כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    תמונת מצב

    ביקורת על תמונת מצב האמנות 2010

    תמונת מצב

    1

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום שבת, 7/8/10, 21:21

    ''
    עבודתה של תהל מאור

    תמונת מצב

    סופעונה בגלריות – זמן למחשבה וסיכום עונתי.

    אמנות ישראלית כפי שנראית בסיבוב גלריות:

    גלרית סמינר הקיבוצים (קלישר)

    גלרית המדרשה לאמנות וגלרית בצלאל

    הביקור בתערוכת סיום הלימודים בחוג לאמנות השייך לסמינר הקיבוצים, אך שוכן בבנין ביה"ס ברח' קלישר, וביקור בתערוכה הסופר- מתוקשרת "איווט" בגלריה המייצגת את "המדרשה למורי אמנות בבית ברל", ובגלריה של בצלאל בת"א - מעלים הרהורים רבים.

     

    האמנות הישראלית במחצית ה 1 של המאה ה-20  היתה בעלת אופי משלה, ניחוח מקומי וערכים פלסטיים מודרניים. אולם מאז שנות ה-70 נשבה כאן רוח מכוונת של נטיה לכיוון אמנות מושגית ואמנות עניה שהיו רק חלק ממיכלול היצירה בניו יורק ובכלל. ועדיין הן רק נתח קטן  מתולדות האמנות אי פעם. במרכזי האמנות בעולם נושבת בתחום האמנות הפלסטית רוח של מקצוענות, שליטה במכחול ובצבע, יצירת קומפוזיציות בסגנונות מגוונים, עפ"י נטית לבו של האמן.

    אך בישראל, שסגדה, ועדיין סוגדת לג'וזף בויס ושאר אלופי הכלום, חסרי היכולת לצייר או לרשום, קל יותר להסתפח ל"קליקה" השלטת, המקבלת כיסוי נהדר בתקשורת, גם אם אין לזה צידוק. דורות של אמנים טובים וראויים נמחקו מתולדות האמנות הישראלית בגלל שליטת כמה אוצרים במוזיאונים, והם שקבעו את פני דמותה של האמנות. לו מבקר האמנות הדגול ד"ר חיים גמזו היה חי כיום, היה צוחק צחוק ארוך ומתגלגל למראה דמות זו.

    העיוות נקבע ונגזר, וממשיך להתקיים בזכות תלמידי הרבי הדגול ש"ציוריו-קשקושיו" קיבלו תוארי אייקון עוד בחייו. והם שממשיכים לנהל את בתי האולפנא לאמנות. ומכיוון שכשרון ציור לא נדרש כלל ע"מ להתקבל, מעודדים הללו את הסטודנטים כיום להיאחז בטכניקות הווידיאו, הרדי-מייד והצילום, החשובות כשלעצמן אך אינן תכלית הכל. את עובדת היות המלך עירום, חושף "ציורו" של יאיר גרבוז בתערוכה הפוליטית שיש לה קשר קלוש ביותר לאמנות, ושמה "איווט". כאילו היו המשתתפים בה חבריו האינטימיים של שר החוץ, בהשתמשם בכינוי החיבה שלו. כמו אלה המשתמשים בשם "ביבי" בהתכוונם  לראש הממשלה. זילות וחוסר הכבוד למימשל.

    אמנות הנזקקת לפוליטיקה בתור קביים  – מוכיחה את נכותה. אמנות כזו לא תשרוד, ולא תכנס לתולדות האמנות העולמית או המקומית.   

    כל מסיימי החוג לאמנות בסמינר הקיבוצים יצרו יצירות פיסוליות המאגדות בתוכן מיצב, וידיאו ומושגיות שנובעות מנבכי נשמתם, ומהתלבטויותיהם של צעירים שעדיין ה"אני" שלהם מצוי בהתהוות ובהתפתחות. כך בולטים בתכונות יצירתיות אלו תהל מאור האינטליגנטית, בעבודות מרשימות במיוחד, שלוכדות את עין הצופה, בגישה פילוסופית מעמיקה המאנישה חפצים ומאזכרת זכרונות ילדות.  צחי ציפרוט בפסל של מטוס F16 שבנה מגזרי עץ, שהתרסק על משטח החול, וסביבו קופסאות כדורים שנותרו בשטח ובתוכן צילומי ווידיאו מרשימים. עומר ארליך יצר עבודה ענקית שממלאה את כל חלל האולם, עשויה מחלקי רהיטים, שברי עצים וזכוכיות, שבצירוף הקרנת וידיאו על כל הקיר - יוצרים שילוב של כוח ושבירות. גם כאן ניבטת ההתלבטות האישית של היוצר המעניין.

    רחלי דנטס יצרה בנושא הנובע מהיגד פילוסופי על מהות הפריחה והכליה של פרחים עם הרבה רוך ועדינות.  אמל תתר, שיצרה מיצג מעניין, רגיש, אינטימי ונוסטלגי כשלעצמו. שמרית פלטין התייחסה לאבק כאלמנט פלסטי, כחלק מיצירתה, ומיכל חן ביצירה המשרה אוירת מלנכוליה ובדידות.

    ''
     

    בנוסף, מפתיעים ומרנינים עבודות פיסול-החוץ סביב בנין ביה"ס.תערוכה זו נאצרה בידי אורלי רומן, במסגרת לימודי האוצרות, שמנהלים סרג'יו אדלשטין ויעל אילת ואן אסן בתכנית הבינלאומית בסמינר הקיבוצים. ביניהן: שירה ריכטר שבעבודתה "מוזוליאום לחלל מחשבה  מפואר" יצרה שאנדלייה, נברשת, משקיות ניילון בהן מחולק עיתון הארץ, ובתוכן חיתולים. היצירה, התלויה על עץ ברחוב קלישר, מקסימה ויצירתית,  והיא מגביהה את הנמוך ומנמיכה את הנשגב. כך גם יצירתה של חניתה בירנבאום שיצרה מקופסאות קרטון המושלכות בשוק הכרמל השכן, דמות של שתי רגלי הלך, כעין רובוטריק המסוגל לדלג על מרחבים בתיכנותה.

    רעיון הצמידות של ביה"ס לשוק הכרמל, (כמו הסטודיו של יורם לוינשטיין הצמוד לשוק התקווה) – מחבר את הסטודנטים למציאות הקשה והיומיומית, וממנה הם שואבים כוחות יצירה והתגברות על מאבקיהם בדרכם האמנותית. שבישראל – אינה קלה כלל.

    גם תערוכת מסיימי התואר השני ב"בצלאל" באמנות, בגלריה שבסלמה 60, היתה חפה כמעט מהישגים בציור, והעבודות לא הרשימו במיוחד. גם שם, (כמו בגלרית "המדרשה"), נצפות בציורים משיחות מכחול רשלניות. אבל "בצלאל" הרי נודע  יותר בתחום האומנויות, ובוגרי מחלקות הקרמיקה, הצורפות, העיצוב התעשיתי והתקשורת החזותית, הם אלה שלכדו את תשומת הלב השנה, כבשנים עברו. אליהם התייחסנו ברשימה נפרדת לא מכבר.

    לסיכום, מצער שכשרונות אמנותיים, כמו בסמינר הקיבוצים ואחרים, מוסטים לכיוונים צדדיים, כשאמנות פלסטית כמעט ולא נוכחת  בסצינה האמנותית. בקשר לכך – אולי ראוי היה שהתלמידים יעשו גיחות למרכזי האמנות בעולם לשם הרחבת הידע והשלמת  השכלתם.

     בצילום: עבודתו של עומר ארליך.


     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל