כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    מריברה עד גויה

    ביקורת על גויה בפריק קולקשן

    מריברה עד גויה

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום שבת, 16/10/10, 18:53

     

    ''

     

    בצילום: פרנסיסקו דה גויה  -   "עליצות"

     

     

    ''

    מריברה עד גויה

    במוזיאון  FRICK COLLECTION  בניו יורק

    קשר סמוי מחבר את כל אחד משלושת ענקי הציור של אי פעם, רמברנדט, גויה ו-וואן גוך. שלושתם ציירים בחסד, ואלופי הרישום. ומה שמחבר אותם ניכר בהשפעת האחד על רעהו, השני על השלישי, וכוח היצירה המופלא שלהם המדהים כל פעם מחדש.

    ציוריו של פרנסיסקו דה גויה אי לוסיינטס  (1746-1828) המפארים את קירות מוזיאון פראדו במדריד, הם הסיבה העיקרית לביקורים שם. רוב ציוריו המונומנטאליים הוזמנו ע"י השלטון והאצולה, וכתב ידו בציור מוכר ובלתי ניתן לחיקוי. אך את רישומיו ותחריטיו, אותם צייר לעצמו, הן כהכנה לציורי השמן הגדולים או, לעיתים תוך סיכון חייו, בגלל נושאי הרישומים – את אלה לא תראו בפראדו. לפני כמה שנים, זכיתי לראות במוזיאון הייוורד הלונדוני מיצג מכובד של תחריטיו מכמה מהסדרות הידועות שלו, כמו הקפריצ'וס, מוראות המלחמה, ומלחמות השוורים. גם מוזיאון ת"א הציג תערוכת תחריטים שלו בשנת 2004.

    גויה למד אמנות קלאסית בסאראגוסה, משם עבר לאיטליה ללמוד עוד שנתיים, חזר לעירו והצטרף לאמן פרנסיסקו באייאו כצייר רישומים לשטיחי קיר, ולציורי פרסקו. ב1786 הוזמן להיות צייר המלך, ושירת במכחולו את קרלוס ה 3, קרלוס ה 4, ופרדיננד ה 7, וכן גם את מלך ספרד בעת הכיבוש הצרפתי, ז'וזף בונפארטה. הודות לכך התפרסם בקרב חברי תנועת ההשכלה כאמן מופלא של דיוקנאות. הדיוקן הידוע ביותר שלו "המאיה העירומה" בו צייר את אהובתו הדוכסית מאלבה,  הוסתר בביתו מיראת השלטון. גירסת המאיה הלבושה מוצגת בפראדו.

    זמן קצר לאחר מחלתו בגיל 42, שהותירה אותו חירש, החל להתמסר במשך 32 שנה, עד למותו, לרישומים ולתחריטים. בהם העביר ביקורת נוקבת על חולשות המין האנושי ובמיוחד הצביעות, הרוע והאכזריות של האינקוויזיציה. היא זו שרדפה אחריו, והצליחה לגרום לגירושו מספרד. הוא גלה לבורדו בצרפת, ושם נפטר.

    עד לפני כמאה שנה ויותר, לא התענייינו אספנים ברישומיו המקוריים של גויה. הוא עצמו, למרות שמיספר אותם כחלק מ-8 האלבומים שיצר, לא כרך אותם. אחרי מותו, חלק אבדו. בנו היחיד חאוויר שירש את האלבומים, אירגן  אותם מחדש. לאחר מות חאוויר, בנו מאריאנו, נכדו היחיד של גויה, פיזר את הרישומים לכל עבר. חוקרי אמנות הגדירו את הרישומים כ"צורת דיבור של גויה עם עצמו". במאה ומשהו השנים האחרונות, החלו לאסוף את רישומיו "האגודה ההיספנית של אמריקה". אלה, ומזיאונים חשובים אחרים כמו ה MET, מוזיאון ספרית מורגן, מוזיאון אונ' פרינסטון ומוז' פילדלפיה השאילו את הרישומים שברשותם לתערוכה זו, במוזיאון "פריק קולקשן", שהיא הראשונה אי פעם שמתייחסת ל "רוח הספרדית – רישומים מריברה עד גויה".

    באולם הראשון של התצוגה מוצגים ציורים מהמאה השש עשרה והשבע עשרה, ביניהם MURILLO, קארדוצ'ו והגדול ביניהם – ג'וזפה דה ריברה. העולם שוחר האמנות התיחס תמיד ביראת כבוד לרישומים האיטלקיים וההולנדים של הרנסנס ותקופת תור הזהב. ורק במאה השנים האחרונות, כשנעשתה עבודת מחקר ואיסוף של הרישומים הספרדיים – הם זכו לעדנה.

    וכעת המקום לגלות מדוע קשרתי את רמברנדט, גויה וואן גוך בצרור אחד. הכוונה לא היתה לציורי השמן, אלא דווקא לרישומים, בהם מתגלה גאוניותם הנעלה, כשגויה באכספרסיה של דיוקנאותיו ובתנוחותיהם, הראה את הדרך לוואן גוך. ובמיוחד ברישומי הדיוקנאות. (לרמברנדט, הקדיש מוזיאון הניישנאל גאלרי בלונדון תערוכה מיוחדת אך ורק לדיוקנאותיו העצמיים. ואיזו חגיגה זו היתה לצפות בזה. לרישומי וואן גוך הקדיש המוזיאון על שמו בשנות ה-90  4 תערוכות נפרדות, עם שנה או שנתיים הבדל בין כל אחת, רק כדי להציג את אוסף הרישומים הענק שברשות המוזיאון. כל תערוכה זכתה לביקורי בה).

     כעת,  מוזיאון הפריק טרח בעזרת כמה אוצרים-פרופסורי מחקר מכמה אוניברסיטאות, להתייחס לראשונה בניו יורק לייחוד שברישומים הספרדיים, ולהדגים כיצד הרוח הספרדית הגיעה בסופו של דבר לשיא תפארתה ברישומיו של ענק האמנות גויה. לרישומיו מוקדש האולם השני בתערוכה. המוזיאון שנמצא בשדרה החמישית פינת רח' 70, ממוקם בבית אחד משועי העיר, שהקדיש את אחוזתו המפוארת להיות מוזיאון שיציג את אוספו הענק. בקומת הכניסה מצויות פניני האוסף – קלאסיקה של כל ענקי האמנות. התערוכות המתחלפות מצויות בקומה התחתונה, והביקור לא מעייף כמו ביקור במוזיאון קולוסאלי.

    גדולתו של גויה שהתבטאה במיוחד ברישומיו, מעבר למסר החמור של הגיגיו הסוריאליסטיים הטובלים בהומור מושחז, ביכולת המופלאה לתאר מציאות לא בדיוק ריאליסטית, אלא המחשה של רעיונותיו הפילוסופים. כל רישום נהג להתחיל בכתיבת שם הרישום, ולעיתים לרשום כצה שורות הסבר. הדבר מופלא ומדהים. הרישום האהוב עלי ביותר של גויה, מאז התוודעתי אליו בלימודי באוניברסיטה אצל הגדול מכולם, פרופ' משה לזר, הוא הרישום " תרדמת התבונה מולידה מפלצות". ברישום נראה אדם שנרדם בישיבה, ראשו מונח בכפיפה על השולחן, ומעליו עטות  מפלצות דמויות עטלפים. הרישום הולם בצופה מיד. כך גם הרישומים המתארים את עינויי האינקוויזיציה, את הדמויות בעלות החזות המעוקמת המעוותת והמפלצתית. דמויות שהרקדנים בבלט "גויה" אותו תארנו בשבוע שעבר, לבשו אותם בגדים ואותה ארשת ולשון גוף כמו ברישומי גויה. כי הוא רצה לתאר בעיקר את חולשותיהם של בני האנוש, ולשם כך הפעיל את דמיונו, כוח יצירתו, ויצר רישומי דמויות עזי הבעה, כמותם אף אחד לא יצר לפניו או אחריו. כך גם ברישומי וואן גוך נראים האנשים כפופים, מעוותים, אם כי לא מפלצתיים כמו אצל גויה, ולמראה רישומי גויה וואן גוך, אתה מבין מנין צמח האכספרסיוניזם האוסטרי והשחרור של המודרניזם מהכבלים הקלאסיים.    

    ברישומי גויה בתערוכה בפריק קולקשן הקווים אינם חזקים וחודרים כמו בתצריבים הידועים של הדפסיו. כאן, המאסטר הגדול מלהטט במכחול ודיו בלבד, או בעפרון ליתוגרפי, ויוצר רכויות ועושר גוונים בצבעי השחור, עד כי אתה יכול בהחלט לכנותם "ציורים".

    אין-אין עליו על גויה. מי שיהיה בניו יורק עד ה-9.1.2011  שלא יחמיץ את החוויה. הספר המלווה את התערוכה פשוט ראוי לרכישה. מעשיר את הידע ומחזיר את הצופה לחוויה  מחדש.

    בצילום נראה רישום "הדייגים".

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל