כותרות TheMarker >
    ';

    אם כבר באתי אז...

    באתי, הצצתי ונשארתי.
    מקווה שתעשו אותו דבר אצלי :)

    פוסטים אחרונים

    מה אומר לך הקול הבא?

    ביקורת על עושים כבוד (למוני מושונוב)

    מה אומר לך הקול הבא?

    3

    טלוויזיה  

    1 תגובות   יום שישי , 26/11/10, 23:37

    ערב יום שישי, רגע לפני שיצאתי לקרוע את המיטה

    בחלומות סוערים על חיתולים שמחליפים את עצמם,

    ישבתי מול ערוץ 2 וצפיתי ברימייק ל"חיים שכאלה" הנושנה-

    "עושים כבוד".


    התוכנית הראשונה עשתה כבוד לשחקן-קומיקאי-במאי (מסתבר),

    מוני מושונוב ומי שלא צפה, הפסיד.

    כאילו בהמשך ישיר לפוסט שכתבתי "חסד נעורים",

    עלתה התוכנית הזאת, שמבחינתי יש לה רק שתי אפשרויות:

    או שהיא תהפוך לניסיון חיוור לשחזר תמימות שהיתה פה פעם

    וחלפה לבלי שוב,

    או שהיא תהיה ממתק נוסטלגי שיזכיר לכולנו

    שגם לדור הזה, יש גיבורי תרבות נפלאים,

    מלאי חן, צניעות ואהבת מקצוע טהורה.


    כפי שאתם, קוראיי הנבונים, מבינים (היי, חרוז),

    מבחינתי האפשרות השניה היא הנבחרת.


    תקראו לי עלובה, סקארית של נוסטלגיה בשקל,

    מחוות קיטשיות ועוד מיני ליגלוגים זניחים,

    יש משהו בָטעם של פעם, שעושה לי טוב

    (ולפעמים גם עושה לי התקף חרדה של "מה יהיה").


    לשמוע צלילים של פעם, מילים של פעם,

    שנינויות שעובדות עד היום ועוד מיני אלה,

    היה מרגש, מצחיק, מסעיר ונעים.

    מוני עם דמעות בעיניים למשמע קולו הצרוד של גידי גוב,

    בראבא בשטף מילים, מדלג מנושא לנושא בקצב מסחרר,

    תוך שהוא משלב את המילה "בקיצור" ומאריך,

    מערכון של הפולניות, שכמילותיו של מוני,

    כאילו נלקח הישר מחזרה של "זהו זה!",

    אושר צרוף.


    "קשת" השכילה לפתוח עם שחקן שאין לו "אוייבים" בקרב הקהל,

    קונצנזוס.


    וכרגיל... מיד מגיע "אבל":

    ראשית המעברים בין מחווה אחת לשניה,

    היו קשים, כמעט מאולצים.

    בהמשך לזה, בערוץ 2, כמו שרק בערוץ 2 אפשר,

    הכל קורה כל כך מהר:

    "בום! הפתעה"

    "בום! לספה"

    "בום! פרסומות" (חצי שעה)

    "בום! נגמר"

    "שבוע אחרי..."


    בעניין ההנחיה, מישהו צריך ללחוש לצביקה הדר באוזן

    שזה לא "כוכב נולד" ואנחנו לא בניצנים.

    ברור לי ש"קשת" ניסתה להפיח חיים בפורמט המיושן

    של עמוס אטינגר (סליחה אבי - ע"ע אטינגר הבן)

    וצביקה הוא המנחה המועדף (תכל'ס על כולנו),

    אבל אולי כדאי לשקול את האיזון בין זה לזה...

    קצת פחות צחוקים מאולצים מצידו של הדר,

    ופחות הידחפויות כפויות שמרגישות

    כמו ניסיון רע להרגיש "חלק מהחבר'ה",

    יעשו לתוכנית רק טוב.

    בקיצור: יותר ערב מחווה, פחות מנחה טקס האמ"י על אקסטות.


    שורה תחתונה:

    למרות ה"אבל" שווה צפייה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/10 00:01:
      בראבא לא נורמאלי
      וכמו שמוני אמר - הוא מספק את הסחורה
      חזרתי על המונולוג שלו 5 פעמים וצחקתי כל פעם מחדש

      ארכיון

      פרופיל

      bianka js
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין