כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    שיינדלה

    ביקורת על שיינדלה,

    שיינדלה

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום שלישי, 21/12/10, 17:32

     

     

    ''

     

    ''

    שיינדלה

    בתיאטרון בית לסין

    הצצה למתרחש בחיי החרדים – נושא אהוב על צופי התיאטרון הישראלי מסיבות דואליות. אם מפאת משיכה למקורות היהדות של פעם, ואם מפאת דחייה מהקנאות המופרזת. על רקע מלחמות ה"משפחות" וה"חצרות" החרדיות בימים אלה, הצגת "שיינדלה" היא רלוונטית מתמיד.

    בכל מהדורת חדשות בימים אלה תופשת המריבה בין חלקי המפלגה החרדית את הכותרות מדי שעה ומדי יום. הרצון לשלוט שליטה טוטאלית  בעדר הצאן החרדי היה מימים ימימה נושא מפלג. אם נחזור למחזה המצליח שעלה לראשונה בקאמרי בתחילת שנות ה-90 בכיכובה של אורנה פורת הנהדרת, הרי אמנון לוי – עיתונאי וסופר שאמון על חצרות החרדים, ורמי דנון הבימאי שכתב עמו יחד את המחזה, חשפו לראשונה את הקרבות בין הפלגים, תוך גילויים של פרטים אותם אנחנו החילונים לא ידענו.

    בהמשך להצלחת שיינדלה, עלו ההצגות "מנין  נשים", "הנאהבים והנעימים", "מיקווה", "כתם לידה" ועוד, שזכו להצלחות קופתיות ואמנותיות, בעוד "שיינדלה" עלתה בחו"ל במרכזי תיאטרון רבים.  כעת חוזר  תיאטרון בית לסין על ההצלחה, עם אותו הבימאי, דנון, וצוות שחקנים מעולה. יונה אליאן בדמות הרבנית –"הרעבעצן" פייגה, מלאת הוד והדר, כיאה לשליטה המאטריארכלית של החצר, אותה ירשה מאביה הרב הדגול. באצילות היא שולטת בחצרה, כשכולם סרים לפקודתה. הטרגדיה שלה היא שבתה, שיינדלה, היא עקרה, ולכן בעלה העילוי הצעיר נשלח במזימת הרעבע מנשה בויאר לניו יורק, כדי שיתחתן עם אחרת, אחרי ביטול נישואיו. ובכך, תיסלל הדרך לבנו יוסל (אופיר ווייל הנוגע ללב) להיות ראש הישיבה.

    שיינדלה (מיכל שטמלר הרבגונית והמרגשת), עוברת גיהינום ועלבונות. כאילו היתה בעלת מום או יותר גרוע. אמה התקיפה עושה כל שביכולתה להחזיר את הבעל מניו יורק, אך לשווא. מלחמת הדיאדוכים בין הרבנית האלמנה, לרב האלמן (רפי תבור המרשים מאד), שמשמעותה כתר השלטון בירושת הרב, קרי החצר הירושלמית, מביאה לסוף טראגי עוד יותר. ואם במשך כל הסיפור הרבנית שומרת על קור רוחה וממעטת בהחצנת רגשותיה, הרי בסצינה האחרונה, שהיא שיאו המטלטל והמרגש של המחזה, היא נפתחת לבתה ושתיהן עוברות מעין זיכוך נפשי תוך עבירה על החוקים הנוקשים של ההלכה. קטע זה שולח את הקהל הביתה נסער ביותר.

    התפאורה המצוינת שעיצב ערן עצמון, שאינה מעמיסה חפצים רבים מדי על הבמה, ומותירה חלל גדול שמחליף מיקומים בקלות, המוסיקה היהודית שצורבת בנפש שארגן אורי וידיסלבסקי, התלבושות האותנטיות והמוקפדות שעיצב מוני מדניק, התאורה הטובה של עדי שמרוני, ומשחקם המעולה והמדויק של בת חן סבג המקסימה כרוחל, חברתה הטובה של שיינדלה, של דב נבון במשחק מעולה כ"איצל", היוצא ובא בחצרות הרבנים, אייל רוזלס כאברום, ואחרונה חביבה ליאת גורן מלאת הרגש כאומנת ויד ימינה של הרבנית – כל אלה גובשו בבימויו המצוין של רמי דנון לכדי הצגה שאי אפשר להשאר אדיש לה. חוויה חדשה ומאתגרת.

    בתמונה מימין לשמאל:מיכל שטמלר, יונה אליאן ורפי תבור.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל