חווית צלילים שגרמה לי להתעופף לאוויר הפתוח של שוני

את מלדאו אני כבר שומע שלא בקביעות מזה כמה שנים טובות ותמיד חוזר ברגע הנכון בשבילי

שכן הוא מאופיין מאוד בגישתו השונה בטכניקה יוצאת דופן שלא מנסה להרשים וזה פשוט קורה

את הצלילים הראשונים במופע ניגן ואני מייד התחלתי לרחף אל תוך המופע

משהו נישמע מוכר מאוד אך בהגשה של פסנתרן טוב אני לא מכיר ממש מוזיקה מעולם הפופ

 ולא זיהיתי את המקור שאלתי את אורי חברי ללהקה שנידב לי את המידע bitter sweet symphony

הקהל היה נלהב ומחיאות כפיים נשמעו בתום היצירה הראשונה ואחרי שהנהן בראשו לכיוון הקהל

התחיל רצף הרמוני מוכר מנעורי ובכל סיבוב הרמוני נתן עוד רמז קטן למלודיה היפה של smells like teen spirit(נירוונה)  לאחר מספר רגעים נשפכה לאוויר הפתוח המלודיה והפעם ללא זעם נעורים

פשוט מלודיה ויפה בהגשה פסנתרנית שהזכירה לי שעברו כמה שנים מאז,

ואני, במקום אחר הרי לא הייתי צולח את הדיסטורסנים של נירוונה היום אך מלודיה יפה זה דבר אוניברסאלי מזל שיש מלדאו .

נגינתו גרמה לי שוב לחייך ולהרגיש שאני מתחיל לרחף קצת אפילו לעצום את העניים ובאותו רגע הפסקתי להביט אל הבמה ואפילו לזמזם לעצמי שבכול פעם משהו אחר קורה בלווי הפסנתר

זה המקום לספר שמלדאו לא דיבר אל הקהל במהלך המופע מה שאולי נראה מוזר בהתחלה אך שמוזיקה נשפכת מראשו דרך הפסנתר אל הקהל זה היה יכול להיות משהו שקוטע את הרצף הקסום שנוצר שם.

לא יכולתי להתעלם, הרגשתי שיש בנגינתו משהו שמזכיר לי את אמרסון מלהקת הפוגרסיב האגדית אמרסון לייק & פאלמר שמאוד אהבתי, ועד היום אני נהנה ממה שיצרה הלהקה  הרבה ליפני שחשבו שאני בדרך ,

שאלתי את אורי חברי ללהקה אם אני לבד בתחושה הוא ענה שגישתם ובכלל ההופעה שלהם שונה אך יש כמה קווי דמיון מוזיקליים.  

ואז בישראל כמו בישראל משהו רשרש בהגברה בזמן קצר מאוד קפץ לבמה "גיבור מקומי" וחילץ

אותנו הקהל מהרשרושים המציקים ואם הזכרנו את הפן הזה של המופע  אז כאן המקום לומר תודה לאדם שניגש להלחם בסיגריות של אנשים שלא יכלו להתאפק והחזיר לנו את האוויר הצח והנקי של שוני  

וגם הדלפקים למכירת שתייה סיפקו רעש קבוע לאורך המופע,

אך כל זה לא הצליח באמת להרוס במשהו מהרגעים הטובים של המופע 

המופע כבר רץ לי מהר ואז נישמע משהו שיותר מוכר מעולם הג'אז אך לא זכרתי את השם

ומייד אחרי ביצוע יוצא דופן ל my favorite things שניער את האבק שדבק בו,

וזה אולי היה הרגע שיא של המופע מבחינתי, אחרי קם מלדאו אל הקהל ובתשואות רבות חזר לפסנתר למשהו קצת יותר בלוזי, קליל יותר,

מלדאו שאומנם נישמע כמעט תמיד כליל גם שהוא מנגן רעיונות קצביים מורכבים למדי או מנגן הרבה צלילים או סתם משהו שרק הוא יכול כי הוא מלדאו , נישמע נעים לאוזן

אומנם הייתי שמח לשמוע אותו בטריו כך אני מכיר אותו יותר אך יצאתי מרוצה מאוד מהמופע

 אורן