כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נשרים בשמי ברלין וג'אז ברחובותיה

    ביקורת על סיבוב ההופעות של ה- eagles 2011 - המופע ופסטיבל הג'אז של ברגמאנשטראסה בברלין

    נשרים בשמי ברלין וג'אז ברחובותיה

    3

    מוזיקה  eagles, ברלין, הופעות חיות, פסטיבל גאז

    2 תגובות   יום שני, 27/6/11, 15:41

    הגיע לנו ליהנות.

    אחרי כל מה שעברנו בשבוע האחרון, עם האנסתזיה של לורי אנדרסון בהיכל התרבות והחובבנות של המופע של דילן באצטדיון רמת גן, הגיע לנו ליהנות ממופע טוב באמת. אז ארזנו את המזוודה, לקחנו איתנו 2 זוגות חברים, וטסנו לברלין, עם הכרטיסים למופע של ה-eagles שחיכו במגירה כבר כמה חודשים.

    הופעות תמיד טובות יותר בחו"ל. כבר קיבלתי את זה כאקסיומה. כשלהקה עושה סיבוב הופעות באירופה, היא לוקחת אתה הכל: את ההגברה שלה, את התאורה שלה, את צוותי הוידאו שלה, ואת כל הנגנים שהיא צריכה. אם אותה להקה תגיע לארץ, זה תמיד יהיה שלא במסגרת tour ותמיד יבואו בהרכב נגנים מצומצם, ותוך הסתמכות על צוותים מקומיים - וחובבנים עד בושה, כמו במקרה של דילן ברמת גן.  גם משך ההופעות בארץ לנצח יהיה קצר יותר (ע"ע, קרוואן, דילן ועוד רבים). הופעות טובות עוד יותר בגרמניה, באוויר הקריר, הנעים והיבש מלוות בהרבה בירה ונקניקיות גרמניות צלויות. לכן ידענו שאנחנו באים ליהנות, וזה היה ברור מרגע שכף רגלנו דרכה בכניסה לתיאטרון היער - ה-waldbuhne.

    ידענו שאנחנו הולכים ליהנות כשהגענו למיקום המדהים הזה - אמפיתאטרון ענק - 10000 איש - באמצע היער, עם עצים גבוהים מכל הכיוונים, והגענו לשם בלי פקקים, ובנוחות.

    ידענו שאנחנו הולכים ליהנות כשראינו את הקהל - אנשים כמונו, בגילנו, ועם אותם זכרונות ילדות מהאיגלז - רק דוברי גרמנית.

    ידענו שאנחנו הולכים ליהנות אפילו כשראינו את דוכני המרצ'נדייזינג - עם חולצות tour רשמיות אמיתיות ויפות - ולא חולצות קקמייקה שכתוב עליהן "בוב דילן" עם איזה ציור של בול מעאפן משומקום, והרבה דוכני נקניקיות ובירה, כולל מילוי מחדש במקומות הישיבה.

    ידענו שאנחנו הולכים ליהנות כשראינו את כמות הכלים והעמדות על הבמה, ואת עמדות הצלמים ומרכז השליטה של מערך הצילום.

    ידענו שאנחנו הולכים ליהנות בטירוף מרגע שהתיישבנו בתוך הקהל.

    ידענו שנהנה גם כשהמופע התחיל בדיוק בשעה 2000 - בלי האיחורים המעצבנים והמכוונים ובלי הפלצנות של "מתחילים רק בחושך" - בברלין זה לא הולך.

    ''

    ארבעת המופלאים עולים לבמה - דון הנלי, ג'ו ואלש וגלן פריי הגיטריסטים מהגרעין המקורי שהקים את הלהקה ב-1972, וטימותי שמידט הבסיסט הינוקא שהצטרף ב-1978, ואיתם עוד גיטריסט, שלשה קלידנים, שני מקישנים, ארבעה נשפנים וכנר. מהרגע שפתחו את הפה, ידעתי שנהנה כמו שלא נהנינו מעולם, ולא רק בגלל המטענים של השבוע האחרון, אלא בגלל שהחבורה הזו רק הלכה והשביחה עם השנים, כמו יין טוב שנרגע לו במרתף של טירה בצרפת. ההרמוניות הקוליות שלהם אפילו טובות יותר מבעבר, והנגינה המשותפת שלהם, כמעט 40 שנים ביחד, למעט הפסקה קלה בין 79 ל-94, אותה ניצלו לקריירות סולו, רק משתפרת עכשיו כשהם מנוסים יותר, בוגרים יותר ורגועים יותר, בלי צורך להוכיח משהו למישהו.

    כל השירים הגדולים שלהם, ועוד לא מעט שירים מצויינים מקריירות הסולו שלהם - בעיקר של ואלש אבל גם של הנלי, עולים לאוויר בערב הזה. הצליל הקליפורני הזה בחלק מהשירים, השירים המצוינים האלה שגדלתי עליהם, כמו כל מי ששמע את קול השלום בשנות ה-70, מ-witchy woman ועד hotel california, גם boys of summer של הנלי ו-rocky mountain way של ואלש, כולם שם. וכולם מבוצעים לעילא ולעילא. הסטליסט כאן, למי שמעוניין.

    השירים כולם מוקרנים על מסכי HD עם שילוב בקטעי וידאו ארט שנעשה אונליין, ולא כמו הצ'יקמוק באצטדיון רמת גן, ועם סאונד משובח ומוקפד, ובפני קהל שמגיב, ושר, ורוקד (לא לפני שמסתכל לאחור כדי לראות שהוא לא מפריע למישהו), ונהנה עד מאד.

    http://cafe.themarker.com/image/2243845/

    שעתיים של הופעה רציפה ועוד 20 דקות של הדרן, ההופעה הטובה ביותר שראיתי בימי חיי, אפילו בסטנדרטים גרמניים, וראיתי כבר לא מעט, בארץ ובחו"ל. לא ברור לי איך ניתן לעשות מופע טוב יותר - הכל היה לא פחות ממושלם. אפילו הגשם, שירד אותו יום עד אחר הצהריים, פינה מקומו לשמיים כחולים. אגב, המופע לא היה sold out, כפי שסיפרו לי אח"כ, בשל המחירים הגבוהים של הכרטיסים, שהזולים שבהם עלו 400 ש"ח והיקרים שבהם נמכרו ב-750 ש"ח. לידיעתם ותשומת ליבם של מי שמכרו לנו בחוצפתם כרטיסים לחוויית אצטדיון רמת גן באלף ש"ח.

    הסיבוב הנוכחי ממשיך בעוד כמה תחנות אירופאיות, אולי עוד תספיקו אם תמהרו. בשנה הבאה, אגב, הם יחגגו 40 שנה ללהקה ומסתמן סיבוב הופעות לרגל המאורע. לי אין ספק שאגיע גם אליו. ועדיף בברלין. מי שרוצה לטעום קצת מהכיף הזה, שירוץ לחפש את ה-DVD של המופע שלהם ממלבורן במסגרת ה-farewell tour - דומה מאד ומשובח באותה מידה. הנה כמה קטעים מתוכו שעדיין ניתן לראות בטיוב:

    take it easy המצוין:

    ''

    new kid in town

     

    ''

    אבל כאן זה לא נגמר - ביציאה חילקו נערות חינניות עלוני פרסום מטעם משרד כרטיסים במזרח העיר, שמהם למדנו כי פיטר פראמפטון יבצע בברלין בנובמבר את frampton comes alive , אלבום ההופעה הכפול מ-1976, שהוא לטעמי אלבום ההופעה החיה הטוב ביותר של כל הזמנים. ב-21/11 בטמפודרום. אולם לא רע, ראיתי שם את דייב מת'יוס לפני כשנה וחצי. אמנם הנ"ל כבר לא נער השעשועים הצעיר שמחלפותיו תלתלים זהובים - המפרצים לקחו הכל - אבל בטוחני שהמוזיקה תהיה מצויינת.. בואו בהמוניכם. הכרטיסים הכי יקרים עולים 60 יורו ועדיין יש כמה. לא זוכרים את פראמפטון? אין סיכוי. הנה תזכורת:

    ''

    וקטעים ללא וידאו: lines on my face המצויין:

    ''

    show me the way:

    ''

    ואיך אפשר בלי - do you feel like i do בביצוע משנת 75:

    ''

    יתרה מכך - כשהלכתי למשרד הכרטיסים ביום המחרת גיליתי חבורה חביבה של אנשים שתספק לנו כרטיסים בהזמנות טלפוניות או בדוא"ל, תשלח אותם לארץ בעלות צנועה של 10 יורו או למלון שנגיע אליו בכל מקום בגרמניה בעלויות צנועות יותר. זול יותר ואנונימי פחות מאשר משרדי כרטיסים מקוונים שמולם ביצעתי הזמנות עד כה. אם זה עושה לכם חשק - שמרו את הפרטים - המשרד נקרא koka 36, הטלפון 493061101313+ והמייל daniel@koka36.de . לשימושכם.

    כאן זה לא מסתיים - נותרו לנו 3 ימים להרוג בברלין עד החזרה ארצה, וככה גילינו לגמרי במקרה את פסטיבל הג'ז של ברגמנשטאסה. פסטיבל רב שנתי שמתקיים מאז 1994 באותו מתחם - ושהגדרתו כפסטיבל ג'אז עושה לו עוול.  סוגרים שכונה שלמה ברובע kreuzberg, שמים במה בקצה כל רחוב - כך שלא יפריעו אחת לשניה, מוסיפים שני מתחמי הופעות סגורים - כנסיה ותיאטרון למופעים שקטים יותר - ובין לבין ממלאים את הרחובות בדוכני אוכל מכל עדות המהגרים שהתברכה בהן גרמניה, הרבה אלכוהול, בירה והרבה נקניקיות Bratwurst (נקודת התורפה האישית שלי), והכניסה חינם לכל האירוע. 3 ימים של מוזיקה נפלאה - ג'אז, בלוז, פולק, גרוב וקצב. ביום הפתיחה למשל הוקדשה במה אחת להרכבי מתופפים מכל הסגנונות - מכלי הקשה קטנטנים ועד תופים יפניים ענקיים. אתה משתכשך בכל הכיף הזה כמו חזיר באמבט בוץ ענק, ואין בו רגע דל. יש גם דוכני שמונצעס - בגדים ותכשיטי מעצבים וכו'. כאן אתר הבית של הפסטיבל המופלא הזה: http://www.bergmannstrassenfest-kreuzbergjazzt.de/bst-home.htm כל שנה ביוני, תעשו לעצמכם טובה ותתכננו עליו פעם. ככה זה נראה מבפנים, באזור האוכל..

    http://cafe.themarker.com/image/2243849/

    חששנו ששלשה ימים רצופים מכל הטוב הזה יהיו יותר מדי, אז הלכנו לגוון קצת במצעד הגאווה, שהתקיים במקביל ליומו השני של הפסטיבל. מסיבת הרחוב הגדולה בעולם, משהו בין חצי מליון למליון איש, שמחים וצוהלים, מחופשים ולבושים בתחפושות מושקעות, הרבה מוזיקה ומצהלות, בירה ונקניקיות. שברתי שם שיא אישי - עם bratwurst של חצי מטר.

    http://cafe.themarker.com/image/2243848/

    חזרנו מהאירוע שמחים וטבי לב רק כדי לגלות עוד אירוע רחוב שנוצר יש מאין קרוב למלון שלנו - 140 דובי ה-buddybears חזרו הביתה והוצבו לראווה ברחוב אחרי שביקרו בכל העולם, כולל בישראל, וזו סיבה לעוד מסיבת רחוב קטנה, עם מוזיקה, בירה, וכמובן עוד נקניקיות. קצת על הדובים יש כאן: http://www.buddy-baer.com/ . העיר הזו לא מפסיקה לחגוג, והקיץ בכלל עוד לא ממש התחיל.

    עכשיו חזרנו הביתה, מהחופשה הקצרה הכי מוצלחת אי פעם, וממופע הרוק הטוב ביותר שראיתי בחיי. לאן הולכים מכאן? כנראה שצריך לחזור לשגרה המזיעה שלנו. ולחכות לסווייד ב-1/7, מתוך תקווה שרק פעם אחת יתנו לנו המפיקים לא להתאכזב.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/11 23:45:

      נראה שהיה כדאי.

      את התגובה על האיגלס 'בזבזתי' כבר בתמונות שלך.

      גם ההופעה שאני הייתי בה שלהם הייתה אחת הטובות שראיתי, כך שיכול להבין ולחוש על מה אתה מדבר.

      פיטר פרמפטון צריך להיות גם טוב, שמעתי דברים שלו מהעת האחרונה וזה נשמע מעולה.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין