כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    האריסטוקרטים

    ביקורת על האריסטוקרטים,

    האריסטוקרטים

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום שישי , 7/1/11, 22:37

    ''

     

    בצילום: הלנה ירלובה ויחזקאל לזרוב

    האריסטוקרטים

    בתיאטרון הקאמרי

    המחזה המסעיר והמפעים ביותר של עדנה מאזי"א, מאז כתבה את "המורדים"- עולה כעת בתיאטרון הקאמרי. וברזומה של הצמד (המנהל) נעם סמל / עמרי ניצן (הבימאי) – זוהי פיסגה חדשה של הצלחה שתיתוסף ל"גטו" ו"נפש יהודי" שעשו השנים בתקופתם בת' חיפה.

    עדנה מאזי"א במחזותיה ( כמו גם ב"היה או לא היה"), יוצרת דרמות המבוססות על אירועים שהתרחשו בדרך כלל כאן וקרוב. הפעם היא טובלת את עטה בנתח ה"אריסטוקרטי" שלנו – אצולת צה"ל. על הקרבת חיי המשפחה של מפקד בצבא והזנחת ילדיו, בעבור התפקיד והבטחון. התוצאה – בן ובת מתוסכלים, ואשה המקדישה את כולה למעשי צדקה. הכל מתמקד בשתי תקופות: בשנות החמישים של הצנע, ובשנות השבעים.

    הדרמה כה עזה, צוות השחקנים כה מוצלח ואמין, עד כי היות הבמה חפה מכל עיצוב אינו מעביר תחושה של חסך. העוצמה הרגשית והקונפליקטים כה עזים, עד שהבימאי הכה  מחונן מצליח להוציא מהשחקנים (מהמנוסים ומהצעירים המופלאים כולם כאחד) את המיטב שבהם.  גיל פרנק הוא הקצין יאיר בן כנען, נוקשה, עצור במסגרת חייו, שדרכו לצמרת הפוליטית מכתיבה לו את המחיר הפרטי. רעייתו הגר, לימור גולדשטיין, היא הצד השכלתני בצמד, שחשה את התפוררות המשפחה, ועושה הכל כדי להציל את מה שנשאר. והיא עושה זאת הכי טוב שאפשר.

     יחזקאל לזרוב כרודי, אחיו הפרוון, ההומו של יאיר, הוא הצלע השברירית והפגיעה במשפחה, שיאיר לא מוכן לקבל את זהותו האמיתית. התכחשותו לאחיו מביאה לשיא אחרי שיא בטרגדיה. נגיעתה של המחזאית בנושא הפרוות בישראל החמה, ריאלית ומקומית מאד, עם דיוק בפרטים עניניים. דרך אגב, בשנים מסוימות היה פה גם קר, ולפני עידן "תנו לחיות לחיות" לבשו כאן ועוד איך את הפרוות לאירועים. פעם, כל רחוב בן יהודה היו זרוע בחנויות של פרוות...

    לזרוב עושה כאן את התפקיד הכי וורסטילי ורגיש בכל הקריירה שלו. הוא מוכיח יכולת ווירטואוזית בכמה איפיונים של אותה דמות. מקסים. הדוגמניות בתצוגת הפרוות, שאח"כ גם מופיעות כזמרות בחתונת רודי וורה: מרינה שויף, מונה מרקוביץ' ואלינור פוגל - נהדרות.  כך גם השחקנים הצעירים בתפקידי אנשי שב"כ ובתפקידי הגברים בגן העצמאות – שחר פרץ, ליאור חקון ואודי פרסי המקסימים. כך גם מצוין אנתוני, הרופא האמריקאי, (גדעון כרמל), בן זוגו של הבן עוז (הוא עידו רוזנברג הטאלנט הבולט, בכשרון הבעותיו ומשחקו הכנה, שעבר לאמריקה בגלל המשבר שלו עם הוריו העסוקים). דינה סנדרסון היא האחות הקטנה והרגישה של עוז, וטוני וילקין הוא איש המאפיה המרשים, גובה החובות האימתני.

    אך גולת הכותרת של ההצגה היא הופעתה של הלנה ירלובה (חנה רובינא ב"היה או לא היה") שכל סצינה בה היא משחקת, גורמת לקהל להזיל דמעות, בחדירה לנפש עד לעומקי העומקים. אף אחד לא נשאר אדיש למשחקה הנוקב. זוהי שחקנית מהמעלה הראשונה, שלבטח הקאמרי יכול להתגדר בה כ"מלכת התיאטרון הישראלי הבאה". ולא רק בגלל הייסורים שעברה באומץ לאחר תאונת הדרכים לפני שנה וחצי. עוד מאז היכרותי אותה לפני 14 שנה, נוכחתי ביכולותיה האדירות, שנדיר לפגוש כמותן על הבמה כאן או בכלל.

    הצגת "האריסטוקרטים" בקאמרי היא חוויה שזוכים לה פעם בעשור או שניים. נגיעה ב"פרות הקדושות" וחשיפת הנקודות הרגישות בחברה הישראלית, עם מסר לכל משפחה מודרנית באשר היא. משחק, בימוי ודרמה מבריקים – לעילא ולעילא. ושאפו לקאמרי.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל