כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    כוכב נולד 9, פרק 22 - ביקורת

    2 תגובות   יום ראשון, 19/6/11, 10:30

     

     

    כל הזמן ההפקה מנסה לפמפם לקהל בבית את האג'נדה שלהם, את התוכניות שלהם ואת הברטרים שלהם. זה אומר שהם בעצם בוחרים את הלהקות/זמרים שמקבלים 'כבוד' בצורת ספיישל. אתמול על יאיר ניצני הסתובב הגלגל והוא זכה לעשות ריוניון, הגיע לו? מה זה בעצם משנה - גם ככה גם אם לא היה מגיע לו ההפקה הייתה ממשיכה לבחור, כי לתת קרדיט ללהקות עבר ישראליות זה יותר באג'נדה המוזיקלית של טמירה ירדני מלתת קונטרה ו'כבוד' ללהקות חדישות יותר ומודרניות יותר, כי ההפקה תעדיף להוריד את התוכנית מהמסך במקום לתת כבוד ללהקות כמו מרצדס בנד או אפילו 'מופע הארנבות של ד"ר קספר' (עם כמה שהלהקה הזו נחשבת 'חדישה'), אבל אין מה לשפוט אותם, בפאנל שקובע מה אין ומה אאוט יושבים תרחים שגדלו בשנות ה-70, אבל הם רק שכחו דבר אחד חשוב, רוב האחראים על ההכנסות של 'כוכב' מורכבים לרוב מילדים ובני נוער שגדלים על מוזיקה חדשה, זה שמפמפמים להם קלאסיקות ישראליות פחות מועיל אבל באיזה שהוא מקום יותר מדי משפיע על הזלזול שרק מתגבר מהפורמט כלפי כל מה שחדיש. לא מאמינים לי? תחשבו לבד, תיסלם, באמת? אבל נעזוב את הבחירה של הלהקה בצד, זה לא שאם נותנים למתחרים אפשרות לבחור לבד שירים המצב יותר טוב, הם יורים כדורי סרק לאותו כיוון כי הם מנסים לכוון לטעם של כולם (לפחות רובם, במשך רוב העונות אם לא כולן). אבל אפשר להסתכל על זה גם בדרך אחרת, כל מבצע שישליכו על המתמודדים הם צריכים ללמוד ולדעת להבין את עצמם בדרך הנכונה להתמודד בתחרות הזו, גם אם דוד בן גוריון היה רושם שירים הייתם צריכים להבין איך להפציץ אותם, תשע עונות כבר, הגיע הזמן ללמוד להתמודד, במיוחד אם אתם רוצים לעשות רבע מיליון שקל בארבע חודש.

     

     

    מכתבים אישיים למבצעים

     

     

    לידור סולטן היקר, אנחנו כבר באמצע הדרך, לא הגיע הזמן קצת יותר להתעורר על עצמך ולנסות להפסיק את הדרמה הקיקיונית הזו שאתה מנסה לייצר בכל ביצוע מחדש? כן, הילדות בקהל זועקות לך 'לידור קח אותי', אבל לא כל הצופים בבית זה קוקיצות עם קוקיות, יש אנשים אחרים שמצפים לקצת יותר, נעזוב בחירות בצד, נתרכז רק בביצועים, אתה צריך לתת את המיני סלסולים שלך בתור אקסטרה ולא בתור ההיילייט של השיר, לסלסל זה נחמד, גם להגיד תודה רבה ולהיות מלך השכבה שלך משום מקום, אבל אתה לא רוצה לעשות משהו קצת אחר עם עצמך מבחינת שירה? לתת קונטרה גם ליותר מבוגרים מגיל 16?

     

    עזוב, שחרר, תעזוב ת'תחרות, אין לי חשק לבזבז עליך יותר מילים. רגע, סליחה, תיקון, הייתי בטוח שנוי דנן יעוף, SAME SAME, שלום שלום.

     

    נדב ואסף שלום, הצלחתם לעשות שיר פוגו, בעיקר בפזמון ובעיקר עם המיקרופון סטייל ליבי שנתתם בסיפתח אחלה רעיון ויופי של ביצוע, אבל למה דווקא השיר המאנפף הזה, זה בגלל דלילות החומר והאופציות לבחירה או שזה בכלל שתיסלם לא הוציאו שיר חדש כבר יותר מדי שנים אלא נעזרים בפיסות שיער שעדיין לא נפלו לניצני מהמצח? נתתם כבוד למבצעים המקוריים והיה ניכר שהם היו מבסוטים עליכם לחלוטין, אתם מוכיחים ששיר לא חייב להיות עם שירה של קולות יפים, אפשר פשוט להתאבד לייב על הבמה, ואם היה אפשר לראות קצת יותר כתמי זיעה בבית שחי המצב היה יכול להיות יותר טוב, העיקר שאתם עדיין שם.

     

     

    שלום אדון לביא, כיף לך לחבק גברים שנותנים לך כבוד בגלל שאתה (כביכול) טום יורק ישראלי? אתה רוצה לשיר פלצטים או שאתה רוצה למלמל למיקרופון? אתה רוצה לקחת את התחרות הזו בשתי ידיים ולהפסיק לדפוק חשבון לכל מי שמייעץ לך מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה מבטל כל משמעות אחרת? אתה רוצה להתחיל להעז יותר בתחרות (ואני יודע, אתה מנסה כל פעם מחדש, ואתה מתמוגג כל פעם מחדש כשאתה קולט שזה מצליח לך)?תחשוב שאתה נמצא בבית, ואתה מתכנן איזה וירטואוז אתה חושב להפציץ את קהל השומעים שלך, אתה לא רוצה לחשוב יותר מה יכול לקנות לך מקום של כבוד ברפרטואר הזה של כוכב יותר ולא בתור תוכנית עם עונה בלאי בה יחסית לאחרים אתה וירטואוז? כן הפצצת וכן ניסית וכן התבכיינת למופת, אתה בליינד תגיע לגמר ואולי אפילו תיקח אותו, אבל לא הגיע הזמן להיעלם מבחינת ביצוע ולהיעלם בשיר ולא רק להתמוגג מעצמך כי אחרים שם (לפחות שלושה) קלוקלים? תסתכל על מי שהופיע לפניך ותלמד, הקול שלך פי אלף יותר טוב משלהם אבל הם עוקפים אותך חופשי בסיבוב. ובסוף כשעמדת עם לידור יד ביד וחשבת מה הולך לקרות אם אתה באמת תעוף לא אכלתי את הרגש המזויף שעשית שם, כאילו אתה באמת לא היית לוקח את סולטן אחד על אחד, תירגע , אתה בסדר.

     

    תמר שלום, אותך אני לא בטוח איך אפשר לאכול, לכל האנשים בעולם יש ימים טובים וימים רעים וככה גם אצלך בתחרות הזו, אתמול הגיע תורו של הביצוע הרע אבל אני לא בטוח כמה אפשר להחזיק את זה נגדך, כמה פצצה אפשר לעשות את השיר חצבים פורחים? אני רק מקווה שלא נצטרך לדעת את זה לעולם. בביצוע של אתמול נכשלת ואני מוכן לחתום על זה שאת לא הרגשת נוח עם כל הערב הזה שנחת עלייך, אני קראתי כתבה עלייך לפני איזה שנה אחרי שהוצאת סינגל ומישהו ממאקו ראיין אותך לגביו ובאותה הכתבה התבטאת על כוכב נולד ואמרת שזו תחרות לא לך, אז מה את עושה פה? ואם את כבר פה, ואת עוד נחשבת לעילוי בין כל הזבי חוטם (ואת בכלל הכי צעירה) שמסתובבים מתוסבכים שם, אז למה לא חוץ מקול יפה ופרצוף יפה להביא משהו אחר לתחרות הזו, תני קצת יותר נשמה בשיר, לנו זה יכול רק להועיל ולך ידידתי זה יכול רק לטרפד כל נזק עתידי.

     

    אורטל, חלק מהמתמודדים בנבחרת יכולים לקחת דוגמא מהביצוע שלך אתמול לדרך הנכונה בלהיעלם בתוך שיר, גם אם הוא לא אלמותי, גם אם הוא לא מפגיז, אבל הרגשות שמתבלטים החוצה בכל פסיק ופסקה שיוצאת לך מהפה אז זה כל כך ניכר שכל מילה שלך צבועה בצבעים יפים וזוהרים, יש לך קול אדיר, הוא יורה ובועט ומפגיז, ועושה את מה שצריך לעשות כל מתמודד בתחרות הזו שרוצה בסך הכול להתכוון לכל מילה שיוצאת לו מהפה. מבסוט עלייך, את משתפרת :) ועוד יותר אהבתי את הגיחוך הקטן שלך כשצדי אמר לך 'בלאט', לזלזל לא תמיד נראה רע בטלוויזיה.

     

    חגית, כשעמדת מול הקאסט של תיסלם ואמרת ליאיר ניצני שבחרת שיר שלו הייתי בטוח שאולי צברת יותר אומץ ממה שחשבתי שיש לך ותלכי על 'האשם תמיד' בגרסה החדשה, אבל יש גבול, אנשים לא מוכנים לשחק על המקום שלהם בתחרות עם שטויות, גם אם יכולות להיות עילאיות. במקום בחרת את שירו של שפשף, שיר יפה, אין פה שום שום זלזול. אבל הביצוע לא היה נזכר, לא מושלם ולא מטמטם. רק באמצע הדרך פרחת בו פתאום והתחלת יותר לחבר בין השיר לכוונה שלו, אבל טו ליטל טו לייט, אל תדאגי, ללכת מהתחרות את לא תלכי וסביר להניח שגם תגיעי לסוף, יש לך קונטרה של כספי מועצה מאחורייך וזה בלי לדבר על קול זהב (כמעט) שגורם למסמסים אשכרה להתייחס אלייך מדי פעם. אבל הביצוע אתמול היה נחות לעומת אחרים שלך, פחות אהבתי, בחירה שלך, ראש שלך וחוקים שלך. הבעיה היא אצלנו.

     

    רון, בחייאת, לא עוד פעם, לא שוב פעם ת'שיר הזה, לא עוד פעם להיזכר ברוני דלומי זוכה בגמר עם החרא הזה. אפילו הלהקה שהצטרפה אליך לא הייתה צריכה להתכונן יותר מדי כי כבר שנים הם מריצים דאחקות על המנגינה והמילים. לזכותך, ובאמת לזכותך עשית ביצוע הרבה יותר טוב מהטמבלית, אבל ראבאק, אתה כבר מעבר לאמצע הדרך, תתפוצץ על הבמה כבר ואל תנסה לעצור את עצמך כל פעם מחדש. אני יודע, אתה בליינד לא יודע מה רוצים ממך כשמקנטרים על מה שאתה עושה בתחרות הזו, אבל אתה בתחרות ריאליטי, תתמודד כבר ואל תגרור את הקהל בבית איתך לראות איך אתה מגיע כמעט לסוף ועף, אתה רוצה לזכות, רואים את זה, אולי מכולם אתה היחיד שמתכוון לכל פסיק שהוא מנסה לבצע בתחרות, אבל ידידי - לא לבחירה, לא לביצוע ולא לשאגות. רציתי יותר כי אני רוצה להאמין לך יותר שאתה מכניס נשמה לשיר, אדרי שהופיעה שניים מעליך בחרה גם שיר בז'אנר, תסתכל עליה ותראה את עצמך, לא חאראם, התחרות מתקדמת.

     

    לירון, כשאתה מצטמרר תוך כדי שירה ומברווז את צווארך תוך כדי יושבך על כיסא אתה חושב שהמצלמה לא קולטת שאתה מנסה גם לשחק ולצייר את המילים ולא רק לשיר אותם? כן, אתה שקוף וקל לקרוא אותך, קל להבין מה אתה מנסה להגיד, לפעמים אתה מחבר מילים אחת לרעותה, לפעמים עולה לך ליחה לגרון ואתה מקלל מישהו (מי שזה לא יהיה) כאילו הוא אשם שיש לך סמחטה, מעניין לאן אתה יורק אותה? רק לא לבלוע, זה נזק. טוב, די לגועל, מנקודת מבט שהיא לא אתה אלא רק של הצופים בבית (או לפחות שלי) נהניתי מהשיר, הוא לא היה קלאסי במלא מובן המשמעות של המילה, אבל כן הייתה בה סופר השתפכות של רגש וגרמת לי אישית לחייך.

     

    כשהיה בתחרות הזו בעונה הקודמת את הגמד שלא רצה ללכת התעצבנתי כי לא הבנתי מי מצביע לו, העונה אותו סרט קורה עם איתך נוי דנן, כי אתה מנסה להתחנף לקהל שיצביע לך, קצת כמו ידידך לידור סולטן שחוטא באותו הנזק, לא מבחינת זורק מעות לכל מי שמוכן לתפוס אותן, יותר כמו מישהו שמנסה לאנפף את הקול שלו פעם אחר פעם תוך כדי ירי חסר הבחנה לכל הכיוונים כי הוא כל כך אבל כל כך רוצה להישאר בתחרות הזו, בגלל הגשמה עצמית, בגלל רצון עז להצליח במה שאתה מאמין בעצמך שאתה רוצה לעשות, אני מבין את זה, אני נושם את זה כל יום מחדש, אבל ידידי, אתה עדיין לא שם, אולי זה התוכן שאתה בוחר, אולי זה בגלל שאתה במקום לא לך, אולי זה בגלל שאחרים שם יותר טובים ממך (יחסית, רק יחסית), אבל הביתה ידידי, הביתה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/11 22:06:
      תודה :) לידור סולטן הוא לא עומר אדם, עם כל הכבוד הוא כולה עוד ילדון שמנסה לקנות מעריצות, אי אפשר להשוות אותו לרמתי כי עם כמה שעל פניו זה אותו זאנר אין מה להשוות, כמו שאתה רשמת, אחד שר בכנות של זיין ואחר מכיל בתוכו מרכיבים של זמר אבל מאבד על הדרך את המטען הרגשי שרמתי כן מצליח לנסוך בשירה שלו. אהבתי שהגבת לי על רמתי שהוא דילג על הסמחטה במקצועיות, זה לא כל כך בריא אתה יודע, מה שהגוף דוחה לא תמיד בריא לבלוע מחדש. דוד צריך יותר להתאבד על השירים, נוי דנן גם אם יילך לאירוויזיון מצבנו שם יכול להיות הרבה יותר טוב כי אחרי הפאלטה האחרונה (בדמות שופטת נולדת) הייתה יותר עצובה ממה ששרהלה שרון אי פעם ניסתה לעשות. אורטל מבהילה את עצמה בעיקר, אבל לפחות אתמול היא למדה גם לגחך אל מול אלו שמבקרים אותה.
        19/6/11 14:28:

      מילים כדורבנות !

      לדעתי, צריך לחשוב על תוחלת החיים של הזמר כזמר מצליח. מהנקודה הזאת קל יותר לנפות אנשים מתחרות כוכבות מהירה. לכן, זה לא בסדר שלידור סולטן עף. יש בו את כל המרכיבים להצליח כזמר ים-תכוני, וגם אם זה לא סגנון לטעימנו האישי, אי אפשר להתעלם מההצלחה החומרית של העוסקים בו. אז אם התוכנית הזאת אמורה לאתר את הכוכב הבא בשמי הזמר הישראלי, בהחלט יש מקום ללידור סולטן בגמר.

      כמעט (רק כמעט) באותו ז'אנר של סולטן יושב לירון רמתי. נער מול גבר. אחד שחונך על ברכי אלילי הזמר הים תיכוני העונתיים, ושני שכנראה חונך על המקורות ומסורת עם רפרטואר שלם זמרים שהם לא רק מוצר. כשלירון שר הוא העביר לי את נסיונו בחיים; ערגה, תשוקה, כנות של זיין ! אילו היה מוכשר כתיבה כמו וולך הוא היה כותב מדם ליבו :) ההיגוי שלו ממיס אותי. בהחלט שירת גבר ! דילג על הסמכטה במקצועיות. מרתק.

      דוד לביא שר רחל שפירא, הוירטואוזיות הקולית שלו היתה ככפפה ליד רחל :) הוא לא צריך לחדש, רק לשיר שירים עם משמעות.

      ויינרייך סוחט על תום את מצבו הפיזי. כשהוא שר "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו" ורואים אותו ומכירים את הסיפור שלו...מה עוד הוא צריך לעשות ? מה שכן, הוא היחיד שעשה כבוד למישהו מתיסלם מבלי שהתכוון, כי הנחיתות הקולית שלו לעומת המתפרצת של דני בסן, עשתה את העבודה.

      פדיחות: חגית יאסו, תמר יהלומי

      נוי דנן כזה אוחצ'ה ש...מקסימום נראה אותו באיזה אורוויזיון נשכח וזהו.

      אורטל אדרי מבהילה אותי מידי פעם, קשה להתמסר אליה. היא אמנם שרה אלונה קמחי עם מילים-מילים, אבל רק סיום השיר היה מרשים בעיני.

      ו....נדב ואסף - העיבוד עשה להם את השיר, הקולות שלהם לא התסדרו לי עם רוקנרול לראש.

      התאכזבתי שלא בחרו יותר שירים עדכניים מהסולו של יזהר אשדות.

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין