כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    מתכון להכנת גבינת קוטג' והערות על יריד "טעם העיר"

    0 תגובות   יום שבת, 18/6/11, 02:45

    הטוב הרע והנורא ביריד "טעם העיר" – וגם מתכון לגבינת קוטג' תוצרת בית

    פורסם ביום שבת, 18 יוני, 2011, 2:19 כתבה קורינה למדור ג. הופכת עולמות

    השנה, אחרי אי אילו שנים בהן הדירה רגליה משם, הלכה לה האזרחית ק.יחוטה ליריד "טעם העיר" בפארק הירקון שלושה ימים ברציפות.
    מה שהיכה על עיניה ממבט ראשון היה מראה הדשא.
    אפשר היה לראות אותו. לא כוסה בצלחות מרובבות שאריות מזון. נקי למהדרין.
    משהו קרה לעםישראל? ממש שיפשפה את עיניה.
    מה זה פה, שוויצריה?
    השתאתה. מה קרה מאז המנגלים של יום העצמאות ועד היום? הוכרז שלום עם הניקיון?
    לא שמה לב, לא ראתה איך בין האנשים סבבו צללים של נערים מאריתריאה, על ידיהם כפפות גומי שקופות, מצויידים בשקיות, בפחי אשפה על גלגלים, במוטות שבקצותיהם חוד לאיסוף אשפה.
    נקי מאד היה יריד "טעם העיר" השתא.

     

    סמוך לכניסה המערב-צפונית גודר אזור מנוחה, "למעשנים"
    נערות דבקות במשימה חילקו שם קופסאות סיגריות חינם. בואו, קראו בקול, בואו לחטוף סרטן ריאות ושבץ לב חינם.
    רק הרעש מן הרמקולים פגע בשמיעה. שתקו כולן.
    אם איננו מלינים על העובדים בתעשיית הנשק, מה נלין על שכמותן.

     

    חלפה האזרחית על פני דוכני הסושי והסמושי, הלחמים והגבינות והצעקות והלכה הישר אל שניים:
    דוכן קטן ונמוך קול של משק ז"ק. באו כל הדרך משדה יעקב שליד טבעון בצפון, עמוסים בפטל, תותי עץ ושתילי זן אסנה.
    שתיל שקנתה לפני שנתיים, זכה השנה להיחשף לשמש והשיב תודה בפריחה ובפירות.
    התיאבון בא עם מראה העיניים. אחד לאחד, בתוך שלושה ימים נוספו לה שלושה שתילי פטל מזן אסנה.

    משם הלכה הק.יחוטה לחקלאים שבאו מאזור יער יתיר עם קופסאות דובדבנים שחורים וגם ורודים.
    לולי הצפיפות סביב הייתה תולה על אוזניה צמדי דובדבנים ורוקדת ריקודי בת שלוש.
    וזה כל מה שהיא אוכלת כבר שלושה ימים: דובדבנים. פתל. תות שדה. אף לא טיפת גבינה.

     

    קרוב לכניסה – במשטח מגודר ועם שומרים בפתח – נחו בכיסאות, מסובים לשולחנות, גברים ונשים, צעירים רובם.
    בפינות המשטח שרתו נציגי חברות ליד עגלות גלידות, קפה ומה לא.
    מה זה?
    "לעיתונאים."
    האם ינשכו את היד שמאכילה אותם?

     

    במרכז פנימי, בתוך שטח מגודר, מצוייד בכיסאות ובשולחנות, עמד על הבימה גבר עם מקרופון – "המפעיל" – וניצח על מקהלת ילדים, מזרז אותם שיחזרו אחריו שוב ושוב:
    "יוגורט, גבינה וחלב כל יום!"
    ליד שולחנות צדדיים, רחבים מאד, חילקו נערות חמד גביעי יוגורט וגבינה מעוטרים בצינורות פלסטיק צבעוניים עד שהתרוקן השולחן מכל יוגורט, חלב וגבינה.
    המפעיל, כולו מרץ והרקדות, הזמין את הילדים לבימה והוליך אותם בטור, מחלל במקרופון, "יוגורט, גבינה וחלב יום יום!"
    לקול מחיאות הכפיים של ההורים.

    מרחק יריקה משם, ליד הכניסה/יציאה עמדו המונים ממתינים בתור למנת שוקו בתוך צינור שגודלו כגודל סיגריה. מאות א/נשים רגע אחר רגע, אלפים, רבבות.
    כמו בתוך מאה מטר מן המפעיל עברו עליהם עשרים שנה ומורגלים לציית לחלילן שהוטבע במוחם, לא זזו מן המקום עד שנכנסו – ויצאו מן הפתח השני כשאותו סיגרון שוקו בידם.

     

    על כן יש דמוקרטיה יהודית בישראל ואין כלל צורך בדיקטטורה:
    די במפעיל.
    שמפעיל עם רב, מגיל רך.
    מורגלים לשיר ולאכול במקהלה, כשסביבנו סובבים שחורים שקופים.
    אם ירימו אלה מוטות להכות, נרים גבה. יש בעולם דברים חשובים יותר. למשל, גבינת קוטג'.

     

    וכי יש סבל גדול מסבלם של א/נשים הנאלצים לחסוך מפיהם גבינת קוטג'?
    בחדרי הישיבות של העבדים המולכים אצל בעלי השליטה – אותן עשרים משפחות שלא יודעות שובע – שם רגועים הכל: "אם רק קוטג' טורד את מנוחת העמרב, ניחא, מצבנו טוב, לא תהיה פה כל כך מהר מהפיכה, איש לא יעל על ארמונות בתי אקירוב והווילות בקיסריה."
    האזרחית ק.יחוטה, שואפת שלום, אלטרואיסטית מכף יד ועד כף עץ לבחישה, החליטה לעשות צעד שייטיב הן עם הרעבים לקוטג' והן עם הרעבים להון ולשררה.

     

    מתכון להכנת קוטג'
    כלים:
    מסננת דקה
    סיר אמאיל או זגוגית עמידה באש, בשום אופן לא נירוסטה, ודאי לא אלומיניום שזה כבר ידוע כמסרטן; מסחטה.
    מצרכים:

    ליטר חלב, רצוי אפס אחוז או אחוז אחד. 2 לימונים.
    אש. גז, חשמל, לא משנה – כולם גובים מחירים דרקוניים – יום אחד נוותר עליהם ונבעיר מדורות בכל העיר.
    בינתיים, רצוי להרטיב מעט את תחתית הסיר, שלא יידבק החלב.
    עד שהחלב יגיע לכדי רתיחה, כדאי להמצא בסמוך, שמא יבייש ויגלוש.

     

    בתוך כך סוחטים שני לימונים למיץ נקי מגרעינים.
    מביאים את החלב לנקודת רתיחה, מכבים את האש – ומסירים את הקרום שנוצר על פני החלב.
    זהו שומן. כלורסטורול נטו. מתיישב על העורקים עד שיום אחד מתעוררים בחדר טיפול נמרץ.

     

    עכשיו, כשהחלב נקי מקרום, אפשר - אם רוצים להקפיד עוד יותר על כשרות היעדר הכולסטרול - להרתיח עוד שניה ולהשאיר לרגע עד להיווצרות שכבת שומן חדשה, להסיר גם את הקרום הזה ואז מתחילה ההפעלה:

     

    ביד אחת בוחשים בכף העץ וביד השניה מוזגים לאט לאט את מיץ הלימון.
    לנגד עינינו נוצר הפלא. החלב הופך לגושוני גבינת קוטג' צפים להם במי התחליב.
    מניחים את המסננת על פני קנקן נקי, מזגוגית או מאמאיל - ומוזגים את התוצרת.
    בתוך המסננת נשארת הגבינה.

    אם רוצים שתהיה סמיכה, נותנים למסננת לעבוד עוד קצת, אפשר לעזור לה קצת בכף העץ ואת הנוזל שנותר בקנקן – ברפואה ההודית, אם איני טועה, נחשב למרפא, מחזק ושיקוי פלאים – אותו מנצלים למליון דברים:
    למשל, אפשר לערבב בבלנדר עם פירות העונה, לאכול כקינוח או לשמר במקפיא כגלידה.
    תענוג אמיתי.
    בתנאי שמצליחים להתאפק ולא לשתות אותו מיד.

    באשר לגבינה: כאן גם אין גבול ליצירתיות. אפשר לתבל בזרעי אניס, בקינמון, בזיתים , קורנית או טימין או שמיר – אינסוף אפשרויות.
    אם יכולים להתאפק ולא לחסל אותו מיד.

    ועוד עצה שלא ביקשתם: ראוי לשמור את הגבינה בכלי זגוגית.
    מיכלי הפלסטיק החד פעמיים עתירים בחומר מסרטן.
    איפה הכתבה בעיתון שדיווחה על כך?
    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      corinna hasofferett
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין