כותרות TheMarker >
    ';

    על ספרים, סרטים, סדרות, אנשים וסתם על החיים...

    שתיקתה של סוף - תודה לאומללות של קארין ארד, להיעדר הכסף, לבעלה ולאלוהים...

    2 תגובות   יום שבת, 25/12/10, 22:46

     לא יודעת למה, אבל אף פעם לא סבלתי את קארין ארד. משהו בה עיצבן אותי. מישהי שהתפרסמה מכתיבת מניפסט על הדגדגן שלה והסתובבות עם קופטש נראתה לי כסלב מהזן הנחות ביותר: הסלב שרוצה למתג את עצמה כסלב חכמה ואף מתוחכמת. הלא ברור שמדובר באוקסימורון...

     

    לפני שנים, כשהלכתי לחנות ספרים יד שנייה לרכוש ערימת ספרים לפני טיסה להודו, המוכר החביב המליץ לי על ספר ותוך כדי שיחה סיפר שקארין ארד המליצה לו עליו. כשעיקמתי את האף הוא אמר שהוא מבין מהיכן מגיעה הסלידה אבל שמדובר בבחורה מדהימה שהפרסום עשה לה עוול. סתם, אנקדוטה, מסוג הדברים שאין לך מושג למה בחרת לתפוס דווקא איתם מקום חשוב במוח. את הדבר החשוב ביותר בסיפור, איזה ספר זה היה, אני לא זוכרת. לך תבין...

     

    כשקיבלתי  את הספר "שתיקתה של סוף" נזכרתי באנקדוטה הזו. למרות זאת, לא הייתי נוגעת בספר הזה אם לא הייתי מקבלת אותו ללא אפשרות החזרה. גם אחרי שנגעתי בו שמתי אותו בצד כי היו לי כמה ספרים שנראו לי מעניינים יותר לקרוא, עד שיום אחד תוך כדי סידור הספרייה הוא קפץ לי לידיים והחלטתי לתת לו צ'אנס אחרון.

     

    כל ההקדמה הארוכה הזו באה כדי לומר לכם, כמו שאמר פעם מזמן בחור מהבסיס שלי אחרי שכתב על חמור משוטט "מג"ד", עלה עליו ורכב אל עבר האופק, "המג"ד, טעיתי". טעיתי, טועים.

     

    ארד הצליחה לכתוב סיפור קטן ומקסים על בחורה עם שם מוזר, סוף, כמו קני סוף אבל גם קצת כמו סיום, ששותקת. הסביבה לא כל כך יודעת איך לאכול בחורה צעירה שזהותה אינה ידועה והיא שותקת, והיא מוצאת את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי. תוך כדי שתיקה היא מחבקת את הסגל ואת החולים ומביאה להם מזור, ובמקביל מעבירה את מנהל בית החולים סשן טיפולי מקיף שמשנה את חייו.

    דמותה של סוף שאובה מדמותה של אמה, האם ההודית המחבקת, והסיפור כולו אפוף פילוסופיות של המזרח אבל מצליח בדרך כלל להימלט מקלישאות. ספרים המבוססים על תיאורייה פילוסופית ו/או חברתית לוקחים סיכון ליפול למלכודות רבות ולההיפך לפדגוגיים, כבדים ומשעממים. דוגמה יפה לכך ניתן לראות ברומן הראשון של הסופרת האנטי - קומוניסטית איין ראנד, "אנו החיים". ברומן זה, בניגוד מוחלט למאסטר-פיסים שלה "מרד הנפילים" ו"כמעין המתגבר", הפילוסופיה משתלטת על העלילה והופכת את הסיפור ליבש ומעיק. ארד, מצליחה להימלט מהמלכודת הזו ולהעביר את פילוסופיית החיים (שלה, של סוף?...) בצורה תיאורית ומעניינת, ולא שוכחת כיאה למעמדה ככותבת המניפיסט הידוע לשלב גם קצת  חוויות לסביות, אלכוהול ואפילו ויברטור אחד...

     

    ההתרה קצת מאולצת ועולים עליה בשלב די מוקדם של הספר (לא רוצה לעשות כאן ספוילר אז לא אומר לכם במה מדובר, מי שקרא יבין), יש כמה קטעים ארוכים מדי שאני אישית דילגתי עליהם, אבל בסה"כ סיפור חניכה אנושי, מרגש, שנון ומשעשע שיגרום לכם לחשוב.

     

    ולסיום ציטוט קצר (או, מה קארין הייתה אומרת על הפסקה הראשונה שלי...):

    בכל תקופה מונחות כמה הנחות יסוד שמקובלות על מסה קריטית של אנשים בעלי דעות שלא בדקנו אותן בעצמנו, שלרוב אין להן ביסוס מספיק נרחב: הנחות שלתוכן אנחנו נולדים, שסביבן אנחנו בונים את יסודות העתיד שלנו ולפיהן אנחנו מחנכים את הילדים שלנו...את הטעות הזו אנחנו עושים כמובן גם עם המחשבות שלנו לגבי אהובינו, לגבי סתם אנשים שאנחנו מכירים או אפילו לא מכירים, או שרק ראינו אותם בטלוויזיה. אנחנו עושים את זה לגבי העבר, ההווה, ובוודאי ובוודאי שלגבי העתיד. איך אני אגיד לכם את זה - זה לא מי יודע מה לקחת אחריות על החיים שלנו" שתיקתה של סוף, עמוד 242.

     

    אה, כן, ומה זו הכותרת המשונה הזו לביקורת? תקראו את רשימת ההקדשות של קארין בתחילת הספר ותבינו.

    כן, קוראים לי תום ואני מכורה להקדשות ותודות בספרים!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/10 09:45:

      יאללה זה הזמן...

      ספר לי איך היה!

      כאחד שמכיר אישית את קארין .........היא בהחלט בחורה מדהימה !!!!!

      למרות שעדיין לא קראתי שום ספר שלה...........

      ארכיון

      פרופיל

      תום ים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין