כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    go on the high way

    סיכום אוקטובר

    ביקורת על אמיר דדון,"עמרי ויטיס", אביגייל רוז, מעיין הירשביין, קוואמי והחלבות,

    סיכום אוקטובר

    0

    מוזיקה  

    0 תגובות   יום ראשון, 7/11/10, 18:23

     

    חודש אוקטובר, החודש אחרי החגים והמנוחה, מלא במוזיקה נפלאה של יוצרים כאלו שהסבו את אותם ימי חופשה, לעבודה ולשקידה על שליחת שיר חדש לחופשי.

    בלי הרבה קישקושים מיותרים, אני מציגה לפניכם חמישה שירים שבעני מייצגים את כל הטוב והיופי שיש לנו כאן, ואסור להתעלם ממנו

     

    קוואמי והחלבות עם פורטיס- תסחטי אותי

    אני אקרא דוסטוייבסקי, טולסטוי וטשרניחובסקי רק כדי שאתה, קוואמי, תעמוד כאן,תחת חלוני, יחד עם פורטיס והחלבות ויחדיו תשירו לי את השיר המצוין הזה מבוקר ועד שיימאס.

    אלה האנרגיות שקוואמי מביא, רוח שטות ואינטליגנציה אינסופית, שמתחברים ליצירה של גאונות סוחפת. השילוב הכול כך נכון הזה בין קוואמי לפורטיס, מציג אותם באור המייחד ומעצים את היופי שיש בכל אחד מהם בנפרד. קבלנו את אותו פורטיס שמסעיר אותנו בהופעותיו לכדי חליצת נעליים והנפתם בידיים, תוך כדי שאגות במלוא הגרון, עם להיט חדש ששוב מוליך אותנו שבי אחריו, וכל צווחת "את תסחטי אותי" מצליחה לסחוט ממני כמה דמעות של רוח נעורים ששבה אלי בן רגע.

    מקוואמי קבלנו את צרור המילים המובחר שנבחר בקפידה לכדי הזדהות בועטת בעלת אמירה נוקבת ובלתי מתפשרת שמחברת את המאזין לרגעי כעס ואגרסיות שנגמרים תמיד בחיוך. המילים החדות מלוות הפעם גם בצד הרגיש של קוואמי, אותו הוא חושף בזהירות במעטה של שכבות על גבי שכבות של ציניות.

    אני עדיין מחכה ליום שקוואמי יסחט ממני דמעות של עצב, באופן ישיר, כמו שבאמת כואב לו, אבל עד אז אסתפק בתחפושות הנפלאות, שמהן מצליח לעלות מופע תיאטרון שאסור לפספס, כי החודש הזה הכרזתי שזאת ההצגה הכי טובה בעיר!

    http://linktone.co.il/linkton.php?lt_id=TVRFMU56UTNNREk9K0k=&br_id=1642

     

     

                                                                        

     אביגייל רוז- עוד מחכה לאחד

    בפשטותה המיוחדת לוקחת אביגיל רוז את מילותיו של אהוד מנור ז"ל, והופכת אותן ליצירה הפרטית שלה. עדינות ועומק כמו של רוז מלווה אותי להפלגה במרחבי הבדידות, ללילות הקשים, בהן הדמעות שוטפות את הכרית. הכמיהה לאותו אחד או אחת שליוותה את כולנו בשלב זה או אחר של חיינו, מתחברת בקלות לצעקה החרישית של רוז שמבטאת כל מילה בכמות רגש המותאמת בדייקנות.

    ההפקה המוזיקלית של דודו טסה וניר מימון נושאת את המילים לכדי תפילה מודרנית, המעצימה את הגוון העדין של הטקסט ומשאירה את המאזינים בציפייה אופטימית לימים טובים יותר בהם יהיה מענה            לבקשתם.                                                                                                                                                                          הביצוע של עופרה חזה, למקבץ מילים אלו של מנור, נשאר כגריסה מיושנת וחיוורת לעומת העוצמה הכנה אותה נושאת רוז בטבעיות מצמררת.  ואני, סמוכה ובטחה כי אהוד מנור ז"ל, שאותו הכירה רוז בלימודיה ב"רימון", מתמוגג בנחת ממרומים מצלילי הוורסיה הנוכחית שמעניקה לשיר כנפיים ומצליחה להטמין את המשמעות בלבבותיהם של כל אותם יחידים שעדיין משתוקקים לאהבה.

    http://linktone.co.il/linkton.php?lt_id=Vkc1d1JtVnJOVVZSV0doUVVWUXdPUT09K1Q=&br_id=1642

    מעיין הירשביין- רישיקש

    סינגל ראשון של מעיין הירשביין, שערותיי סומרות מהתרגשות.

    את מעיין הכרתי כשהגשתי תוכנית רדיו שהיוותה שיתוף פעולה בין רשת ג' לקול יזרעאל, ותמכה במוזיקאים בתחילת דרכם המגיעים מאזור הצפון. הירשביין, תל אביבית כעשור, וקרייתית במקור, הגיעה לאולפן היושב בלב עמק יזרעאל, ומצאה את מקומה באופן טבעי, מול הפסנתר שהוכן עבורה מראש. ברגע שהניחה ידה על כלי הנגינה, הצליחה מעיין לכשף את כולנו. קולה העמוק, בליווי ריקוד אצבעותיה על הקלידים חדרו עמוק לתוך ליבנו. אני זוכרת שישבתי מחוץ לאולפן, מול החלון השקוף, הבטתי בה מתכוננת לשידור. הגברתי את עוצמת הקול בעמדת ההפקה כדי שאוכל לשמוע את החזרה האחרונה, והיא, שרה וניגנה בכזאת שלווה ובכזה ביטחון, שלא יכולתי להסיר את עיני ממנה. לכמה רגעים היא הרימה את ראשה והביטה בי, שרה את מילותיה באופן כה מתכוון ומרגש והמשיכה להביט בי. הצלילים שבקעו מכל אבריה ומבטה הרך שלא הרפה הצליחו לבקע כל חומה שבניתי במשך שנים סביב ליבי, ואני  שלא הבנתי מה קורה לי נמסתי לאט לכדי שלולית סנטימנטאלית והרגשתי לראשונה מזה שנים שאני מתאהבת.

    חשפתי סיפור זה, רק בכדי שתבינו את העוצמה האדירה התמונה ביוצרת המופלאה הזאת. אני, שחושקת בבנים עוד מימי הגן, שמתאהבת באלפי נערים גם בתקופת ההתבגרות, ומתאכזבת ומתרגשת מחדש מגברים אפילו כאישה צעירה -  נרעדתי מבפנים והתבלבלתי.  

    למעיין הירשביין יש יכולת נדירה לעורר רגשות, לנער את הלב היטב מבפנים, ולהוציא מכל אדם את היופי הנקי שלו. לא בכדי היא ממלאת היכלי תרבות, מופיעה בפסטיבלי פסנתר שונים, ומארחת ומתארחת בהופעותיו של שלום חנוך. רישיקש הוא שיר אהבה כנה ופשוט, הטעון ברגש בדרכה המיוחדת שלה. אל תתנו למוסיקאית המיוחדת  הזו לעבור לידכם, אל תתנו לעצמכם לוותר על אומנית שיודעת איך להחיות את הנפש.

    http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=Vm10YWIyUXlUblJWV0dSUFYwVmFWVlpyVm5kVlJuQllUVmR3VUZWVU1Eaz0rTg==&br_id=1642

     

     

    עמרי ויטיס- Wind

    רוח שאינה מפה נושבת בין צליליו של עמרי ויטיס. את כבדות החורף האנגלית אשר פוסעת לאיטה בשבילים בין עלי השלכת מביא לארצנו השחונה עמרי כמשב רענן של כישרון ויופי. מילים מנוגדות למלודיה, תווים הנלקחים מקצוות מרוחקים של הסקאלה הם אלה שיוצרים סוג של איפוק והיסוס שמלווה אותנו לאורך כל השיר. הטקסט מדבר על הזרימה של החיים, ההליכה אחרי רצון הלב לעבר הלא נודע, תוך כדי מתן אמון באותן רוחות האל שיובילו למקום הנכון. בעוד שהמוזיקה מרמזת על צעדים כבדים, מהלכים מחושבים וקשים הנעשים בהיסוס ופחד.

    ויטיס חוזר לישראל לאחר עשור ששהה בממלכת אנגליה. הוא מביא את הניחוחות הבריטיים, האקזוטיים, אך בעיקר מביא את עצמו מלא בתשוקה מרוסנת.  מרתק!

    http://music.walla.co.il/?w=%2F210%2F1748175

     

     

    אמיר דדון- חצי

    אין לי יותר מה לומר על אמיר דדון שלא אמרתי כבר. הבשלות והמוכנות שלו בהוצאת החומר שכתב, נותנות למאזין בכל פעם הצצה לנפשו במידה הראויה, מידה החושפת טפח ומסתירה טפחיים ויוצרת עניין גובר באמן.

    המילים של טל רביב, בסינגל הנוכחי, מתלבשות בדיוק על העוצמה המתפרצת ששומר בקרביו דדון, שבחלק מהמקומות מוחזקת באיפוק, ובחלקים אחרים גועשת ושוטפת בהתפוצצות יצרים. שיר זה עוזר לדדון להראות פן נוסף באישיות שלו, ויוצר לנו דימוי רחב יותר על המוזיקאי הכישרוני הזה שמעשיר את הפלייליסט עם רוק'נ'רול משובח, ששומר על האותנטיות של האדם שעומד מאחוריו. שאפו!

    http://www.youtube.com/watch?v=KkE_rQUaRxM

     

    האזנה מצויינת!

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      go on the high way
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין