ההופעה המעולה של מירה עווד נגעה בנקודות הרגישות המשותפות לכולנו בשירים שאי אפשר שלא לאהוב משמיעה ראשונה.

עקבתי בהתפעלות אחרי תווי הפנים של מי שכולם אוהבים לאהוב ושמעתי שירים שלא הכרתי קודם שעברו מההבעות וההברות שלה ישירות אל תוך הדמיון שלי שחיבר שם סיפורים יפיפיים. מוגנים מהרוחות הסוערות מחוץ לקפה, טיפות גשם, סופות, מערכות יחסים, תקווה גדולה כוחות על ובעיקר אהבה לניואנסים הקטנים מרכיבים את השירים היפים שמירה כותבת ומבצעת.

מירה יוצרת משובחת ומעניינת שמצליחה לרתק את הקהל בזמן שהיא עוברת מערבית לעברית לאנגלית בקלילות נטולת מאמץ. היכולת לשיר שיר אחד בשלוש שפות במעברים שרק מי שחי שלוש שפות יכול לבצע, משכנעת ומרגשת מאוד.

העומס בקפה ביאליק לא הפריע לי להתחבר ישירות אל תוך העיניים המספרות את הסיפורים שמהדהדים בכולם. על ארמונות קרח שהובטחו ההופכים לשלולית, על התקווה להפוך חזקה לאחר הגשם, על הלוליינית שבתוכה ועל האשה העצמאית והחזקה.

כובשת את הקהל בקולה הענוג, בסגנונות השונים הנעים בין בוסה נובה, מוסיקת עולם ורוק עדין ומשובח יחד עם עמירם עיני כהפתעה נעימה. הוא מוסיקאי הרבה יותר מ- Allright,  עם אמירה וסגנון ייחודי שכבש אותי כבר בקולות הרקע שתרם לשיר של מירה. אח"כ שר שירים נוספים מעולים שהחביאו מאיתנו מקבלי החלטות הפלייליסט.

השילוב בין מירה ועמירם יוצר משהו אחר, חדש ורענן.

אני מחכה לדיסק.

תוהה מדוע הכישרון הגלום ביוצרים מקומיים אלה לא נחשף בערוצים המקובלים. אולי בגלל שהם לא מתיישבים טוב בשום קטגוריה. יש לי תחושה שההצלחה בחו"ל תעזור בהגמשת הפלייליסטים המקומיים. ראו מקרה באלקן ביט בוקס.

הקהל בביאליק הורכב ממעריצים תוצרת חוץ, ערבים ויהודים מבוגרים וצעירים ומשקף את הקהל אליו היא פונה: כל מי שאוהב מוסיקה.

אבל עזבו אתכם מדו קיום שמו קיום. הבחורה יוצרת וזמרת מדהימה.