כותרות TheMarker >
    ';

    Receiver

    בלוג של אוהב מוזיקה ויועץ מוזיקלי, עם אוזן אחת נטועה במוזיקה של פעם, אחת קשובה למה שקורה היום, ואחת כרויה דבר החם הבא. (כן, יש לי שלוש אוזניים).
    www.mambomusic.co.il
    ועוד בלוג:
    recieverblog.blogspot.com

    רמ"ח איברים ושס"ה גידים

    7 תגובות   יום שבת, 14/5/11, 11:12

    ''

    למרות שישראל הייתה אחת המקומות הראשונים בהם הצליחה "רדיוהד" בזמנו עם Creep- ולמרות העובדה שהגיטריסט ג'וני גרינווד מתגורר לפעמים אינקוגניטו בנהרייה (וגם נתן כתף לדודו טסה באלבומו מהראשון) - אין לחשוד לרגע שטום יורק ושות' הפכו בקיאים ביהדות, בתלמוד או בקבלה. סביר להניח שאין להם מושג שיש  248 מצוות "עשה" כנגד האיברים בגוף, ו- 365 מצוות "לא תעשה", כנגד 365 הגידים בגוף. אבל "מלך האיברים", אלבומם האחרון, מהווה אמירה מעניינת על ההדדיות שבין חומר לצורה. מהפתיחה של השיר הראשון- Bloom- שטיח של אלקטרוניקה רפטטיבית שמעליה מרחף קולו של יורק במה שיכול להיות בשקט בוטלג של מואזין ברמאללה, ברור שהאלבום הזה הולך להיות משהו אחר. אחד הדברים הבולטים בו, הוא דווקא מה שאין בו: "רדיוהד" זונחים כאן כמעט לחלוטין את המבנה המסורתי של: "בית-פזמון-בית" ויוצרים שמונה קטעים שהמילים "ניסיוניים" ו"אוונגרדיים" לא תהיה מוגזמת בהקשר שלהם. אבל בדרך מוזרה כלשהי, זה גם הקסם המיוחד של האלבום יוצא הדופן הזה. לי אישית הוא הזכיר לפעמים דווקא את Red Snapper, הרכב הידוע ביצירת אווירה אלקטרונית בעזרת כלי נגינה אמיתיים ואקוסטיים (שהוציאו גם הם את Key החדש);  יש כאן שפע של "לופים" וסימפולים של תופים וגיטרות (מעניין יהיה לראות אותם ב"לייב") שנכרכים סביבך כמו פיתון, אבל כזה שלא מתהדק עד הסוף, אלא מניח לך מרווח נשימה. בעידן בו כולם מורידים רק קטע או שניים באינטרנט ולא מקשיבים לאלבומים שלמים, The king of limbs מציע את התגמול הגדול ביותר, דווקא למי שיתעקש להאזין לו ברצף אחד: 38 דקות מהפנטות, של יצירה אחת, מוזרה ומאתגרת, עם כמה פנינים, כמו  Lotus Flower. בשמיעה ראשונה, זה נראה שלצלוח את האלבום הזה, תהיה משימה לא קלה. אבל מי שאוהב את המוזיקה שלו מפתה, רבת רבדים והפתעות, יגלה, little by little, כשמו של קטע מס.3, שהסבלנות משתלמת, ושהפעם, "רדיוהד" פונים במקביל לשני איברים בעיקר, ומכוונים ללב ולראש. למרות שפה ושם, ברגעים היותר Fאנקיים, גם הרגליים מגיבות. אבל אולי זה רק "טיק" אלקטרוני. לפעמים זה נראה כאילו "רדיוהד" מתעסקים יותר בעטיפה (הוצאה של האלבום במפתיע- לפני הזמן,  מארז בצורת עיתון בן 36 עמודים , תקליטים על ויניל שקוף) - אל תתנו לקנקן לבלבל אתכם.  שווה לצלול לתוך מה שיש בפנים.

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/11 14:10:
      אני מצטרף כאן לאסכולת ה-"זה מגניב, אבל אין על בסדר מחשב"
        18/5/11 21:06:
      עם כל הערכה שלי לאמנים שמנסים לחדש, אני מתפלל ליום שבו הם יזנחו את ההתחכמויות שלהם ויחזרו ליצור אלבומי רוק סטייל אוקיי קומפיוטר ודה בנדס...
        14/5/11 15:43:
      מוזר. לא הרגשתי שהם מחדשים לי יחסית לעצמם. הם כבר יצרו באותו סגנון גם באלבומים האחרונים שלהם. אבל זה לא רע מבחינתי. אני אוהבת את הקו הזה שלהם. אגב, גם אני מיד התאהבתי בפרח הלוטוס שלהם. לגבי ה"יהיה מעניין לראות אותם בלייב" - לפי וידיאויים של הופעות חיות שלהם שראיתי, הם לגמרי אלופים בלעשות כל מה שהם עושים באולפן גם על הבמה, אולי אפילו טוב יותר (!)
        14/5/11 12:37:

      מעניין שדווקא אתמול התיחסתי בהקשר מסוים לרדיו הד.

      השמיעו באיזה מקום את קארמה פוליס וחשתי/אמרתי שאני כבר לא יכול לשמוע את זה.

      לגבי האלבום החדש, אני בהתיחסות מעורבת כלפיו.

      מצד אחד אני דווקא מברך על כך שפתחו כיוון חדש ולא חזרו על החומרים המוכרים שלהם, ודווקא אהבתי את המקצבים והאלקטרוניקה שייצרו שם.

      מצד שני, השירה של טום יורק (גם בקטע של ה'מואזין' שקראת לו) מזכירה לי מאוד את כל הדברים הקודמים שלהם ולטעמי, לפחות בהתיחסות ראשונית, קצת פוגעת בחידוש שנושב מהאלבום. (ואולי יש לי אוברדוס יורק ווקאל... ).

      אולי אני מפריז כאן, כי הקול של יורק הוא הקול של יורק ובקטעים מסוימים, למשל ב-ליטל ביי ליטל, הוא לוקח קצת כיוון שונה בשירה, אבל זו הדילמה הראשונית שלי.

      כמו תמיד, צריך לתת לדברים צ'אנס להאזנות נוספות.

      בכל אופן מגיע להם שאפו על הכיוון החדש.

      ולך, על הפוסט המעולה.

       

       

        14/5/11 11:59:
      לי מאוד קשה עם הטרנספורמציה שהם עברו, וראוי להזכיר שזה לא קורה לראשונה רק באלבום הזה. קיבעון או לא קיבעון, אני שומרת אמונים לפנינים שלהם Ok Computer The Bends Hail to a Thief ומדחיקה את כל היתר :)
        14/5/11 11:46:
      האלבום נמצא בשלמותו ביוטיוב וכאשר גיליתי זאת, לפני כמה שבועות, שמעתי את כולו, ואני מודה די בבושה, שלא קלטתי כלום. אחרי זמן מה הוא הפך לי למין מוזיקת רקע. ובמקום להתעקש ולהתעמק, זנחתי. והרי בדיוק זה שלא הצלחתי להתרכז בו אז צריך לאמר לי שיש שם הרבה יותר, ושצריך להתמיד. לוקחת בשתי ידיים את המלצתך.
        14/5/11 11:26:
      הם רק המציאו את עצמם מחדש

      ארכיון

      פרופיל

      receiver
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין