למי שעוד לא ביקר במתחם "התחנה" בנווה צדק, באמת מומלץ.

אווירה נעימה, ניתן להרגיש את הקו הדק הזה בין האוטנטיות למודרניזציה.

וריאציה מרעננת של ישראל דה אז וישראל של היום, אחרי תהליך הגלובליזציה.

מטרת הביקורת היא לא לשווק את בתי הקפה, הגלידרייה, חניות התכשיטים, כלי הבית, הבגדים וגלריות האומנות למינם, אלא להעביר את חוויתי בעת הביקור.

אז אחרי שספגתי את האווירה בקרון ששוחזר, בתחנת הרכבת הראשונה ביפו מתקופת הטמפלרים, סוף המאה ה-19, התוודעתי ולמדתי על הסרטים שהיו באותה תקופה, ונחשפתי למסמכים מרתקים מתקופת קום המדינה,

ביקרתי בגלריה, שאומנם מיועדת לשווק וללמד תיירים על ארץ ישראל הישנה, אך אנוכי, ישראלית מבטן ומלידה, השכלתי לא פחות.

אפילו נהניתי לחלוף על פני בית הקפה הסמוך ולשמוע את ההופעה הייחודית עם הזמרת האקסצנטרית.

כן בהחלט חוויה תרבותית, אנתרופולוגית עם ניחוח ישן,

אך אני חייבת לציין שמראה פסי רכבת, מסילות וקרונות, מה לעשות, כישראלית יהודיה, וגאה, גם אחרי 65 שנה, לא מעורר אצלי קונוטציות חיוביות.