כותרות TheMarker >
    ';

    יש אנשים טובים וחבל שאין יותר

    כיף להתנדב בארגונים של מתנדבים באמת. כאלה שהמתנדבים בו, עושים את מעשי ההתנדבות שלהם מתוך הכרה, מחוייבות, רצון כן ואמיתי לעזור לזולת. ארגונים כאלה שאין בהם אף מתנדב שמקבל טובות הנאה, משכורת, הוצאות וכ'.
    כף לפגוש את ארץ ישראל היפה. כמה טוב למצוא אנשים זוהרים, מבריקים בתוך המדמנה הסובבת אותנו בעיסוקינו היומיומי. להגיע בערב לסניף, לשלוחה, למועדון, או איך שקוראים למקום הזה ולפגוש אנשים נטולי אינטרסים אנוכיים וצרים. מקדישים זמן, מאמץ, ממון, בלי לבקש דבר בתמורה, רק הסיפוק שבעזרה לזולת.
    אין הרבה ארגונים כאלה. ואלה שקיימים מאגדים בתוכם את הטובים שבאנשי הארץ. כמה טוב לדעת שלא הכל שווה כסף ואינטרסים אנוכיים. כמה טוב למצוא איים של טוב לב, נתינה, קבלת האחר, רצון טוב....אם מישהו מתעניין איפה זה ומה עושים שם..אל תתביישו לפנות אלי.

    0

    אינגליש קייק - מבשרת ירושלים (הקסטל)

    3 תגובות   יום שבת, 18/6/11, 11:52

    ''


    כהרגלינו בקודש – חפשנו מקום לשבת בבוקרו של יום שישי. רק שהפעם היה עמוס סידורים וללא זמן להתרחק.

    מצאנו כמעט מחוסר ברירה את "אינגליש קייק" בקסטל (מבשרת ציון). מי שלא מכיר – זו רשת של קונדיטוריות / בתי קפה בזכיינות.

     

    התיישבנו 3 נפשות רעבות למשהו קל ולא מסובך ובעיקר לקפה.

     

    עלי לציין שהמלצרית שלקחה אחריות עלינו, יעילה, חמודה, אדיבה ומחייכת בחן רב.

     

    הוזמנו קודם כל שלושה ספלי קפה. מיד עם התקרבה עם המגש, הבחנתי שההפוך הגדול שלי הראה סימני חיוורון מדאיגים. לא הספקתי כמעט להעיר על כך ומייד המלצרית נדבה קנקנון של אספרסו להוסיף לספל שלי.

     

    ואז התמסרנו לעיון מדוקדק בתפריט.

    הוחלט ברוב קולו להזמין מנה שמכילה 4 בורקס עם תוספת של ביצה קשה, פרוסות מלפפון טרי, חמוץ ועגבנייה בתוספת טחינה וגבינת שמנת. התאים לנו ממש.

     

    המלצרית החננית שאלה אותנו איזה סוגים של בורקס נרצה. סיכמנו גם את זה. הלכה ושבה עם הודעה שאחד מהסוגים המבוקשים נמצא בתהליך הכנה / אפיה ראשוניים ויקח זמן. בחרנו להגדיל את מספרן של האחרות – הלכה ושבה להגיד לנו שגם אותן אין כרגע. שאלנו עם נוכל לקבל במקום הבורקס לחם למרוח  בו את הטחינה והגבינה ולקשט את הפרוסות בירקות. אמרה כמובן – אין בעיה. הלכה ושבה לבשר לנו בשורה משמחת – מאחר והבורקס הוחלפו בלחם – נהיה זכאים לשש פרוסות לחם במקום 4 בורקס – ואוו!! חשבנו לנו – האין זה יום המזל שלנו? כמובן הודינו על כך מקרב לב והוסיפה ושאלה איזה לחם נרצה – לבן או שחור. השבנו ללא התלבטות מיותרת – נא הביאי לנו חצי מזה וחצי מזה.

     

    הלכה לה ושבה עם הודעה נוספת – אבוי! – מצטערת שוב, אך לחם שחור אין. – קצת מתחילים לקבל רושם שמשהו פה לא מתנהל ממש כשורה – אמרנו לה – בבקשה, הביאי מה שיש.

     

    הלכה וחיכינו. חיכינו, חיכינו וקצת גם המתנו ועוד קצת ציפינו וממש כשכבר עמדתי לקום.........הגיע מגש!! לא להאמין!! היו מונחים בו אחר כבוד: שתי לחמניות חמות, חצי מלפפון פרוס באלכסון, חצי עגבנייה, חצי מלפפון חמוץ פרוס גם באלכסון – לא שמתי לב אם לאותו צד או לא. וצלוחית כזו שבד"כ שמים בה רוטב לסלט מלאה במשהו בלתי מזוהה ועל זה צפים כמה עלים של נענע שראו ימים טריים וירוקים – כרגע היו קצת שחורים כאלה ומתפרקים.

     

    בקשנו במחילה מהמלצרית שתאיר את עיננינו ותגלה לנו מה טיבו של הדבר הסמיך הזה בצלוחית – "שום ושמן זית" היתה התשובה – הקשינו – האם מדובר במיונז? "לא" ענתה – רק שום ושמן זית – המממ....לא ניראה. בטעימה  - קבלנו רושם ממש מודגש שמדובר ברוטב מינז כזה שכל פעם שמים לו שם אחר וצבע אחר וקוראים לו אלף האיים, או וינגרט או עוד כל מיני שמות שבינם לבין המקור אין קשר.

    שאלנו איפה הטחינה והגבינה שרשומים בתפריט – הלכה לברר וכשחזרה בפנים קודרות ענתה שאין, אזלו, הן הטחינה והן הגבינה.

     

    בקשתי בעדינות, תוך ציון שאין בליבי עליה כלום, להביא את בעל הבית – כי חבל שהיא תחטוף את הרוגז שלי במקומו. הרי היא ממש סבלה לא פחות מאיתנו – אולי יותר!.

     

    הלכה לה והסתודדה עם בעל הבית שהמשיך עוד דקות ארוכות במלכתו או מחדליו עד שהאיל בטובו לגשת לשולחנינו – בסחבקיות מאוסה פנה אלינו "האלן חבר'ה"! "מה העניינים?"- הירידה היתה כמובן ללא מעצורים. הוא בשלו – מנסה למצוא כל מיני תרוצים מופרכים במקום לבקש סליחה ומחילה ולהציא פתרון הולם למצב המביש!

    הודעתי לו נמרצות שאינני נוהג לקנות תרוצים ואלה גם לא מרכולתו. עפ"י הסימנים זה בית אוכל ולא בית שמוכרים בו תרוצים מצוצים מהאצבע (דבר לא היגייני בעליל).

     

    בקשנו חשבון מהמלצרית החמודה ותנחשו מה קרה?

     

    נחשתם? לא? אז ככה – הגיע חשבון מלא ועליו צויין באותיות ברורות וחדות – "בורקס" !!

    לא להאמין!!

    מסרתי את הפלסטיק המתגהץ ובקשתי להודיע לבעל הבית שאשמח מאוד לפרסם ברבים את טיב השרות של העסק המהולל שלו – למען כול השכונה וסביבותיה – ראו הוזהרתם!!

    במחשב שניה – הוחלט בהנהלת העסק לזכות אותנו במנה האומללה שלא היתה (גם סרבנו להצעה לארוז לנו את הלחם שנשאר גלמוד במגש...)

     

    חוויות יום שישי – איזה כיף!!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/11 21:43:
      בפעם הבאה סידורים לא בשישי, כך תגיעו למקומות הנכונים ממש לא נעים להתאכזב
        18/6/11 19:41:
      חוויה... :( תודה!!
        18/6/11 14:09:
      כיף גדול

      ארכיון

      פרופיל

      topron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין