כותרות TheMarker >
    ';

    לא ראיתי, לא הכרתי, לא רציתי שייגמר - מעיין הירשביין במרכז ענב

    3 תגובות   יום ראשון, 12/12/10, 00:23

    בשנים האחרונות, התמקדנו בבחירת ההופעות שאליהן הלכנו, בעיקר באמני אינדי ובמועדונים קטנים, וקצת הזנחנו את האמנים הותיקים ואת הבמות הגדולות. בארץ התפתחה סצינת אינדי כה מכובדת, שכמעט כל שבוע אנו מגלים תגליות חדשות ונפלאות. מאידך, השנה הזנחנו את פסטיבל הפסנתר, וכבר זמן מה שלא ראינו את שלום חנוך, למשל. זו כנראה הסיבה שתופעה כמו מעיין הירשביין הצליחה להסתתר מאתנו עד היום.

    כבר בת 30, פסנתרנית מחוננת, הספיקה להופיע לא מעט על במות כמו פסטיבל הפסנתר, ערב מחווה לג'ון לנון בצוותא, והופיעה גם עם שלום חנוך. בשנים האחרונות הופיעה בעיקר בהרכב מצומצם עם אדם בן עזרא שמלווה אותה בקונטרבס ועבדה על אלבום הבכורה שלה. עכשיו, רגע לפני שהאלבום המדובר עומד לצאת לאוויר העולם, יצאה במופע מרובה נגנים לחגוג את המאורע.

    הסערה שהבטיחו לנו אמנם משתוללת, אבל גשמים טרם ירדו והכבישים עדיין לא נחסמו, אז שמנו נפשנו בכפנו ויצאנו שוב לדרך, למרכז ענב לתרבות, בליבה של עיר הרפאים תל אביב. הרוחות העזות הרחיקו את כל הבליינים מהרחובות והשאירו אותם בבתיהם. אפילו חניה היתה בשפע יחסי, וערימות זבל שהתעופפו להן ברחובות כמדמות שיחי tumbleweed מהמערב הפרוע, תרמו למראה עיירת הרפאים.

    למרכז ענב הגענו בשמונה בערב, השעה שלשמחתנו פורסמה כשעת תחילת המופע, רק כדי לגלות שהמופע בעצם מתוכנן להתחיל בשמונה וחצי. וכשהתחיל, ברבע לתשע, הבנו כי גם בארזים נפלה שלהבת, אם להשתמש באנלוגיה אקטואלית.. מרכז ענב מלא כמעט לגמרי, וזה לא דבר מובן מאליו לאמן צעיר שטרם הוציא אפילו את אלבום הבכורה שלו. כנראה שהחשיפה בפסטיבלים האחרונים עשתה את שלה, ועשתה לה טוב.

    המופע נפתח ב"4 ל-30", מעיין מתיישבת ליד הפסנתר ואדם בן עזרא על הקונטרבס, צימוד שיבלוט גם בהמשך הערב. נערה צנומה בג'ינס, גופיה, נעלי התעמלות ושיער ארוך עד למותניים, מתרגשת אך מבצעת נפלא קטע פתיחה קצר וחביב, שלאחריו עולים לבמה 11 נגנים נוספים: ששה נשפנים (2 קרנות, חצוצרה, טרומבון, קלרינט וחליל צד), 4 קשתים (צ'לו, ויולה ושני כינורות) ומתופף. הרכב לא שגרתי המעיד על הצפוי בהמשך. כבר בשיר הראשון של ההרכב המלא - רשימת מכולת - אנו מתענגים על המופע הלא שגרתי הזה. הקטע שלאחריו - אנ'לא צריכה - מביא עוד יותר את כלי הנשיפה לידי ביטוי. שירים קצרים, מקפיצים, עם טקסטים עמוקים, בוגרים ולא פשוטים ששרה זמרת עם קול חזק ומיוחד. מין דיסוננס שמצד אחד גורם לך לרצות לרקוד עם  המוזיקה ומאידך גורם לך להקשיב ברוב קשב למלים. גם העובדה שהרבה שירים מושרים על ואל נשים מוסיפה למיוחדות שלה. לא מצאתי מקבילה שאוכל להגיד עליה ש"היא מזכירה לי את...". אולי בהמשך תבוא לי כזו. 

    ''
     

    היא יושבת ליד הפסנתר כמי שיושבת ליד ידיד ותיק, ומרגישה חופשיה לגמרי לידו - הדבר ניכר בתנוחות הישיבה שלה.

    הפסנתר מוצב בקצה הימני, ופונה כלפי פנים הבמה - טעות טקטית, שכן רבע מהצופים לא ראו את פניה של מעיין רוב ההופעה. גם התאורה טעונה שיפור - את פני הנגנים יהיה קשה לראות במרבית הערב.

    בהמשך יבואו גם שירים שקטים ואיטיים יותר, וכאלה שלא יושמעו בגלגל"צ וכאלה שלא תדעו מה לעשות איתם אם במקרה תתקלו בהם יום אחד על רחבת ריקודים, ואנחנו מוקסמים גם מהם. כמחווה לשלום חנוך, שאירח אותה להקלטת אלבום הבכורה באולפן ההקלטות שלו, היא מבצעת את "לאט לאט" בביצוע שקט ומופלא לפסנתר, צ'לו וקונטרבס, עם סיוע בשירה מהצ'לנית מאיה בלזיצמן. אחריו יבוא "משתגעת", שידגיש באמצעות סולמות עולים ויורדים את יכולותיה הקוליות , בלי ליווי למעט הקונטרבס - שוב.

    מיד לאחר מכן יתחשק לה לשיר את for the benefit of mr kite, שביצעה בערב המחווה לג'ון לנון שהתקיים בצוותא לפני ימים אחדים בלבד, והיא תנגן אותו בסגנון קברטי, צוחקת ומשעשעת את עצמה בשעשועי נגינה בפסנתר, תוך שהנגנים על הבמה מפרגנים, נהנים לצפות בה ומתופפים לעצמם לפי הקצב.

    משם היא עוברת לרישיקש, אחד הקטעים שהיכרתי רק בימים שלפני המופע, בביצוע מופלא שלה, של אדם בן עזרא בקונטרבס, של סקציית המיתרים ועם סיוע סמלי מהמתופף מתן אפרת. מרישיקש חזרנו ארצה, ל"ערב סוכות", עם "שלומית בונה סוכה" שמשולב בו להנאת כולנו ובהשתתפות כל נגני ההרכב.

    בשלב זה, מעיין מנסה ומצליחה לגרור את הקהל לשירה בציבור, של אלמנט ה"נה נה נה" מתוך השיר "בת זונהנהנה", שיר פשוט נפלא. קצר, קליט, מלודי וכיפי. את שיר הסיום היא מבצעת בסגנון שמזכיר נגינת קרקס עם תזמורת מלאה, ולהדרן נבחרו שלשה שירים מצוינים, עוד מעט השקט יחסית, קטקטים המשעשע והקטע המסיים את המופע - אף'חד, שנפתח בשורה "אף'חד לא רוצה לקחת אחריות", כאילו נבחר לימים אלו ממש, בהם, מחוץ לאולמות המופעים, איש לא לוקח באמת אחריות על שום דבר, במדינה שבה אין אפילו מונח מקומי ל-accountability.

    אחרי שעה וקצת , המופע מסתיים - עדיין לא יצרה די חומר ליותר מזה. אנחנו לא רצינו שייגמר, היינו יכולים לבלות בחברתה עוד ועוד, ובטוח שנעשה את זה בעתיד. אמנם גם במקרה שלה, כמו אצל יהוא ירון, לא יכולנו לשרוק, לזמזם או לשיר את השירים שלה בדרך הביתה, אבל בפעם הבאה ניפגש אחרי שנחרוש קצת את האלבום שייצא בקרוב, ומי יודע, אולי נצליח...

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/12/10 20:33:

      צטט: clear1 2010-12-12 11:53:32

      רואה שלאחרונה אתה חזק עם מופעי מוסיקה ישראלית.
      יפה.

       

      לאחרונה גיליתי שההתמקדות באמנים והרכבים בחו"ל גרמה לי לפספס הרבה אמנים מצוינים שנמצאים ממש מתחת לאף. אז עכשיו אני משלים פערים...

        12/12/10 16:52:
      מצטרף לביקורת הבונה ונחיובית
      מי שכבר "הולך איתה" כמה שנים בהופעות היה מופתע לחיוב מהתיזמור וההרכב התזמורתי.
        12/12/10 11:53:
      רואה שלאחרונה אתה חזק עם מופעי מוסיקה ישראלית.
      יפה.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין