כשאיבי התקשרה שבוע שעבר והזמינה אותי לערב בלוגרים התמלאתי חיוך גדול ואמרתי לה שאני מתייצב.

וכאן מגיע גיולי נאות: הייתי אורח של המקום.

התייצבתי בשעה 20:00 במושב רישפון במקום שנקרא גופרמן ביסטרו.

המקום מאוד כפרי ומשדר אווירה מאוד נינוחה כשחלק גדול מהקהל נהנה מהחימום של פטריית הגז.

כשהגעתי הבנתי שאפשר להגיע ולהנות מאווירה רומנטית גם על כוס יין ולא חייבים לאכול, ואכן היו כמה זוגות כאלו.

הצוות קיבל אותנו בחיוך וקודם כל על מנת להתחמם ולעלות את מצב הרוח קיבלנו מספר קוקטיילים שכללו:

קוקטייל רימונים, אפל מרטיני, וקפירנייה תפוזים שבעייני היוה הטוב ביותר.

לאחר מספר דקות התחילו לזרום המנות הראשונות בניצוחו של השף קובי שפתח לנו את הערב בהיכרות אישית וסיפר בקצרה על ההיסטוריה שלו כשף. אין ספק שיש לבחור רזומה גדול וכך גם נראו רוב המנות.

קיבלנו סופלה כמהין שהיתה מדהימה (52 ש"ח) ואין ספק שזו גם המנה המנצחת של הערב.

סשימי טונה (58 ש"ח) שהיה טוב אבל היה חסר לו משהו נוסף אבל זה עניין של טעם.

בכוסות הגישו לנו מרק עגבניות תמר עם יוגורט כבשים ופרנו, מנה שחיממה את הלב לקראת הבאות.

פטה כבד עוף (42 ש"ח) שהיה מאוד טעים והעלה חיוך רחב בקרב כל החברים לשולחן אך מעלה את רמת הכולסטרול, אין ספק שזו מנה מעולה.

קיבלנו חציל שרוף שלטעמי לא היה מוצלח במיוחד והיה חסר לו מלח גס. (38 ש"ח).

הגיעו ברוב כבוד לביבות בטטה (39 ש"ח) ברוטב יוגורט בופאלו שלטעמי היתה טובה אך מי שרוצה להנות מעוד מנות שיתחלק עם סועדים במנה זו כי היא מעט כבדה.

כדורי ריזוטו ( 39 ש"ח) היו חמים וטעימים אך היה חסר עוד משהו שיקפיץ את המנה הזו ותעשה אותה למעולה.

עד כאן היו מנות הפתיחה ואנחנו חשבנו לעצמנו כיצד צולחים את הערב הזה בשלום, כי ממתינות לנו העיקריות והקינוח.

למה עיקרית קיבלנו סטייק אנטריקוט במשקל 350 גרם (128 ש"ח) בליווי פום סוטה שאלו קוביות תפוחי אדמה שהיו רכים וטעימים.הסטייק היה במידת צליה רייר. הסטייק היה רך מאוד וטעים מאוד ותסלחו לי כגם כאן אני חושב שהיה חסר מלח גס. מבחינתי היה אפשר להגיש אותו במידת צלייה מעט גבוהה יותר ועדיין הוא היה נשאר טעים ועסיסי.

קדירת לחי עגל (95 ש"ח) שבושלה למעלה משש שעות היתה פשוט מעולה. הבשר מעט שמן וסחוסי אך חייבים להכיר את נתח בשר זה וללמוד לאהוב אותו. אני התאהבתי במנה זו שהעלתה חיוך בקיבתי.

קובי השף החליט שהוא מפנק אותנו ושלח לנו שתי מנות דגים:

חריימה לוקוס (115 ש"ח) שהיה פשוט מעולה.

בורי ים בתוספת עדשים שחורות. המנה היתה מאוד טעימה הדג היה עסיסי וכולם הסכימו ( מי שאכל ) שזו מנה טובה מאוד.

מישהו שם חשב שיש צינור פליטה אוטומטי בקיבה ולכן הגישו לנו טרטר נתח קצבים (58 ש"ח) עם חלמון חי מלמעלה. מודה אני שקשה לי עם ביצים חיות אך הטעם היה פשוט משגע.

טורטוליני גבינת עיזים שנעשה במקום ע"י איטלקיה שחיה בארץ ועובדת במסעדה היה טוב אך המילוי שלו היה מעט אנמי לטעמי יש מקום במנה זו לשפר את הטעם.

בין לבין מזגו לי יין גבוץ של ירדן שאיתו הצלחתי להעביר את הארוחה ולהוריד את כמות האוכל.

כשאנחנו עומדים בפני קריסה אחת הבנות הכריזה: לנו הנשים יש שתי קיבות... אחת לאוכל השניה לקינוחים.

איזה ברוך לאן אני עכשיו מכניס את הקינוח שאלתי? לאן שיש מקום הן ענו במקהלה מתוזמנת כאילו התאמנו על תשובה זו שבוע שלם.

קינוחים:טרמיסו, קדאיף מסקרפונה עם פירות יער, וקרם בורלה.

מבחינתי האישית הקינוחים לא היו מתוקים יתר על המידה ולא חנקו את הגרון.

אין ספק שהקדאיף מנצח את כולם למרות שלא התאכזבתי מאף אחת ממנות הקינוח.

לסיכום: מקום כפרי ונעים שרוב התפריט בו טעים וחלקו פשוט מעולה. אין ספק שזה מקום ששווה ביקור גם לארוחה וגם לסתם מפגש רומנטי על כוס יין וסופלה כמהין.