אפרת גוש- מצעד הגאווה אני שמחה, ממש מאושרת בשבילי, בשביל עם ישראל ובעיקר בשביל אפרת גוש, שהשתחררה מכבליו של יוני בלוך ומפתיעה אותנו בשיר אחר שיר עם האמת הכי נקייה שאפשר לבקש. זה לא שיש לי דבר רע לומר על בלוך, נהפוך הוא, בלוך הוא יוצר רגיש ומלא בציניות גברית משובחת, אבל לקחת נערה מבולבלת ולנסות להלביש אותה בחליפה גברית סרקסטית במסווה של רגישות לא נותן את תוצאת הפרחיה, הלבלוב והנסיקה של גוש, המופקדת על מילים ולחן של השיר הנפלא הזה והקודם לו(אה אה אה). הכנות פורצת מגוש כאילו הוחזקה שנים במרתף חשוך, החוסר דיוק שמעלה את ניצוץ השובבות הפועם של גוש רק רוצה לשחק עם מוחינו, והנה, קבלנו תוצאה נהדרת חסרת מעצורים ודורסנית. כל הכבוד!!! http://www.youtube.com/watch?v=z2IqNfmzjaw
הפרויקט הסודי-Climb ועכשיו הגיע הזמן להודיה. אלוהים יקר שלי, אני רוצה לומר לך תודה על שהחזרת את נילי אוחיון מצרפת הרחוקה ישירות לארץ ישראל. בצד הפרוע וגדוש המרץ של אונילי כבר הספקתי להתאהב, ליבי הלם בחוזקה, גופי התנועע ללא שליטה, והנה הפתעה! אונילי חושפת צד יותר שקט, מלא במתיקות. בחיבור עם הקלידן שאולי עשת אנחנו מקבלים את הפרויקט הסודי בשיר שיורה גבוה לשורות הבינלאומיות. פתיחה מעניינת של קלידים ושירה שמגרה את האוזן, לאחריה נכנסים גיטרה, בס, תופים, שפוערים לפתע עומק בסגנון שמאד מזכיר את העיבודים הפסיכדליים של רוקפור. הפזמון משתנה בערמומיות לקצב קליל וילדותי וביחד קבלנו את הטיפוס בעלייה למעלה של הפרויקט הסודי. גם כאן, בדומה לשיריה של אונילי מתערבבים סגנונות מוזיקליים שונים לכדי פסיפס שיוצר ז'אנר חדש, שאני בעצמי עדיין לא משוכנעת במילים הנכונות כדי לכנותו. שאולי עשת נכנס עם שותפתו למסע במערבולת זמן שתנחת בכל פעם בפאזה אחרת ותפלוט תווים מהפכניים שיפליאו אותנו בהערצה. מרענן!!http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=717383
גל דה פז- קובי שלי אחרי שיחה קצרה עם אלוהים, אפשר להרים את הראש ולהביט אל על כי לצדו, עם חיוך גדול, מנופפת לשלום, לא אחרת, מג'ניס ג'ופלין, שמתמוגגת ומתערסלת בתוך ענן קופצני, מהאושר שה- Bobby mcgee שלה עובד לשפת הקודש וזכה לביצוע ענק של יוצרת צעירה. גל דה פז שיחררה כבר כמה סינגלים לקראת אלבום הבכורה שאמור לצאת החודש. בכל פעם שהאזנתי לשירים של דה פז, התלבטתי ארוכות אם להכניס אותם לרשימה המנצחת של החודש, או להותיר אותם שוחים בזיכרוני המדשדש. משהו בדה פז תמיד קורץ אלי, אך משום מה עדיין לא יצא לי לכתוב עליה ולו מילה קצרה. והנה, כל דבר קורה בזמנו, ואני שמחה לבשר שגל דה פז בעלת הקול המתקתק שרק מחכה לפרוץ בסערה כבשה אותי בטורנדו כשהצליחה להיכנס לתוך נעליה הענקיות של ג'ופלין ולמלא אותם בדיוק ובהתאמה כמו לכלוכית הקטנה, ואף הצליחה להשיל מהשיר כמה פירורי אבק ולהוסיף לו מספר צבעים חיים. http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=VFZSTk5FMVVUVFJOYWtrOStL&br_id=578
ליהי עטר- לרקוד אחרי הודיות, מבטים ושיחות, אלוהים ממטיר עלינו שמש עזה שמטפטפת מלמעלה את חדוות הבילויים. כן, כן, הקיץ הגיע, ואיתו משב רוח משוגע של מסיבות. להניע את הטוסיק מצד לצד, להשתכשך באגם צונן, להשתכר עד איבוד הכרה ואז לאחוז בבקבוק מים קרים במיוחד, להצמיד אותו לפה ולשיר במלוא הגרון כאילו מדובר במיקרופון. לרקוד, הסינגל החדש של ליהי עטר, הוא שיר הפופ האולטימטיבי למסיבות בריכה, לנסיעה באוטו, או סתם להגביר את הווליום בבית ולאבד את הראש . להיט קיץ פשוט ומלא אנרגיות שמיד משפר את מצב הרוח. בלי מניירות מיותרות, מדובר רק בקצב מקפיץ ומילים פשוטות, ללא הרהורים ומחשבות בדיוק כמו ששיר פופ צריך להיכתב- אז תתחילו לרקוד!
אליזט- Sob a Luz Do Luar לאחר המסיבה הפרועה בים ובבריכה כל מה שמתחשק הוא להסדיר את הנשימה בהליכה לאורך החוף שהחול מלטף את אצבעות הרגליים והשקיעה מאירה את אורה השלו. אליזט שהגיעה אלינו מברזיל מנחיתה משקל כבד של נינוחות היישר מהחופים האקזוטיים ומדריכה אותנו לעבר צלילה של רגיעה שאינה שקטה מדי, ומציבה אותנו חיוניים להמשך ערב של חיזור רומנטי לזוהר הירח. אליזט משחררת בקרוב אלבום חדש בשם "הצבעים שלי", אלבום המחבר בין הצד הישראלי למוצאה הברזילאי. כששמעתי אותה לראשונה התעניינתי בעיקר בגלל שאליזט מביאה איתה משהו שונה ואפילו זר, אך מוסיקת הסמבה לא התחברה אצלי עם השפה העברית הקלוקלת, וכעת ששרה אליזט בשפת אמה הקסם של האישה המיוחדת הזו כישף אותי ברכות ועדינות שמזמן לא הכרתי. http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=VkZod1FrNUZNVFpaZWtKT1pXdHJPUT09K1Q=&br_id=578
קרולינה- צר לי צ'רליכשמפרגנים לכוח הנשי, אי אפשר שלא להזכיר את הדיווה פרועת השיער,קרולינה אברץ. זה לא משנה איפה היא נמצאת ומה היא שרה ואפילו עם מי, לקרולינה יש אבקת קסמים אותה היא מפזרת בחן ובמינון הנכון בכל פרויקט מוזיקלי בו היא משתתפת. קרולינה היא מלכת הגרוב, שמעיזה ,פורצת באומץ ומצליחה בטריק של הוקוס פוקוס להפוך כל שיר לנקודה זוהרת ומנצנצת שלא ניתן להתעלם ממנה בנוף המוזיקה הישראלית. אז צ'רלי, לנו לא צר שקרולינה התעכבה ונשאר לה זמן לכתוב לנו יצירת מופת חדשה בקצב הרגאיי. http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=TmpjM09UTTRNelE9K0k=&br_id=578
מיכל כהן- נוסעת כמו כולם בחצי דקה הראשונה ששמעתי את השיר, כמעט ופסלתי אותו על הסף. סגרתי את הדף המוזיקלי האינטרנטי ופניתי אל השיר הבא. אבל, לא הצלחתי לשמוע את השיר הבא, לא הצלחתי להקשיב ולהתרכז, מחשבותיי שטו עמוק אל סל המחזור שעומד בפינת המסך בחרטה.הרגשתי שעשיתי טעות, הרגשתי שקבלתי החלטה פזיזה והשלכתי לסל משהו שאינו ראוי להיות שם. מיכל כהן מביאה איתה משהו אותנטי ומלוכלך, אין פה התעכבות על הפקה מוזיקלית מדויקת, על שירה נקייה והרמונית, אין כאן שמאלץ מעושה . יש פה אישה בשלה שיודעת בדיוק מה היא עושה ושמה פס אחד גדול על מה שקורה מסביבה. מיכל כהן מזכירה לי מאד את אתי אנקרי גם בגוון הקול וגם בטונציה הבועטת, האמיצה שלא מחשבנת לאף אחד. כבר הרבה שנים חיכיתי שתגיע מישהי עם ביצים, והנה זה קרה, מיכל כהן מחזירה לאור הזרקורים את הרוק הנשי האמיתי ואני מתמוגגת מאושר, אומנם אוזניי כבר לא רגילות לחספוס שכזה, אבל שמיעה נוספת גרמה לי להתמכר ומכאן אני אומרת לך, מיכל יקירתי, תודה! http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=Vmtaa2QySnJOVlpOVkZwVFYwZG9VRlpyVmtaUFVUMDkrTw==&br_id=578
יעל קראוס- Boo חזרה לשנות ה- 20, חזרה לתקופה שבה רק החל הג'אז לקבל גוון ייחודי משלו, מחלחלת עמוק בין הזמרות המצליחות בעולם במאה הנוכחית, והנה זה הגיע גם לישראל. יעל קראוס, סולנית פאניק אנסמבל, משתמשת בנשיות שלה כגל ענק שמתנפץ ביצירתיות מושלמת. השימוש במילה Boo כחלקים שונים במשפט מעידים על יכולת מרשימה של מוזיקליות אינטליגנטית שיוצאת בדרך כה מקורית. הקול המלטף והמחבק יוצר דיסונאנס ענק במילים הנוקבות ובמשפטים שאומרים אמת עמוקה ולא מתפשרת בפרדוקס מתוחכם. קראוס שופכת אור על הזוגיות המודרנית העגומה, זוגיות שמתיימרת להראות את ההצלחה באינדיווידואליות של כל אחד מרכיביו של השניים, ומרוב ההתעסקות באחד שוכחים איך להיות ביחד. קראוס מצטרפת לרשימת השירים הטובים של החודש בדילוגים קלילים, ומוכיחה בצורה משמעותית שהכוח הנשי פורץ דרך בימים אלו.http://www.youtube.com/watch?v=CTaxvX4uw6o
אז כן, העוצמה הנקבית הייתה הסמל שאפיין את חודש מאי,אבל לא יכולתי להתעלם משני הרכבים גבריים שבלטו מאד מעל האחרים. לכן, בלי הרחבה מיותרת: מרפסות- חיפשתי משהו אמיתי עיבוד מבריק, לא האמנתי שמדובר בהרכב ישראלי, עד שהגיחה השירה בעיברית. שאפו אחד גדול! http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=VG1wQk0wMUVXWGROVkVrOStL&br_id=578
Whitebell- I Like Youהרכב צעיר מאד מקרית מלאכי שכבר הספיק לזכות בתחרות אמנים צעירים של סלקום ולהופיע עשרות פעמים- התחלה מרשימה!!!
חודש מאי הבליח זיק של אופטימיות, אני צופה לשינוי בכל סצנת המוזיקה הישראלית, אבל דברים טובים מגיעים במנות קטנות, לפחות בהתחלה, ואני אציג כל סנונית של מפנה ולו הקלה ביותר. אל תפסיקו לעשות מוזיקה לעולם!!J |