0

ביקורת על יום שלישי, אחרי החגים,

תמונות מחיי נישואים

6

סרטים  

5 תגובות   יום שני, 4/10/10, 22:45

''

יום שלישי אחרי החגים  -  תמונות מחיי נישואים

 

 

 

אני ראיתי את הסרט הרומני שמוצג במוזיאון ת"א באולם ייחד עם עוד שישה צופים . מזמן כבר לא ראיתי אולם כל כך ריק וכל כך שלא בצדק.

 

יאמר מיד זהו סרט נפלא  ולא פשוט בצפייה לפחות לא בחלקו הראשון, הקצב איטי במכוון הדיאלוגים אמנם מעולים למין שוט הפתיחה הנפלא, אבל כמעט  כל שאר האמצעים הקולנועיים כמעט ומושבתים בכוונת מכוון. שוטים ארוכים מאד ומצלמה סטטית ,מזכיר קצת את עבודת המצלמה בסרטיו של עמוס גיתאי, ,צבע עכור ומנוטרל מצבעוניות , אבל איזה דיאלוגים ואיזה משחק.

 

הסרט עוסק בנושא שאין שגור ובנאלי ממנו בקולנוע , משולש קלאסי, גבר באמצע החיים נשוי ואב לבת כבת 11 מקיים במקביל מערכת יחסים עם רופאת שיניים  צעירה.

 

כאן נגמרת הבנאליה,  הבמאי  ראדו מונטיאן והתסריטאים יצרו באופן מעורר השתאות סרט ריאליסטי איטי ששואב אותך לאט לאט אבל ללא אפשרות לחמוק ממנו, לתוך הסיפור, באמינות יוצאת דופן שנתמכת כאמור בתסריט, צילום ,עריכה, פס קול, משחק נהדר ורב שכבתי של כל הדמויות  ומעל לכל בימוי מנצח .

 

אין טובים ורעים, כולם אנושיים ,כולם נוגעים ללב, אנשים כל כך רגילים. כמעט שאין התייחסות לאישיות הנפרדת של אף אחת מהדמויות המרכיבות את המשולש,אלא בתוך מערכת היחסים של המשולש. , סיפור כל כך רגיל שזה מרגיש שזה יכול להיות סיפורו של כל אחד מאיתנו.

 

 כולם מעוררים הזדהות ,אפילו הבעל הבוגד מעורר אמפטיה בכנות ההרגשה שהוא אכן נקרע בין אהבתו שאינו מסוגל  שלא לראות אותה ימים ספורים שלא לדבר על לוותר עליה , לבין הרצון לשמור על משפחתו ולא לפגע באשתו ובביתו.

האישה הנבגדת נפלאה, מרגשת וקורעת לב  בתהליך שנכפה עליה באחת וקורע אותה בהפתעה מוחלטת מהביטחון הבורגני  של חייה הנוחים במסגרת המשפחתית , וגם המאהבת מקסימה .

 כולם, כל כך אנושיים וכל כך פגיעים. והמצע הנזירי עליו מוגש הסרט  יוצר באיפוק ובחכמה רבה  אמינות יוצאת דופן המדמה סרט תיעודי.

 

צריך קצת סבלנות אבל היא משתלמת ועוד איך.

דרג את התוכן:

הציון שלי: 5 מתוך 5