כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    כוכב נולד 9, פרק 18 - ביקורת

    0 תגובות   יום ראשון, 5/6/11, 09:01

    אחרי שביום שישי (קאלק) יוסי אשר עף הביתה אז גם בתוכנית האחרונה עפו עוד שתיים יחסית חלשות לעומת הקאסט, להתראות קלרה, להתראות איצקוביץ', קשה לי להאמין שגם בגלגל הצלה אחת מכן תצליח לחזור, לא כל עוד יש הרבה אנשים שם שחושבים שהם יודעים לשיר ועדיין יתפסו את המומננטום של ההעפה החזרה שעוד יגיע בעוד חודש פלוס, לא הפסדתם יותר מדי כי גם אנחנו לא הפסדנו יותר מדי. צר לי שקלרה הלכה אבל רק בגלל שקשת השקיעה בה יותר מדי פרומואים, וגם לא קל לאכול את העזיבה של לירון כי בה התעללו הכי הרבה העונה. ניחא, יש לי הרגשה שהעונה הזו פועלת בספיד, ות'אמת טוב שכך, אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם תוכניות שירה יותר מכמה חודשים ספורים בשנה.

     

    ביצועים

     

    לירון איצקוביץ' עושה נעמה כהן, ככה התחיל מרתון הלא רואים, לא זיהיתי, לא ידעתי, לא ראיתי, לא הקשבתי. התחיל ועבר, חוץ ממרגול נבוכה ברקע ולירון מבסוטה יותר מדי מביצוע די בוסרי ולא כובש אבל כן מלא רצון קרצייתי לעבור עוד ערב לא היה שם יותר מדי תחכום, כן - השיר יפה, כן - הביצוע סביר, אבל לא - לא קלאסי.

     

    את הסלסולים המייאשים של לידור סולטן אי אפשר שלא לזהות, הטון היומרני הזה שלו שמתקרצץ לי בזווית האוזן (ומזל שלא צריך שום אוזן בשביל לקלוט אותו) בא ישר על הבמה בשיא הייאוש, בלי יותר מדי פרסונה, הוא עשה את שלו בדרכו, הוא גם קנה לעצמו כמה זעקות תאווה מילדות בנות 12-18 בקהל, אבל מכאן ועד להיות הזמיר הבא של ישראל הטייטל יותר מדי רחוק, הרבה יותר מדי (ועדיין גם מי שזוכה לא יותר מד מבצבץ וממצמץ לאורך זמן). וחוץ מזה עדיין לא הבנתי איך מרגול מבסוטה עליו אבל את רמתי לא מסמפטת, זה לא קצת סותר?

     

    לזכותם של החברים מהעלייה פינת סלמה מותר לרשום שלא זיהיתי על ההתחלה, היה איזה טון לא ברור שלא הצלחתי לזהות שיצא מלהגיו של ההוא שהיה לו לפני כמה חודשים שפם, הם בטוחים שהם באו לתת הופעה לאנשים שמשלמים והתחילו לרקוד קריוקי על הבמה ולא רק לשיר, אבל כן יצאתי עליהם מבסוט חופשי כשהם התחילו לצרוח, זה עוד לא היה לנו. זה שהם מזכירים קצת פדופיליה בגרוש זה סרט אחר.

     

    אי אפשר היה שלא לקלוט את אורטל אדרי על תחילת השואו שלה, יש לה טון אופרטי קטן שהופך להיות מפלצת בשנייה, הביצוע היה כפוי, כאילו אילצה את כולנו להאזין לה ולאכול אותה בכפית בזמן שהיא בכלל מגישה לנו את השירה בכף לתוך פה שלא יכול להכיל יותר מדי ממנה, כן - היא תסחוב בעונה והיא תלחם והיא תמשיך לייאש את עצמה באדישות כפייתית שמשואו לשואו רק יהיה שקוף לקלוט שהיא בלחץ היסטרי, גם שמחמיאים לה וגם שקוטלים אותה היא במצב כאפה כפייתי. וזו הסיבה שקשה לקבל אותה בצורה דרסטית, היא בעייתית בנוכחות בימתית. אם יתנו לה אלבום בלי יותר מדי מצלמות המצב שלה יהיה הרבה יותר טוב.

     

    היא מבסוטה על עצמה הגמדה עם המניירות, כשמשבוע לשבוע השמלות שלה עולות יותר למעלה, בשואו האחרון שלה במצב אביתר בנאי (שבחיים יותר לא יופיע יותר עם השיר הזה בגלל שחזר אל חיקה של דתו) מלי שלום הרגישה שהיא במצב האחוזה של יו הפנר או מינימום במחזמר של קברט, מבחינת לעשות וירטואוז היא נתנה הצגה על הבמה, מבחינת שירה בה צריך להקשיב אשכרה רק למילים שיוצאות לה מהפה זה היה פשוט קליל יותר מדי, וחבל.

     

    זה רק אני או שויינרייך גרם לקול שלו להיות סופר חלוש רק כדי להתאים עצמו למצב שלמה ארצי? מי אמר שאין תיאום בין האומנים המקוריים לאמני הקריוקי שבאים להחזיר אותם לתודעה. ויינרייך עשה ביצוע חביב, באמת נחמד, לא היה בו את הבלבלות הרגילות שבביצועים האחרונים שלו עלו יותר מדי למעלה, הוא לא ניסה יותר מדי לבלוע את המיקרופון ודווקא הפעם הצליח לתת נופך של קסם לביצוע, גם אם בשמיעה ראשונה של הביצוע הוא לא נקלט.

     

    לא צריך לשמוע את רותם כהן כדי לדעת שגם את ההופעה שלו הערב הוא קיבל בחסד, מבחינתי הוא כבר היה יכול לעוף בתוכנית הראש בראש שלו מול רועי אביטל, סלסולים מהוססים, בחירות בטברנה, הומור שהלך לאיבוד מתחילת הדרך, סתם מאולץ קריוקי לשיר מול המדורה בזמן שהגדוד שלו הולך להתאסף איפשהו במדבר.

     

    קשה לי להאמין שאין מישהו שלא זיהה את קלרה סבג מהמילה הראשונה, לזכותה ייאמר שהפעם היא נתנה ביצוע טוב, אפילו אחד שהיא לא תשכח הרבה זמן, בכלל בתוכניות האחרונות שמתי לב שבנוגע אליה היא כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, שני פרסונות שמסתתרות בתוך בן אדם אחד והן מתנגשות, מצד אחד יש זמרת עם קול בומבסטי ויפהפה ומצד שני יש פן ילדותי שבא לך לכבות בכל פעם שנטמע לך באוזן. לפחות בשואו האחרון שלה הטוב ניצח ככה שמלחמה בינה לבין עצמה לא הייתה שם יותר מדי.

     

    הוא נתן ביצוע, אי אפשר להגיד שלא, הוא נטע בתוך השיר המיושן והיפה הזה את הפרסונה הוירטואזיות שלו עם עליות ומורדות ושירה קטנה גדולה שבועטת בך גם אם אתה לא רואה את הזמר מול העיניים. דוד לביא עשה (לדעתי) את מה שלא הצליח לעשות מאז האודישנים, לשיר שיר ולעשות אותו יפה.

     

    כשהתחיל הקול הטרוונסטיטי הייתי בטוח שפתאום יצוץ משום מקום אוהד שרגאי או מינימום ולדי בלייברג ואז קלטתי מישהו שעומד באותו הרפרטואר, נוי דנן שמתעקש פעם אחר פעם להדגיש כל פעם כל אות ואות וכל מילה ומילה, כאילו הוא משתדל להטעים כל טון וכל פסיק רק שהקהל יאכל אותו וישלח אותו הלאה. כאילו הוא בטוח בעצמו שהוא עילוי קלאסי שכולם יאהבו ונותן ביצוע יפהפה, אבל שוכח שלא כולם שומעים את מה שאבא שומע, יש לו קול יופי, זה כן, אבל אין לו בחירות יפות של שירים ואין לו כושר שכנוע, אולי עם חומרים שלו זה יוכל להישמע אחרת.

     

    טוב, זה כבר ברור, נעמה כהן ובחירות של שירים לא הולכים ביחד, המזל שלה שבביצועים דברים יוצאים אחרת. יש לה קול של שחקנית תיאטרון ולא של זמרת אירוויזיון, אני באמת חייב לדעת אם השירים שהיא בוחרת אלו שירים שהיא טורחת לשמוע בבית. אבל היא יודעת מה היא עושה כי בשואו האחרון שלה במצב הברירה הטבעית היא נתנה ביצוע קלאסי לחרא של שיר, ובאמת זה כל מה שאני מצפה מכל משתתף בתוכנית ריאליטישירה, לא יותר. ועכשיו, אחרי שסיימתי לקטול אפשר לשאול, יש מצב לדרינק?

     

    לירון רמתי משבוע לשבוע פורח, אני כל כך מבסוט עליו בביצועים האחרונים שאני כבר מפסיק להתייחס למרגול שכל פעם משנה את דעותיה שרואה מישהו מאיים לה על המעמד. הוא גם נותן הופעות וגם ובחר בחירות, אז מה אם קשה להתייחס ליכולת הבימתית שלו כי לא ברור אם הוא יושב מול המחשב ומזמר או עומד מול הקהל אי שם בנווה אילן, אבל במבחן התוצאה (ושוב משבוע לשבוע) רמתי עושה בית ספר, והעונה הזו אין הרבה כאלה שעומדים איתו באותו קו.

    אבל רק הערה אחת, יופי של סיפתח, חרא של סיום.

     

    הביצוע של אלעד צפני לשיר חופשי זה לגמרי לבד היה פחות טוב מהביצוע של תמר יהלומי, אבל זו לא חוכמה, הוא לא זמר. הפעם לא נקטול את הבחירה של השיר שלה או את יכולות הריקוד הלא קשורות או העיניים שלה שמתרוצצות לכל כיוון על הבמה. אבל תמר היקרה, את הולכת לאיבוד בתחרות שהייתה שלך לקחת מתחילת הדרך, אמנם הפצצת בביצוע שלך כשהתחלת לצעוק אבל השיר הזה כל כך מייאש וחרוש וידוע וצפוי וקליט, כל כך שקוף, ורק בגלל זה הוא ייאש, וחבל.

     

    אחרונה לעלות הייתה חגית יאסו ככה שלא היה צריך באמת לנחש מי זו, לא היה צריך אפילו להחליש את האורות, אבל לאות סולידריות היא לקחה את עטור מצחך, את האמת שלא היה צריך אפילו להחשיך את האורות כדי לזהות אותו, יש איזה טון של זהב כשהיא פותחת את הפה, מין קסם קליט ומתנוסס למאזין המצוי באוזנו. מי שהלביש אותה אתמול עשה עבודה מייאשת, בלרינה - באמת. ולגבי הביצוע, את הערב מבחינת ביצוע היא לקחה, כי הקול שלה השתלב הכי קלאסה עם השיר המיושן והקלאסי הזה. אפילו שהיא בנויה הרבה יותר להופעות בפסטיגל מאשר כל הופעה אחרת.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין