כשכבו האורות חשבתי : סרט מעניין, מרתק,  לא היה בו רגע משעמם, לא הסתכלתי על השעון.   בסך הכל סרט שכדאי לראות.  התוכן פשוט :  לאחר מות האם  מגלה האב לבנו כי הוא הומו סקסואל  עוד לפני נישואיו וכי אימו ידעה על זה ,ועכשיו לאחר מותה הוא רוצה למצוא לו בן זוג.  ארבע שנים לאחר מכן האב נפטר והבן מנסה לבנות מערכת יחסים עם בת זוג.

במהלך הסרט נעים בין ההווה לעבר לא בסדר כרונולוגי, מעין קולאז' של אירועים. בהתחלה זה קצת בלבל אותי ומצאתי את עצמי  "מסדרת"  את האירועים. בהמשך מתרגלים ובעצם מגלים את הקשר בין הקטעים,ושלמעשה  קטעי העבר מסבירים  את  אירועי ההווה.   

הסרט מציג מערכות יחסים מורכבות  ומעניינות של הבן עם הסובבים אותו. הבן והאב - בתקופה שלאחר מות האם. הבן והאם – בתקופת הילדות, והקושי  שלו להרפות  מהם (מודגש  ביחסים של בת זוגו עם אביה).  שתי מערכות יחסים אלו השפיעו על יחסיו עם נשים ומקבלים ביטוי בניסיון לבנות  מערכת היחסים "מוצלחת" עם בת זוגו. ברקע  מוצגים יחסיו  עם הכלב (שלפעמים נידמה כי הוא משמש בתפקיד האב) ועם בן זוגו של האב  בו הוא מקנא  כי הוא זכה באהבת האב  אהבה לה לא זכו אימו והוא.

 ומעל כל זה מרחפות  השאלות  האם קיימת אהבה  טוטלית ? מערכת יחסים טוטלית?. מהי מערכת יחסים  שניתן להגדירה כמוצלחת?

הקולאז'  מתובל  בקטעי  הסבר היסטוריים על התקופות בהם מדובר כאילו  להכניס אותנו לאווירה המתאימה שלמעשה אינה שייכת למה שקורה במשפחות לבד אולי מהנגיעה בסוגיית ההומו סקסואליות.

וכמובן אי אפשר  מבלי להזכיר את קטעי המוזיקה הנהדרים שמלווים את הסרט  במיוחד את קטעי הצ'לו  בהם אני מאוהבת .

מקווה שמי שראה נהנה, בטוחה שמי שיראה יהנה.  ו...שתפו  אותי בתובנותיכם.

צפייה מהנה