כותרות TheMarker >
    ';

    לאכול בביסטרו גורדון

    0 תגובות   יום ראשון, 1/8/10, 22:08

    סשימי לוקוס, או סשימי ים תיכוני לפי שמו הרשמי בתפריט, הוא מה שמדגדג לי בקצה הלשון כשאני נזכר בארוחת הערב שאכלתי בביסטרו גורדון. זה לא שזה היה הדבר היחידי שאכלתי, אבל זה בהחלט אחד הדברים שהייתי אוכל ברגע זה, גם אם הרגע סיימתי לאכול ארוחה מפוצצת כזו או אחרת.

     

    את ההזמנה לארוחה בביסטרו גורדון קיבלתי די בהפתעה. זה היה במייל, שהזמין אותי לבוא ולבקר במסעדה חדשה, לטעום מהמנות ולהתרשם ממסעדה חדשה סמוך לחוף הים התל אביבי. אני אף פעם לא מסרב להצעה שכזו. אף פעם. אז באתי.

    ''

    סשימי לוקוס - כל מילה מיותרת.

     

     

    את הבניין בו נמצא היום מלון הבוטיק החדש, והביסטרו, בקושי זיהיתי. בנסיעות אין ספור על הכביש שמחבר בין יפו לנמל תל אביב כבר הספקתי להתרגל לחורבות הקבועות שמעטרות את שולי רחוב הירקון. אולי בגלל זה לא שמתי לב שעם הזמן אחת מגרוטאות הנדל"ן המתפוררות שינתה צורה, ובעזרת יוזמה של בחור חביב בן 32, אדריכלים, פועלים חרוצים וכ-10 מיליון שקלים הפכה למלון קטן ונחמד עם נוף גדול לים.

     

    אני מודה. לפני שהגעתי לא נכנסתי לתפריט כדי לבדוק מה בדיוק קורה שם בביסטרו גורדון, שזה אגב בדרך כלל הדבר הראשון שאני עושה לפני שאני אוכל במסעדה, אז לא היה לי שמץ של מושג אם מדובר במסעדה כשרה, אם התפריט כולל בשר, דגים, פסטות או בכלל אוכל טבעוני של קוטפי ירקות אובססיביים מאיזושהי חווה אורגנית. והאמת – זה כיף להיות מופתע.

     

    אז למרות שמדובר במלון (בוטיק) המסעדה לא כשרה, ולמרות שיש כאן פוטנציאל אדיר לשחיטה כספית מחירי המנות לא מרקיעים שחקים ולמרות שהייתי מת מרעב המתנתי בסבלנות להסברים המפורטים שניתנו לנו על המלון, על הקונספט ועל כל מנה ומנה מפי השף עצמו.

     

    די הרבה מנות הגיעו לשולחן בצלחות לא קטנות, ובמינונים לא קמצניים. אין סיכוי שאני אכתוב כאן על כולן אז הנה כמה שסימנתי לידן וי קטן. כמו שפתחתי ואמרתי, הלוקוס היה מעולה, הוא מגיע חתוך לא דק מידיי כמו שלפעמים עושים, עם צנונית, בצלי שאלוט, לימונים כבושים, צ'ילי, זיתי קלמטה ויוגורט. אחלה מנה. קשה ליפול עם לוקוס, ומי שמצליח להרוס את הדג המובחר הזה צריך לקצץ לו שתי אצבעות בכל יד. בין שאר המנות הראשונות גם סלט הניסואז עם הטונה האדומה הצרובה היה לא רע בכלל, והביצה הרכה שמגיעה במרכזו הייתה חביבה ביותר.

    ''

    ניסואז+טונה צרובה+ביצה רכה.

     

     

    במצעד המנות העיקריות היו הרבה משתתפים. פילה מוסר, שני סוגי פסטות, סטייק אנטריקוט, פרגית וצלעות טלה. מבחינתי, אין תחרות על השולחן כשיש בשר אדום, הוא תמיד ינצח. ובמקרה של הדו קרב בין האנטריקוט לצלעות הטלה האחרונות ניצחו די בקלות. הן הגיעו חבוקות יחד, ארבע צלעות חביבות, עם עשבי תיבול, שלצידן פירה ועגבנייה ממולאת בעלי מנגולד בצל ופרמז'ן. אחרי הארוחה הסתכלתי בתפריט כדי לראות מה ההבדל במחיר בין צלעות הטלה והאנטריקוט. ובכן, לאחר שגיליתי את הממצאים אחלוק אותם כאן איתכם. המחיר נע ביחס הפוך לכמות הבשר. כלומר, אנטריקוט של 300 גרם עולה 119 שקל, בעוד צלעות הטלה, שבשרן מעטר את העצם כמנהג הטבע, עולות 139 שקלים. לטעמי מעט יקר. אבל טעים.

     

    ועוד הערה קטנה, אפשר לוותר על כל מיני מילים מיותרות בתפריט. במנת צלעות הטלה למשל העגבנייה הממולאת מכונה עגבניית שטח. אני לא בקיא בכל מושגי הז'רגון הביסטרואי אבל נראה לי שכל עגבנייה מגיעה מהשטח. לא?

     

    על הקינוחים אני אוותר. לא בגלל שויתרתי בארוחה עצמה, חס וחלילה, כמובן שטעמתי מכולם. זה פשוט לא יאה בעיני לדבר על עוגות, שוקולדים ופירות יער אחרי הלוקוס והבשר. חוצמזה, כדאי שיהיה גם משהו שתבחרו לבד לא? 

    ''

    צלעות טלה ועגבניית שטח.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אורי חודי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגיות