כותרות TheMarker >
    ';

    meat carver

    אסופת טיוטות כתיבה מקייטנת הארץ 2009-

    עם "טבעות שבתאי" במסע צליינות פרטי

    0 תגובות   יום חמישי, 9/9/10, 14:21

    תוכן קריאתי הפך, בדומה לטעמי הקולינארי לשאטובריאני: בשרי ומפולח. צורת הקריאה נהייתה, כמו שאטו-בריאן קודמיו וממשיכי דרכו קשורה למקום השהיה הפיסית. במקרה שלי לא מדובר בתזוזות אקזוטיות; כל ספר ממוקם בנקודה איסטרטגית, לפעמים כולל זוג המשקפיים מצפה לקריאה באוב או העלאה באבק. מדי פעם מגיע הספר שמצליח לפרוץ את טבעת הסגר. יש ספרים העושים זאת בנחישות עלילתית דרמטית ויש המחלחלים ותופסים אחיזה שרירית באצבעות הממאנות לשחרר.או אז אפשר לראות את שנינו במקומות שונים ברחבי המטרופולין, שולי העמודים פגומים מתלאות הדרכים  קורצים זה לזה ולכל העולם-עשינו זאת. עם "טבעות שבתאי" מסע צליינות אנגלי של וו.ג. זבאלד בתרגום סוחף של טלי קונס יצאתי למסע בספסלים ציבוריים, מוניות שירות וחדרי המתנה. הביטוי אנ-טיימלי דד' יאה לסופר שמת בתאונת דרכים בשנת 2001 בגיל 57, חמש שנים לאחר פרסום ספרו הראשון "המהגרים". הספר סימן את תחום העניין העיקרי – הזכרון. וכשמוסיפים תמונות, כמו שהוא עשה- ספר על השכחה. הצטרפתי אליו למסעו בחופי מזרח אנגליה ומשם בעזרת כותבים מזמנים שונים וסוגי כלי תעבורה רבים סבבנו סביב העולם. ג'וזף קונרד בילה בלאוסופט, עיר הנמל המזרחית  ביותר באנגליה את השבוע הראשון שלו באנגליה  (1878)מבלי לדעת מילה בשפה שאותה בהמשך חייו הוא הפך לקרדום החפירה בלב המאפלייה של הקיום האנושי בכל מקום בו הוא נושא עיניו. זבאלד יוצא לדרך מבית החולים בנוריץ', מגיע ללואוספט אבל רק אחרי יומיים בעודו שוהה בסאות'וולד שאליה הוא הגיע במסע רגלי, הוא כותב: "בערב היום השני לשהייתי בסאותוולד שידר הבי.בי.סי לאחר מהדורת החדשות האוחרת סרט תיעודי על רוג'ר קייסמנט, המרגל שהוצא להורג בכלא בלונדון בשנת 1916 בגין בגידה במדינה ושאת שמו לא הכרתי. אף על פי שהתמונות בסרט הזה שבו את לבי מיד, שקעתי עד מהרה בשינה עמוקה בכורסת הקטיפה הירוקה שקירבתי אל הטלוויזיה. מבעד לתודעתי מתעמעמת והולכת אומנם שמעתי בבהירות גדולה כל מילה ממילותיו של הקריין על קייסמנט, שכמו נועדו לאוזני בלבד,אבל להבינן לא יכולתי. כרכשי,טחנה,כרכשי,עלו מילותיו של ק. ושבו ועלו בירכתי מוחי,את מכרכשת רק בשבילי.ושעות לאחר מכן, כשהתעוררתי מחלום עמוק עם עלות השחר וראיתי את תמונת כרטיס המבחן מרצדת מולי במכשיר האילם,לא זכרתי אלא זאת,שבתחילת התוכנית הוזכר הסופר ג'וזף קונרד, שהכיר את קייסמנט בקונגו והחשיב אותו לאדם הישר היחיד בין האירופאים שפגש שם, המושחתתים אם מן האקלים הטרופי ואם מתאוות הבצע והחמדנות שלהם עצמם. ראיתי אותו פעם, כך כתוב בציטטה אחת מיומן קונגו של קונרד שבאורח פלא נחקקה בזכרוני מילה במילה, יוצא אל מרחבי הפרא שמקיפים בקונגו כל יישוב,. והוא חמוש במקל בלבד ומלווה רק בנער אחד מלואנדה ובבולדוגים האנגלים שלו בידי ופאדי. כעבור חודשים מספר ראיתיו שוב יוצא ממרחבי הפרא בלווית הכלבים והנער הנושא את הצרור, מנדנד את מקלו,אולי רזה יותר אך פרט לכךבריא ושלם כאילו שב זה הרגע מטיול מנחה בהייד פרק. מאחר שלבד מן השורות האחדות האלו ומכמה תמונות מטושטשות של קונרד ושל קייסמנט החמצתי את כל מה שהקריין בוודאי סיפר על קורות השניים בהמשך, נסיתי מאז לשחזר במידת מה מן המקורות את הסיפור שנרדמתי מולו אז בסאות'וולד ( מתוך התרשלות,אני סבור).

    בשלהי קיץ 1862 נסעה מאדאם אולינה קורזניובסקה עם בנה תאודור יוזף קונרד, שטרם מלאו לו חמש שנים מן העיר הקטנה ז'יטומיר שבפודוליה אל ורשה כדי לחבור אל בעלה אפולו קוזניובסקי, שוויתר עוד באביב על ניהול האחוזה הלא-מכניסה שלו כדי לסייע באמצעות מלאכת קונספירציה ספרותית ופוליטית בהכנת המרד נגד הרודנות הרוסית, שרבים כל כך יחלו לו"        

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      lezuz
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין