כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    הלילה ה-12

    ביקורת על הלילה השניים עשר - החאן,

    הלילה ה-12

    0

    אמנות ובמה  

    0 תגובות   יום רביעי, 16/3/11, 15:40

    ''

    הלילה  ה- 12

    בחאן הירושלמי

     מכל הפעמים שראינו את  "הלילה ה-12" מאת שייכספיר – הפקת החאן הירושלמי כעת היא המהנה והמושלמת. קשה להאמין כיצד הצליח הבימאי הצעיר והמחונן  אודי בן משה, להביא את צוות השחקנים – חלקם וותיקים ב"חאן" וחלקם צעירים ובוגרים טריים של "ניסן נתיב" – לכדי שלמות הרמונית שכזו, ללכידות ותזמון כה מתוקתקים.

    סיפור הקומדיה על אח ואחות שהופרדו בעת שספינתם נטרפה, והאחות לובשת בגדי גבר, ע"מ לשרוד – וכל חילופי הזהויות, הם המאפיינים את רעיון ה"תיאטרון-בתוך תיאטרון" של שייכספיר. זו השיטה באמצעותה הקהל, שיודע את הסוד, צוחק ללא הרף מהסיטואציות, נהנה עד בלי גבול מחידודי הלשון של תרגומו הנפלא והקליל של אהוד מנור ז"ל. כמו כן מיופים, חינם וקיסמם של הצעירים המחוננים, מהליטוש של המנוסים יותר, ומהבימוי הנפלא בתוך העיצוב הקלאסי  של מיקי בן כנען, שאלמנט העמודים שבו מזכיר את המבנים היוונים הקולוסאליים, ומעניק את תחושת ההתרחשות בארמון. התלבושות המושקעות והיצירתיות של פולינה אדמוב, משנות באחת כל דמות עפ"י כל סיטואציה. והמוסיקה המקסימה, הנמסכת לשומעים בעורקים, היא של המלחין הישראלי-גרוזיני יוסף ברנדנשווילי, והיא הופכת לכעין דמות נוספת בעלילה. כמו פה נוסף שמדבר, רק במוסיקה.

    המחזה נפתח בשירתו של יהויכין פרידלנדר, פסטה השוטה, שבהמשך שב ושר בקולו המיוחד את הליריקה הפילוסופית של שייכספיר, נילי רוגל כויולה, האחות שניצלה מטביעה, מרשימה ביופי הדרמטי שלה, ומתקבלת לעבודה כנער משרת את הדוכס האציל אורסינו, אריאל וולף יפה תואר. הוא מבקשה לשכנע את הרוזנת היפהפיה אוליביה (שמרית לוסטיג) להיות אהובתו. אך משחק הזהויות גורם לאוליביה להתאהב בנער/ויולה. בעוד ויולה מתאהבת באורסינו. העלילה פחות מסובכת ממה שנדמה. ובסופה, הכל טוב, ובא על מקומו בשלום. האח האובד סבסטיאן (וויטלי פרידמן המקסים והרבגוני, שהיה "סקאפן" נפלא ) מתגלה, אוליביה מתאהבת באח התאום של מי שהיה/ היתה אהובה, הדוכס מתאהב בויולה והכל טוב.

    אך עד שהתעלומה נפתרת, הקהל נהנה מהופעה מבריקה ווירטואוזית של כל יתר הדמויות במחזה.  ארז שפריר כדודה של אוליביה פשוט מדליק את הבמה ביכולת הקומית הווירטואוזית שלו, ומסובב את כולם סביב אצבעו. לירון ברנס  כאציל שמנסה לשווא לזכות באהבת אוליביה, מעצב דמות קומית וגרוטסקית, בתלבושות, בשפת הגוף והתסרוקת המגוחכות, וביכולת הקומית הנפלאה. עירית פשטן המשרתת של אוליביה, עסיסית ומטבלת את העלילה בנוכחותה. כך משמש גם ניר רון, כמלווליו, סוכן הבית של אוליביה, כדמות גרוטסקית נוספת בעלילה הקומית. משרת הדוכס, איתי זבולון הזכור לטוב עוד מימי היותו סטודנט בניסן נתיב, הוא בעל אופי ונוכחות שעוד תוכיח את עצמה.

    הצגה שהיא מעדן, תענוג וחוויה שלא בכל יום מזדמנת לנו. אסור להחמיץ. 

    בצילום של יעל אלון: אריאל וולף ונילי רוגל. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל