיות בעולם שכולו מגניבות, תעוזה וקצב. לא נותר, אלא להגביר את הווליום ולהישאב ליצירת האומנות הטרייה מביתOnili . http://onili.bandcamp.com/track/got-to-get-feat-ran-shem-tov
הברירה הטבעית- הלילה "האם זה שלמה בר?" שאלתי את עצמי כששמעתי את צליל קולה של הזמרת ההודית, ליאורה יצחק. בשנייה ה- 15 פצה הבר את פיו וגם אז שאלתי:" האם אכן מדובר במוביל הברירה הטבעית?!" איפה התופים הגועשים?ההתמסרות לקצב הבלתי נשלט? היכן חבויים הגינונים המזרחיים ואווירת החפלה האותנטית המאפיינת את שיריו? לאחר 30 שנות פעילות, יחד עם הברירה הטבעית, חושף שלמה בר רבדים חדשים שהיו חבויים בו. השלווה והרוגע מחלחלים החוצה מתוך השיר, הלילה, ומלטפים בנעימות. עידון ושקט איתנים וחסונים מצליחים להגיש את אותו הבר במלוא אונו, אולם בצבעים רכים. ברגישות הוא מפלח לבבות בעצמה שבקולו, ובשבריריות עוטף את הז'אנר הבלוזי ומוליד אותו מחדש בסגנון שכולו שלו. בעזרת חידוש זה לשירו של ארז הלוי, מגלה בר פנים חדשות, המלאות באותה התשוקה ובאותו הכישרון, שבפעם זאת לוקחים את המאזין למקום רענן מלא נינוחות,עומק ודממה. הבחירה בסינגל ראשון לאלבום חדש עם מפנה שכזה ראויה להערכה ובטח שראויה להאזנה. http://www.youtube.com/watch?v=QSOoETtmrpo J.Views- This City Means No Love השבוע נתקלתי בשיר Smooth Criminal באחת הסדנאות בהן אני משתתפת. נחת נוסטלגית גרמה לי לפצוח בריקוד חושני לקולה של נועה למברסקי. עיבוד כה שונה, מהמקור הג'קסוני, שנעשה ע"י הלהקה, הפך את חברותי לשיעור לסקרניות ומרותקות. כמעט אף אחת מהנוכחות לא הצליחה לזהות את היוצר הראשוני, אך הביצוע של J.Viewz לא השאיר אותן אדישות והוציא מכל אישה בחדר את המיטב. This City Means No love סינגל שני מתוך אלבום חדש ללהקת J.Viewz שמפסלת את דרכה בעיקר בשוק הבינלאומי. הרכב ישראלי שמצליח לשלב בין ז'אנר הג'אז לבין המוזיקה האלקטרונית ויורה מקצב סקסי באווירת פאב אפל וחשוך. הגיע הזמן שלא נישאר שאננים למוזיקאים הבינלאומיים שלנו, ונעזור להם להצליח גם בארץ! http://www.youtube.com/watch?v=Zf7znde4B_c&feature=related
|