כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    סוג של מבזקות פריפריאלי - על המבורגר מפתיעה וסנדוויצ' שבשבילו נסעתי שעה ברכבת ועוד רבע שעה במונית.

    3 תגובות   יום שבת, 23/10/10, 19:32

    בלוגרית עסוקה למדיי נהייתי ונדמה שכבר אי אפשר לעקוב אחרי כל מה שאני עושה, חובה ובעיקר אוכלת. את הזיכרון שלי החליף פנקס שאחראי על העברת הנתונים מהמוח אל תוך-DELL הוורוד שלי ואת הפוסטים הרגילים על מסעדות ברצוני להחליף בראיון מדליק שבישלתי במיוחד עברוכם. נקרא לו "פוסט מבזקון" ונגדיר אותו כ"ריכוז במצומצם של חוויותיי הקולינאריות שלא הוזכרו באתרים, פוסטים וותורים אחרים שלי".

    אז קבלו נה במחיאות קפיים סוערות ובליטוש עיניים מאסיבי את המבזקון מס' 1

    המבורגר על מקום מנוחתו של קפולסקי

    ''

     

    רחובות - עיר ילדותי היקרה, שם בבית קפה "הרצל" שנפתח כאשר הרחובותיים עוד זכרו את ניחוח הקפולסקי, טעמתי לא מזמן 300 גרם של המבורגר אנטריקות מפלצתי שעלה רק 39 ₪. הרצל הוא בית הקפה הראשון שנפתח ברחובות לפני יותר מעשור על ידי בחור אמיץ אחד בשם דודי שהביא את הבשורה האופנתית לרחובותיים המנומנמים. הוא קרה למקום שלו בשם שנכון מאוד לדברים מהפכניים וחדישים שגם במקרה ממוקמים על רחוב הרצל והעניק לרחובות את תרבות "צהרי יום שישי בבית קפה". מאז עברו הרבה חורפי, אני כבר מזמן תל אביבית ובהמבורגרים מבינה לא מעט. כל הפאר והיופי של הבשר האדום הושקעו באותו ההמבורגר ולבקשה האמיצה שלי להגיש אותו במצב "ריר" התייחסו במטבח מאוד ברצינות לכן הוא הגיעה לשולחן ועשה לי "מו" של שלום. אחרי צלייה קלה נוספת הוא חזר אליי ענק ומרשים יותר ממקודם, רחב, מתנשא לגובה קורע פיות ובתוך לחמנייה טרייה שספגה את המיצים האלוהיים שנטפו ממנו ואת גניחות הנאתי הקולינארית.

    ''

     

    ברכבת לטיול יצאנו (בעיקר על מנת לטעום מסנדוויצ)

     

    נקודה פריפריאלית אחרת היא הסנדוויצ'יה של ברכה בחיפה. המקום קיים כבר 30 שנה כך אומרים ולא מזמן כותבי האוכל של "בלייזר" פיארו אותו כל כך, שהייתי צריכה לשים דלי בשביל הרוק שניגר ממני. הסנדוויצ של ברכה הוגדר כהכי טוב בארץ מזכות סוד הקסם שלו שטמון מסתבר בניסיון של 30 שנה ובפשטות מרבית. בתור מעריצה שרופה של "בלייזר" שרוצה לעשות ילדים לכל הכותבים שלו, אני קוראת כל חודש בשקיקה את כל מה שיש להם להגיד (אבל לצערי לא לי) אז תגידו אתם, איך יכולתי שלא לקחת רכבת ולנסוע לחיפה ובחיפה לקחת מונית מהרכבת רק על מנת לבדוק את מוסד הסנדוויצ'ים המפואר של האישה והאגדה?

    ''

     

    בהגעתי מה שגיליתי הוא מקום פצפון עם שלטים שאף אחד לא נגע בהם מאז קום המדינה, כתבות עיתון ממוסגרות על הקירות ואישה אחת שמשדרת קשיחות של מבינת עניין. מקצועית אולי כן אבל נחמדה בהחלט לא - נראה אתכם מתווכחים איתה על התכולה של הסנדוויצ' שלכם, מזל שבאתי עם ראש פתוח. כל הנוכחים במקום היו חברים צעירים, סוג של סטודנטים חיפאיים מורעבים עד שנכנסה חברתה של בעלת המקום וכאילו בהזמנה התחילה לפאר את הסנדוויצ'ים, צעקה לכל עבר שזה הרבה יותר טוב מ"ארומה" (כאילו השתיים ממש מתחרות) ושהבן שלה שאיתה הוא עורך חשוב של עיתון גדול (לזכותו של הבן יאמר כי הוא ביקש ממנה שתפסיק).

    ''

     

    הזמנו שני סנדוויצ'ים ופעמיים שתייה ושילמנו 70 שקל! כאשר לוקחים בחשבון את המקום, את סוג האוכל ובעיקר את העובדה כי ברכה שומרת על האוטנטיות של שנות ה-70, המחיר הזה פשוט הפוף מסתורין. הפתרון היחיד שיכולתי לעלות על דעתי לחידה הזאת הוא שלברכה כנראה יש שליחי מודיעין בתל אביב שמעדכנים אותה באינפלציית מחירי האוכל במסעדות התל אביביות ( או שהיא אוגרת לפנסיה בשיא המרץ שזה בפני עצמו כמובן יותר ממקובל). הסנדוויצ' היה נחמד, ממש מפלצת של סנדוויצ' שברגעים מסוימים היה נראה כאילו הוא הולך לבלוע אותי ולא ההפך, אבל הוא היה בסך הכול סנדוויצ' עם חביתה, גבינה צהובה ונקניק, בלחמנייה שטוגנה קלות עם חמאה בשביל הקראסט וזהו! יכול להיות שבדיוק בגלל זה עדיין לא מקבלים אותי לעבוד בבלייזר (כי כנראה שקודם עליי לפתח טעם מוזר באוכל) ויכול להיות שכל הסיפור הזה של ברכה קצת הוצא מהקשרו כי מלבד צלילי הקרסט המיוחד שהוא מפיק בכל נגיסה, הסנדוויצ' שלה הוא לא כזה מיוחד בכלל.

     

    במבזקון הבא:

     

    על מוסד תל אביבי על זמני שירד לתמיד מרשימת המסעדות החביבות עליי ועל ארוחת גורמה גלילית שהשף עצמו הכין עבורנו במטבחו.

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/10 07:40:
      הסנדיביציה הכי טובה בחיפה היא הסנדוויץ' בר על הכרמל
      זה עם הלוגו שמזכיר את רונלד רייגן שמן במיוחד.
      איך היינו אוכלים אותם חמים וטובים בימי נטויז'ן העליזים....
        28/10/10 13:30:
      אין כמו הנחישות והנמרצות שלך.
      נהנתי , תודה
        23/10/10 19:46:
      כנראה שבחיפה לא שמעו על הסנדויץ' של איציק וורתי ברחוב שנקין בת"א. טעים עממי ונחמד.

      ארכיון

      פרופיל

      Lin Urman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין