כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    פיק דאם

    ביקורת על "פיק דאם"

    פיק דאם

    0

    אמנות ובמה  

    1 תגובות   יום ראשון, 27/6/10, 23:27


    פיק דאם

    באופרה הישראלית

    הפקת האופרה הלאומית של וורשה העולה באופרה הישראלית – פיק דאם מאת צ'יקובסקי, היא האופרה המדהימה, המרתקת והמפעימה ביותר שעלתה באופרה הישראלית מאז דון קרלו של וורדי.

    שלא כמו אופרות מוכרות ופופולאריות בהן התלבושות והתפאורה עושים את החוויה, על רקע מוסיקה שהם מהמהמים לשימעה – האופרה פיק דאם היא אופרה אחרת. היא אינה מועלית לעיתים תכופות. כי כמו במקבת של שייכספיר, יצוק בה משהו אפל, הנוגע בשכבות העמוקות, האפלות והנסתרות של נפש האדם.

    תענוג לחזות באופרה זו קודם כל בגלל המוסיקה האלוהית של צ'יקובסקי, מענקי המלחינים הרוסיים של המאה ה-19. במוסיקה מלאת הרגש הזו שזורים מוטיביים עממיים, ציטוטים ממלחיני עבר שהוא העריץ, וככלל – היא נוגעת ישר בלב כל אחד. ותזמורת האופרה-הסימפונית של ראשון לציון, משמיעה אותה תחת ניצוחה של קרן אן וילסון מלאת הרגש בעצמה, ביכולת פנטסטית. במיוחד בולטים הנשפנים בקטעי הסולו שלהם.

    הבמה מעוצבת ע"י בוריס קודליקה בעיצוב מודרני ומופלא. השימוש שלו בצילומי ווידיאו ברקע – מכניס את הצופים לתחושת אווירת האירועים כמו היו נמצאים שם אותה עת. במיוחד בסצינה האחרונה, בה השמיים הקודרים מלאים בצפורי טרף שחורות, ומתחת הגשר עליו עומדת הגיבורה, ליזה, זורם הנהר – וכל זאת בצבעי שחור לגווניו. הצבע השחור שולט בתכלית השליטה על החלל הענק של ההתרחשות. וראה זה פלא – לראשונה בהיסטורית האופרה הישראלית, חרף האפלולית השולטת בבימה – פני כל זמר, שחקן או רקדן מוארים כדבעי, ואתה רואה היטב את הבעות הזמרים, שבהדרכת אחד מגדולי בימאי האופרה בעולם – מריוש טרלינסקי, הם כולם משחקים, מתנועעים ומלאי אכספרסיה, בנבדל מהעמידה הסטטאית שמקובלת ברוב האופרות. לפלא התאורה הנהדרת אחראית פליס רוס הישראלית, ועל כך מגיעים לה כל השבחים.

    אחרי השבחים ליוצרים, כמו גם לכוריאוגרף אמיל וסולבסקי, למעצבי להקת הרקדנים הענקית שחולקה לקבוצות בהתאם לחלקם בסיפור, כך גם להכי הכי – הקולות הנפלאים של ויקטור לוטסיוק המרשים כהרמן, ששיחק נפלא והבעותיו דיברו גם כששתק; ולדימיר פטרוב בקולו המרשים כנסיך ילצקי, הכמעט-חתן של ליזה; נח בריגר, הבריטון הנפלא בעל החזות המצודדת, ולדימיר בראון, והכוכבת של ההצגה אירה ברטמן הישראלית שלנו, שמילאה תפקיד זה באופרה של לודג' בחודש שעבר.

    מה עושה את ההפקה הזו לכה קסומה?

    ראשית, הסיפור המבוסס על נובלה של פושקין, על ליזה, נערה שגדלה בבית רוזנת שהיתה פעם יפהפיה, והיה לה סוד אודות הקלפים, שרק מי שידע אותו הצליח בכל עת במשחקיו. נישואים שהציע לה הנסיך ילצקי מבטיחים לה מעמד גבוה ועושר. היא נענית, אך לא מתוך אהבה או תשוקה. כשערב אחד, לפני שנישאה, מתהפך עולמה כשהיא נפגשת בו,בגינוניו הרומנטיים, במראהו ובתשוקה שהוא מצית בה. הוא בעצם התכוון להשתמש בה כדי להגיע לרוזנת, ולהוציא ממנה את סוד הקלפים. אך גם הוא נלכד ברשת האהבה.

    מה שכה מיוחד באופרה זו, הוא ההתמקדות בהתלבטות הפנימית של שני הצעירים, תוך חשיפת האובססיה ששולטת בהרמן, ושלא מניחה לו להסתפק באהבת ליזה.כמו אצל שייכספיר, צ'ייקובסקי העצים את הסוף הטראגי, ושינה את הסוף שבמקור, בדומה לרומיאו ויוליה. כי כך היה מקובל באופרות של זמנו של צ'ייקובסקי. וכך, מקבל הקהל הישראלי הופעת אופרה שיש בה כמה חגיגות – של מוסיקה אלוהית, קטעי מחול מרהיבים מסוגים שונים, ושירה שלוכדת אותך גם אם לא שמעת אופרה זו מעולם – כי היא פשוט מהפנטת.

    כל מילה שתאמר כאן – לא תכיל את מלוא החוויה המסעירה.שאפו לאופרה הלאומית של וורשה, לזמרי, נגני, רקדני ומקהלת האופרה – שכולם יחד יצרו חוויה מאד בלתי רגילה ומרוממת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/10 21:25:

      יש לי זוג כרטיסים לאופרה פיק דאם ביום שישי ה 2/7 בשעה 13:00.

      שייכים לחמי וחמותי שאינם יכולים ללכת.

      שורה 17, כסאות 15, 16 . רמת מחיר א, במחיר הזדמנות.

      שילחו לי מסר עם הטלפון שלכם ואתקשר...

       

       

      ארכיון

      פרופיל