כותרות TheMarker >
    ';

    ביקור במוזיאון: חלק א', ידיד רובין

    8 תגובות   יום רביעי, 11/8/10, 13:49

    מוזיאון ת"א מציג  שתי תערוכות מעניינות בימים אלו. המשותף לשתיהן: התמונות צבעוניות, מרהיבות, עצומות במימדיהן, משדרות תמימות, אך מעבר לזה, שום דבר. רק מוזיאון יכול לאכלס שני יוצרים ושני "יצורים" כה שונים זה מזה במהותם, ועם זאת משיקים זה אל זה, כידיד ודוויד. כדי לתת את הכבוד ההולם לכל אחד, פיצלתי את הפוסט לשניים וכיוון שקודם ביקרתי אצל ידיד, אתחיל איתו.

    ממש מחוץ למוזיאון, נתקלתי בקבוצת ילדות אלו, שבמשחקן התמים,

    העניקו פרשנות מרנינה משל עצמן לפסל

    ''

    רובין (היש קשר לראובן?) מציג נוף ארץ-ישראלי בתולי כמעט. הברוש והטרקטור הינם דימויים מועדפים עליו (נצפו גם פרות פה ושם), והסגנון מזכיר מעט את ואן גוך וגם מאטיס מציץ לו מדי פעם. ידיד רוקד בין הפיגורטיבי לאקספריבי. בעולם זה, שמיים וארץ מתהפכים, כבימי בראשית הראשונים, ושדרות הברושים נמתחות כגלגל שיניים מבותק, בין אדמה שהיא שמש לבין רקיע חרוש תלמים.

    אחד מציוריו נדמה כעוגה ענקית מנוקדת אבני חן מתוקות. הציורים סוחפים ומהפנטים, מפתים לצלול בתוך ערוגות הצבעים וללכת לאיבוד בתוך מערבולות השמנים, שהוטחו אל הקנבס ישירות משפופרות הצבע. כפי שציינה סמדר שפי בהארץ בכתבתה על ציוריו, כי לולא הוסיף רובין את הטרקטור, לא ניתן היה להבחין כי סחף הצבעים הלזה הוא שדה חרוש. הטרקטור-צעצוע הוא שמייצב ונוסע בניחותא בתוך הכאוס הרוגש, אך העצל. כך בהתבוננות, צעד לאחור מהציור. אך שני צעדים קדימה ובמבט בוחן, נגלה לעיננו עולם שונה לחלוטין. את חרושת הצבעים מחליפה חרושת אחרת. גאיות, ערוצים, ערבות ומערות, כולן בליטות וגבנוני כמויות הצבע, מופיעות לפתע כמו פיות מבויישות, המסתתרות בתוך הסער שליחך את פני הבד. הגעש בתוך הגעש מזכיר את ההחזרה האינסופית של המתמטיקה הפרקטלית. אולם, זו האחרונה היא בניין שאדריכלה הוא אפולו, בעוד הכאוטיות של רובין פונה אל משכנותיו של דיוניסוס החייכן.

    על אף צבעוניותו העזה והנאיבית של מי שכונה, "הצייר הארץ ישראלי האחרון", אפשר להבחין אצל רובין גם בביקורת סמויה. כך למשל, סימני הגדר הכמעט בלתי-נראים, שמקנים נופך נוסף לתנועה ולתחושת הקיבוצניקיות, אך בו-בזמנית צולבים ומבתרים קלות את הסביבה והאדם. האם זהו סימן לחשש כלשהו מפני ההיטמעות בנוף האדמתי והקולקטיבי, של אותה ארץ אבודה ומובטחת?   

    כמה סמלי הוא, שבין הטרקטורונים הצנועים של רובין לבין הזוהר האמריקני של לה-שאפל, חוצץ מסדר רכבים אמריקניים נוצצים משנות החמישים, ממש בכניסה למוזיאון. ביניהם, "מכונית האמנות", של ליכטנשטיין, שהוחנתה מתחת לציורו הקבוע והעצום במוזיאון. המכוניות מרשימות ומתאימות לחלל הלבן של מוזיאון ת"א, ממש כניגוד לרקע הצבעוני של רובין, עליו מזדחלים הטרקטורונים בניחותא שטופת שמש.

    עצים ומכוניות בפתח המוזיאון

    ''

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/10 08:13:
      הי, הייתי השבוע עם הבן שלי במוזיאון.האמת שהמכוניות הדלקו את הבן שלי שלא ממש שש בזן האחרון להגיע אתי למוזיאוןכנראה שזו הייתההמטרה להביא יותר קהל... כמובן שהמכונית של ליכאנשטיין הייתה מספקיה לי בכל אופן את היתר ראיתי במוזיאון בתפן.. התערוכות של הצלם שפל והציורים של לארי אברמסון היו שווים את הביקור במיוחד של אברמסון פשוט מדהים.. וכן אני עדיין אוהבת את הפיסול של הנרי מור כשפיסלתי מאוד הייתי מושפעת או קרובה לסגנון שלו.. ברנקוזי גם מיוחד בדרכו...
        16/8/10 17:32:
      תודה לך על העדכון
        15/8/10 15:48:

      צטט: שושי 2010-08-15 13:59:08

      חבל רק שהאכסניה במוזיאון ת"א היתה כה בלתי הולמת. בביקורי בשעת צהריים מוסכו התמונות ע"י שיחות הקהל, שהיו כמעט ברמה של בית קפה.
      ולחשוב שבשביל התסכול הזה שילמתי 42 ש"ח.

       

      אכסניה?

        15/8/10 15:44:

      צטט: barbarai 2010-08-15 10:29:38

      היי שחר
      מוזיאון תל אביב לדעתי צריך להציג את עולמו ותוכנו של האוצר,אני מודה שאף פעם לא הבנתי את מיקומו ותרומתו לאומנות ,בעיני מוזיאון תל אביב זהו המרכז הבורגני ומיושן
      שמנסה להציג חדשנות עם אבק.....
      סליחה זוהי דעתי האישית בלבד......

       

      אין לך על מה להתנצל, אינני עובד עבור מוזיאון ת"א :). מהו\הם לפי דעתך המרכז החדש?

        15/8/10 13:59:
      חבל רק שהאכסניה במוזיאון ת"א היתה כה בלתי הולמת. בביקורי בשעת צהריים מוסכו התמונות ע"י שיחות הקהל, שהיו כמעט ברמה של בית קפה.
      ולחשוב שבשביל התסכול הזה שילמתי 42 ש"ח.
        15/8/10 10:29:
      היי שחר
      מוזיאון תל אביב לדעתי צריך להציג את עולמו ותוכנו של האוצר,אני מודה שאף פעם לא הבנתי את מיקומו ותרומתו לאומנות ,בעיני מוזיאון תל אביב זהו המרכז הבורגני ומיושן
      שמנסה להציג חדשנות עם אבק.....
      סליחה זוהי דעתי האישית בלבד......
        15/8/10 01:02:

      צטט: shoshan2 2010-08-14 23:18:54

      מומלץ לראות.? התערוכות הקודמות היו מדהימות. חשבתילי איך ומה? עושות מכוניות בתוך המוזיאון?? בחרת לשים תמונה של הפסל הראשון שהערצתי בתחילת דרכי באמנות הנרי מור ..תודה

       

      היה במכוניות משהו קצת סוריאליסטי, לא?

      בבקשה, לגבי מור. האם את עדיין מעריצה אותו? אני מאוד אוהב אותו (ופסל זה בפרט), אך מעדיף את ברנקוזי.

        14/8/10 23:18:
      מומלץ לראות.? התערוכות הקודמות היו מדהימות. חשבתילי איך ומה? עושות מכוניות בתוך המוזיאון?? בחרת לשים תמונה של הפסל הראשון שהערצתי בתחילת דרכי באמנות הנרי מור ..תודה

      ארכיון

      פרופיל

      שחר לאודון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין