המלצות על סרטים
פוסטים פופולאריים
-
להפוך זבל לזהב- על "אומנות בזבל"-חובה לראות
9/1/11 | 5624 צפיות
-
יום האישה ותחזוקת בעל....?!
8/3/11 | 1581 צפיות
-
"בעולם טוב יותר"- משאלה בספק
7/4/11 | 1545 צפיות
-
אדם פוגש את עצמו בקולנוע- מפגשים חווייתיים
3/7/12 | 1443 צפיות
-
אף אחד לא שמע על חתולים פרסים- מומלץ
31/7/10 | 1028 צפיות
-
כשתפגשי גבר זר גבוה ומסתורי- אהבתי
23/10/10 | 934 צפיות
פוסטים אחרונים
- מיסטר גאגא- ללכת לראות 13/11/15
- אדם פוגש את עצמו בקולנוע- מפגשים חווייתיים 3/7/12
- שנה טובה! 26/9/11
- "עץ החיים"- חידת הקיום, חידה קולנועית 29/5/11
- אחד ועוד אחד הם אחד?-"האישה ששרה" 21/5/11
- "בעולם טוב יותר"- משאלה בספק 7/4/11
0
אלמניה שלי- איפה הבית?
אולי רק ציפורי מסע יודעות כשהן תלויות בין ארץ ושמים את זה הכאב של שתי המולדות. אתכם אני נשתלתי פעמים, אתכם אני צמחתי, אורנים, ושורשי בשני נופים שונים. במהלך הצפייה בסרט לא יכולתי שלא להיזכר בשירה של לאה גולדברג "אילנות" ובשורות אלו, וזאת בנוסף לסרטיו של פאטי אקין מי שעשה את "עם הראש בקיר" ובקצה גן העדן". יסמין סמדלי הבמאית שביחד עם אחותה כתבה את התסריט, מספרות את סיפור משפחתן ובוחרות לתאר את הקרע בין ארץ המוצא לארץ ההגירה באופן מרוכך ומחויך. השאלה מי אני? מי אנחנו? שאלת הזהות שאותה חווה כל מהגר עומדת במרכזו של הסרט המהנה הזה. בסופו של הסרט גם התשובה ניתנה בצורה מפורשת, מרוכזת וחכמה. הסרט נפתח בסצנה שבה הנכד הצעיר במשפחה, צ'אנק לא יודע אם הוא טורקי או גרמני. למורה שלו אין מפה מספיק גדולה כדי להכיל בתוכה את אזור מוצאו של סבו, וכך הוא מרגיש "מחוץ למפה". בת דודתו, צ'אנן תספר לו את ספור המסע של משפחתו. אל המסע הזה יצטרף מסע פיזי ממשי של כל בני המשפחה לטורקיה, לבית החדש שקנה הסב. צ'אנן מתחילה את סיפורה בבואו של חוסיין הסב אל אדמת גרמניה בשנות ה-60 ככוח עזר במסגרת יבוא של פועלים טורקים למען התעשייה הגרמנית . בשלב מאוחר יותר הוא מביא עמו את כל משפחתו. המעבר לארץ החדשה, "המוזרה" מוצג בחיוך: השירותים האחרים, הגרמני שאוחז ברצועה כלב (ולא עכברוש...), האמונה בפסלון של הצלוב, והסמל המרכזי לעולם החדש: בקבוק קוקה קולה! בגרמניה נולד הילד הרביעי, שבהווה הסיפורי נשא לאישה גרמניה "טהורה" והם הוריו של צ'אנק. ההתרחקות של הבן הצעיר ממוצאו הטורקי באה לידי ביטוי באמצעות הסמל של האוכל הטורקי ש"לא עושה לו טוב": הוא חריף לו מדי, או שהוא מקיא אותו.... צ'אנן מגלה שהיא בהריון מבן זוגה האנגלי, שאת קיומו היא מסתירה זה שנתיים. במהלך המסע בחזרה אל הבית החדש בטורקיה, היא מתקשה לספר על כך לאמה, אך דווקא סבה מבחין במצבה ואף מקבל את הריונה למרות שאיננה נשואה ואת "האנגלי". השאלה מהו בית? מתי אדם מרגיש בבית? באה לידי ביטוי סמלי יפה כאשר הם מגיעים לכפר שבו רכש הסב את "בית הקיט" ואין שם כלום פרט לדלת שהייתה בעבר דלת ביתו. הרעיון הוא שבית הוא מה שאתה עושה ממנו, בית הוא רגש, בית הוא משפחתיות וארוחות משותפות. הסיום של הסרט קצת מיופייף, ונדמה שהמגמה להימנע מהצגת אלמנטים כואבים וטרגיים כפי שהם קיימים ביצירתו הקולנועית של אקין מתעצמת עוד יותר בדקות האחרונות של הסרט. המשחק אמין ואותנטי. הסרט מהנה אך לא מורכב או מתוחכם. המלצות וביקורות נוספות ניתן למצוא באתר שלי: http://www.anat-or.com/ |
הציון שלי: 3 מתוך 5
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראיתי את הסרט, צחקתי, התרגשתי, נהניתי, העלילה מעט צפויה,
לעניות דעתי סרט מומלץ!
הבימוי רגיש מאוד מוציא מהשחקנים הרבה לעתים בהבעות פנים בלבד.