כותרות TheMarker >
    ';

    קסם

    על הקסם, האתגר והכיף שבחשיבה.


    "כשאנשים מסכימים איתי, אני תמיד חושד שאני טועה" – אוסקר ויילד

    עברית? - זה משחק ילדים!

    0 תגובות   יום שני, 8/8/11, 18:01
     

    ''


    א-ב-גע-דע היא תערוכה אינטראקטיבית חדשה לילדים בתוך מתחם חדש, ההולך ומוקם בבית התפוצות. המתחם ייוחד כולו לילדים ולמשפחה, ו"א-ב-גע-דע" - שנושאה הוא השפה העברית והשפה ככלל - היא הסנונית הראשונה. הוזמנתי על-ידי חברת יחסי-הציבור של התערוכה לבקר בתערוכה עם ילדיי, והגעתי עם ציפיות גבוהות: ראשית, בית התפוצות; שנית, השם - "א-ב-גע-דע" - מבריק, ודי בו כדי להעלות מראש חיוך על השפתיים.

    האם עמדה התערוכה בציפיות? - הביקור (עם בני 10, 8 ו- 6) עורר הנאה גדולה אצל כולם. המתחם אינו גדול במיוחד, ובכל זאת בילינו בו קרוב לשעתיים מהנות ומגוונות, מלאות צחוק ופעילות. המוצגים - למעשה, המשחקים - נפלאים ומעוררי התפעלות של ממש: היכולת של המארגנים להפוך את השפה לאוסף משחקים מאתגרים ומהנים ראויה לכל שבח. הדמיון עולה כאן על גדותיו, ולא נותר לי אלא להתבונן פעורת-פה באותיות ומלים, כתב ברייל ושפת חירשים, חרוזים ועוד ועוד היבטים של השפה - הופכים להרפתקאות פעילות.

    חלק ממבני התערוכה אינם אלא מתקני משחק טהורים: קיר טיפוס, למשל, לצד מגלשות שונות ושאר מסלולי פעילות פיזית - גם זה רעיון מבריק בעיניי: אף ילד לא ישתעמם כאן, ירגיש כבול או יתקשה לגייס סבלנות. מי שרוצה להקדיש תשומת-לב ארוכה ויסודית לנושא מסוים, יכול לעשות זאת; ומי שמעוניין לקפוץ ולדלג מנושא לנושא, ובעיקר ממדרגה למדרגה - מוזמן גם הוא לבלות כרצונו. ואכן, זו גישה נהדרת בעיניי, שמאפשרת גם לילדי ה"קוצים בישבן" לחוש רצויים ומוזמנים - זוהי נקודת זכות עצומה לא-ב-גע-דע, ואיננה מובנת מאליה כלל.

    אפשר להבין מכל האמור שאני ממליצה בכל פה להגיע לתערוכה, ובכל זאת, מדוע לא פתחתי בהמלצה גורפת? - נקודה אחת גרמה לי להרהר לאורך כל הביקור: בתוך כל החופש הזה, הנפלא והמבורך - האם הילדים גם קולטים משהו ממשי? נדמה היה לי שהרעיונות עצמם חולפים מעל לראשם. קבוצה גדולה של ילדים אחרים, למשל, עמדה משני צידי עמדות "קפסולות המילים", אותן שולחים מעמדה אחת לשנייה - בחרוזים. קבוצת הילדים התרכזה במשלוח מהיר ככל האפשר של הקפסולות, מבלי לקרוא כלל את המלים, וודאי שלא לבדוק האם הן מתחרזות.

    הגעתי לבסוף למסקנה שהמאמץ ראוי וכדאי. נכון, החופש והמשחקיות לשמם - ולא רק כאמצעי להעברת רעיונות - מסיחים את דעתם של חלק מהילדים, ומקשים עליהם להתעמק מעט יותר ולהבין את השיטה או את הרעיון. מצד שני, הם מעוררים עניין רב, ומתוך עניין תיווצר תמיד, ובהכרח, למידה. אולי רק בביקור הבא; אבל מכאן עולה דווקא שכדאי להקפיד על כך שאכן יהיה ביקור נוסף. אני בהחלט מתכוונת להכניס את "א-ב-גע-דע" לרשימת המקומות שאנו מבקרים בהם תדיר, ובכל ביקור מגלים משהו חדש.

    תיהנו! ''
    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ד"ר אדוה שביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין